דירקטור בחדשות 10: זה מה ששמעתי את רמי סדן אומר

בימים האחרונים מתחוללת סערה סביב דבריו של רמי סדן, יושב-הראש הנבחר של חדשות 10. על-פי הדיווחים, סדן אמר, בין היתר, כי הוא שונא את ש"ס ואת אריה דרעי, וטען כי הוא, בדומה ליתר יושבי הדירקטוריון, משתייך ל"אליטה". לדבריו, "אני, כמותכם באליטה, שונא את ש"ס ואת הגנב אריה דרעי. אנחנו כאליטה צריכים לפרוץ את המעגלים של הערוץ, לפנות לקהל של ש"ס, למסעודה משדרות".

בעקבות אמירותיו, שיש המפרשים אותן כגזענות חשוכה - וכדירקטור המכהן כנציג הציבור בדירקטוריון חדשות 10 - נתקף הטלפון שלי בעשרות עיתונאים המבקשים לשמוע את דעתי בעניין.

מצד אחד, החלטתי לא להיענות לאף ראיון מצולם, מוקלט וכתוב, כיוון שלהערכתי כל דבר שאגיד יהפוך מיד לספין בפיו של בעל אינטרס מסוים ולאחר מכן של אויבו, וכך הלאה.

מצד שני, האם אין זו חובתי כדירקטור המייצג את הציבור, לא להישאר דומם? כיצד עליי לנהוג בממשל תאגידי תקין?

העיתונאית המפורסמת, הלן תומאס, חברת צוות ההיגוי של הבית הלבן, אמרה: "אני לא יכולה לומר שאני מודל לאומץ, אבל אם אתה פוחד לדבר - אתה פוגע בדמוקרטיה".

לאחר 30 שעות של מחשבות, הגעתי לתובנה שאסור לי שלא לדבר. בחרתי להביע כאן במילותיי את האמת שלי. אמת מקצועית, ערכית - ובעיקר אמת של מי שנבחר לכהן כשומר-הסף למען הציבור.

איני איש פוליטי. איני שייך לאף זרוע של אף לשכה. אני איש עסקים במשך כל שנות חיי הבוגרות. אני משפטן, רואה חשבון, מרצה באוניברסיטאות, בעל התארים האקדמיים הנדרשים, אך מעולם לא לימדו אותנו באוניברסיטה כיצד לנהוג בעניינים אלה.

בשעת לילה מאוחרת, כשאני מחפש אחר קודים אתיים, נתקלתי במשפט של הסופר הפילוסוף הצרפתי פרנסואה מארי ארדואה, הידוע בשם העט וולטר: "אינני מסכים לשום דבר שאתה אומר, אך אני מוכן למות כדי להגן על זכותך לומר את הדברים". וברגע אחד הבנתי את כל מהותה של חברת חדשות, בכלל, וגם את זו של ערוץ 10:

אנו חיים בעולם מלא איסורים וסייגים, אך אנו חיים גם בחברה ישראלית פלורליסטית, עם חופש ביטוי מלא, ועל כולנו לחגוג זאת מדי יום ולהילחם שנישאר כאלה ישראלים.

מבנה דירקטוריון חברת חדשות 10 נועד לשמור על עיקרון עליון זה של פלורליזם וחופש ביטוי. יושב-ראש דירקטוריון חברת החדשות הוא נציג הציבור ולא נציג הבעלים, כיוון שהמחוקק התאמץ לשמור עיקרון עצמאות חשוב זה. אותו יושב-ראש אמון יותר מכולנו לשים את הפלורליזם נר לרגליו. 

 רמי סדן, יו"ר ערוץ 10/ צילום: חדשות 2

בתחילת השבוע היו בדירקטוריון בחירות לתפקיד היושב-ראש. התמודדתי והפסדתי לרמי סדן, שנבחר ברוב קולות ובאופן דמוקרטי ותקין. איני שלם עם בחירה זו בלשון המעטה, אך משחר נעוריי אני מקבל הכרעות דמוקרטיות שנתקבלו כהלכה.

חשבתי שרמי סדן אינו מתאים לתפקיד, וכך גם הצבעתי. חשבתי שסדן מביא איתו סבך קשרים שיקשה על פועלו נטול הפניות; שסדן נעדר מישיבות, מאחר אליהן, אינו קשוב, ולא מצאתי בו את תכונות המנהיגות הכה נדרשות בגוף תקשורת, שיעמוד בלחצים מטבע עיסוקו. לאחר שהקשבתי לדברי סדן בהצגת מועמדותו, מצאתי גם סכנה רבה במשנתו. משנה שיש לו את כל הזכות לבטא, כי הרי בחופש הביטוי עסקינן.

לחלק "הצהוב" של העניין - לא שמעתי את סדן אומר את השם "אריה דרעי" במפורש, ולא שמעתי גם "ש"ס". שמעתי "אליטות", שמעתי "שונא", שמעתי שיפוטיות, שמעתי זלזול בקהלים, ובעיקר שמעתי חוסר אחריות תאגידי וציבורי לאורך כל דבריו. גיבוב מילים שלהערכתי גם שולחיו לא ביקשו שיבטא, אך האיש ביטא.

חופש ביטוי בעיניי הוא כזה שמאפשר לך חירות מוחלטת (כמעט) - אך מטיל עליך כדובר את האחריות המלאה באיזה כובע אתה טוען את הדברים, בפני איזה קהל אתה נואם ותחת איזה מנוף השפעה אתה פועל. חובת הזהירות היא על הדובר.

אין דין דברים חשוכים שאמרת ביציע מגרש הכדורגל - כדין דברים שאמרת ביושבך כנציג הציבור בדירקטוריון החדשות.

דברים נאמרו. מצד אחד, כחברת חדשות, מחובתנו להילחם על זכותם של אנשים לומר את דבריהם. כדירקטור מטעם הציבור, מחובתי לשמור שדברים אלה לא יטילו מורא על המנהלים והעובדים, לא ישנו את ערכיהם, לא יעוותו את האינטרס הציבורי.

בעיניי, די בלהוקיע דברים אלה, כדי להרגיע מעט את טירוף המערכות של היממה האחרונה. חשוב להישאר ערניים, כך שמילים לא יהפכו לפעולות, בחברה שהמוצר שלה הוא חדשות אובייקטיביות לעם ישראל. מוצר שאותו היא מגישה במסירות רבה, במקצוענות הגבוהה ביותר שאני נחשפתי אליה עד כה.

■ הכותב הוא דירקטור מטעם הציבור בחדשות 10, רואה חשבון, משפטן ואיש עסקים.