טכנולוגיה לטובת הדור השלישי: הרובוט היפני שיטפל בקשישים

לאחר תקופת עבודה בסופטבנק (SoftBank) שבמהלכה יצר את הרובוט החברתי המפורסם ביותר בעלם, מפתח קנאמה היאשי, אביו של פפר (Pepper), מכונה חדשה שתהיה חכמה דיה כדי להגיב לבדידותו של אדם, ובמקביל תהיה מספיק קטנה כדי להשתלב בבית מגורים רגיל.

הרובוט שעיצב היאשי, שעזב אשתקד את סופטבנק כדי לפתוח חברה משלו בשם Groove X, לא יהיה דומה לפפר, הרובוט העדכני דמוי-האדם שמשעשע אנשים הודות ליכולתו לדבר עמם ולהגיב לרגשותיהם.

הקונספט של הרובוט החדש יהיה דומה לשל R2-D2, רובוט מסרטי "מלחמות הכוכבים" שאינו מבטא מילים אלא משמיע צליל "ביפ", אך עדיין מצליח ליצור אמפתיה בקרב בני אדם ולגרום להם לפתח קשר רגשי עם מכונה.

"אם תשאל אנשים אם הם מחבבים את R2-D2 או את הרובוט המדבר דמוי-האדם C-3PO, ישיבו 80% מהם שהם מחבבים את הרובוט הלא-מדבר", אומר היאשי. ,אנחנו רוצים ליצור רובוט שמסוגל לתקשר ברמת התת-מודע".

בדומה לסופטבנק ולהיאשי, בוחנים גם חוקרים בחברות טכנולוגיה מובילות - החל מגוגל וכלה באמזון ופייסבוק - דרכים חדשות שבאמצעותם יוכלו אנשים לבצע אינטראקציה עם מכונות. אחת מטכנולוגיות המפתח מאחורי מרוץ זה היא 'למידה עמוקה' - סוג של בינה מלאכותית שמנסה לחקות את תפקודם של שכבות תאי עצב במוח האנושי.

אך על רקע התחרות בין החברות על התקנת "מוחות" ויכולות למידה במכוניות, במוצרי צריכה אלקטרוניים ובמכשירים אחרים, צריך לשאול כמה חכמות צריכות להיות המכונות כדי לחיות עם בני אדם בבית המגורים ובבית החולים? ביפן מעסיקה שאלה זו את החוקרים, מכיוון שראש הממשלה שינזו אבה רוצה להרחיב את השימוש ברובוטיקה ממפעלי ייצור לחברה היפנית בכללותה במטרה להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה המחריפה ועם המחסור בכוח העבודה שהולך ומעמיק בשל רתיעתה של יפן מקליטת מהגרים.

לאחר עשרות שנים של התמקדות במנגנונים המכניים שמפעילים את המכונות, מפנים החוקרים והחברות היפניות את תשומת לבם להשפעה הרגשית של הרובוטיקה על בני האדם.

כשפיתח את פפר, התמודד היאשי - שאותו פיתה מייסד סופטבנק מסיושי סאן לנטוש את טויוטה לטובת סופטבנק ב-2012 - גם עם השאלה כיצד יש לעצב מכונות היי-טקיות באופן שיגרום אושר לאנשים. "כשביקרתי במוסדות סיעודיים לקשישים ושאלתי אותם כיצד נוכל לשפר את פפר, הם ביקשו ממני שהידיים של פפר יהיו חמות יותר. לא היה לזה שום קשר עם טכנולוגיית ענן, בינה מלאכותית או ביג דאטה", מספר היאשי.

הבנה עמוקה

לרובוט החדש שלו, שצפוי להגיע לשוק ב-2019, תצטרך להיות מספיק יכולת לימוד וזיהוי קול כדי ליצור את הרושם שיש לו הבנה עמוקה ונסתרת של בני אדם. אך היאשי אומר כי הרובוט לא יצטרך להיות חכם באופן שאכן יאפשר לו לפתח הבנה עמוקה של הרגשות האנושיים, וגם אין לו צורך בחזות אנושית.

מיצ'יו אוקדה, פרופסור באוניברסיטת טויוהאשי לטכנולוגיה, שחקר את הרובוטיקה החברתית במשך יותר מעשרים שנה, מאמין גם הוא כי רובוטים עובדים טוב יותר עם אנשים - בייחוד עם זקנים - כשהם לא-מושלמים או חלשים דיים כדי להזדקק ליד מסייעת מבני האדם עצמם.

"אם הרובוט רק מספק להם שירותים, הזקנים עלולים לחוש שמתייחסים אליהם כמו לחפצים", אומר אוקדה. "אבל אנשים יכולים למצוא משמעות לקיומם אם ביכולתם לעזור לרובוטים".

פרופסור אייצ'י סייטו, מנהל מחלקת השיקום בבית החולים של אוניברסיטת פוג'יטה למדעי הבריאות באחד מפרברי נגויה, משתף פעולה עם טויוטה בפיתוח רובוטים שמסייעים לאנשים שלקו בשבץ או במחלות אחרות שפוגעות בתפקוד, להשיב לעצמם את חוש שיווי המשקל והשליטה בשרירים. יש רובוטים שמשמשים להרמת חולים משותקים ממיטותיהם, אך תרגילי השיקום בסיוע הרובוטים של טויוטה דורשים מהמטופלים להשתתף באמצעות משחק במשחקי ווידיאו פשוטים כגון טניס.

ד"ר סייטו אומר כי הרובוטים עוצבו כדי לסייע למטופלים רק באמצעות תרגילים כדי לעודד את המטופלים להחלים בכוחות עצמם. "המטופלים אינם חשים כאילו מטפלים בהם באמצעות רובוטים", מוסיף סייטו.

מטרתו של היאשי בפרויקט החדש שלו היא לפתח רובוט שיהיה גדול יותר מכלב Aibo של סוני, אך קטן יותר מפפר, ושיהיה מסוגל להפיג לחץ נפשי אצל אנשים. "אנחנו רוצים להתמקד ברובוטים שאינם מחליפים אנשים במילוי תפקיד במקום העבודה, אלא משפרים את הביצועים של אנשים".