ייתכן שזה קרה לכם לא פעם ולא פעמיים. ניגשתם לאחד המדפים בסופר וחיפשתם את המוצר שבדרך-כלל מונח עליו. אולי היו עליו מוצרים דומים אחרים (נניח גבינה לבנה של שטראוס במקום של תנובה) אך זה שאתם מעדיפים לא היה. הנחתם שהוא נגמר במלאי, המשכתם את מסע הקניות בסופר ולא חשבתם שאולי אותו מוצר מונח בטעות על מדף אחר או זרוק ליד הקופות לאחר שצרכן אחר ויתר על קנייתו.
ממצב כזה, יצרניות מזון ומשקאות, וכן רשתות השיווק שמוכרות להן שטחי מדף, רוצות להימנע כמה שיותר. חברות כמו קוקה-קולה, פרוקטור אנד גמבל ואפילו תנובה משלמות הון תועפות כדי שכל רשת שיווק תניח את מוצריהן על המדף שהן בוחרות, בצורה שהן מעדיפות, ולכן חוסר סדר ואי-יעילות בשימוש של שטחי מדף גורמים הן להן והן לרשתות שיווק הפסד.
לכאן נכנס הפתרון שפיתחה החברה הישראלית Trax Image Recognition שהשלימה גיוס של 40 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה לפני שש שנים גיוס של 78 מיליון דולר. את החברה הקימו יואל בר-אל (45), שמכהן כמנכ"ל ודרור פלדהיים (43), שמכהן כסמנכ"ל מסחרי.
בר-אל, בעל תואר ראשון במדעי הפיזיקה מאוניברסיטת תל-אביב, החל את דרכו המקצועית בחברת SunGard בה שימש כמנהל פעילות אסיה-פסיפיק וצפון אמריקה. כשפרש ממנה, בחר ליזום בעצמו והקים שתי חברות: Tersus ו-Sentryi שנמכרה ארבע שנים לאחר הקמתה ל-IRESS. ואז דרכו נפגשה עם זו פלדהיים, ובסינגפור עצמה. פלדהיים, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, הוא בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית ה-FMCG (ר"ת של Fast-moving consumer goods). "גרתי בשוויץ במשך עשור ואז עברתי לסינגפור ופגשתי את יואל. הקמנו את Trax בסינגפור". Trax מגדירה עצמה כחברה המספקת פלטפורמת זיהוי תמונות ייחודית לענף הקמעונאות, כלומר הופכת תמונות של מדפי החנויות לתובנות שעל פיהן ניתן לפעול".
- די נדיר שחברת טק ישראלית מתאגדת במזרח הרחוק. למה החברה נרשמה בסינגפור?
בר-אל ופלדהיים: "מיסוי החברות בסינגפור הוא מהנמוכים בעולם, והמס האישי על בעלי מניות, כלומר מס רווחי הון, הוא אפס. לכן, עבורנו ועבור יתר בעלי המניות זה היה המקום הנכון לאגד את החברה".
- מה בדיוק החברה עושה.
"דרך טכנולוגיה שפיתחנו של עיבוד תמונה, מה שלמעשה נקרא למידת מכונה (Machine learning), אנחנו יכולים לקחת את העולם הפיזי שסביבנו, בעיקר בענף הקמעונאות, ולהפוך אותו למידע שאפשר לתקשר איתו. ספציפית יותר, אנחנו לוקחים תמונות של שטחי מדף ברשתות שיווק ויכולים בזמן אמת להפוך אותו למידע סטטיסטי. הפתרון מיועד לספקים עצמם, כמו יצרני מזון ומשקאות, שרוצים לדעת איך המוצרים שלהם מוצגים על המדפים, והן לרשתות השיווק שצריכות לדעת איזה מוצרים חסרים והן לצרכנים כמונו שנניח מחפשים מוצר כלשהו ורוצים לדעת האם הוא קיים במלאי".
לפי הודעתה, Trax סורקת מדי חודש למעלה מ-8 מיליון תמונות וכך מספקת מודיעין עסקי בזמן אמת, תובנות והמלצות לרשתות השיווק ביותר ב-42 מדינות.
- זה לא למעשה ניהול מלאי - תהליך שהוא כבר די ממוחשב?
"לא. הפתרון שלנו כלל לא קשור לניהול מלאי כי זה אכן תהליך פתור בענף הקמעונאות על ידי מידע שמעובד בקופות. כלומר, רשתות השיווק והספקים יודעים מה הם מכרו, אבל מה שהם לא יודעים - ואת זה אף חברה מלבדנו לא הצליחה לעשות - זה מה נמצא על המדף ואיך הוא מונח על המדף. לדוגמה, צרכן שנסוג בו מכוונתו לרכוש איזה מוצר והוא מחזיר אותו מהעגלה למדף אך לא למדף המקורי שלו ואז צרכן אחר לא יוכל לקנות אותו כי הוא לא יראה אותו. דוגמה אחרת: תנובה, לדוגמה, שילמה כסף כדי שהגבינה שלה תונח במדף מספר 4 באמצע, אבל הסדרן שסידר את מוצריה בתוך המקרר שם אותם במדף יותר נמוך, במקום פחות בולט.
- פתרון כזה לא מייתר את עבודת הסדרן?
"לא מייתר אלא מייעל כי זו נגזרת של כסף. קחי לדוגמה את וול מארט, ענקית רשת השיווק האמריקאית: זו רשת שההכנסות שלה בשנה הן כמעט 500 מיליארד דולר, והיא מאבדת בערך 8% בגלל אי-יעילות של מידוף, וזה אומר עשרות מיליארדי דולרים בשנה. וזו רק הדוגמה של וול מארט. כמו כן, כמעט כל ספק משלם לרשת השיווק מה שנקרא 'דמי מדף' (Slotting Fee), תשלום עבור הזכות לשים את המוצרים שלו על המדפים של רשת השיווק. בעולם, תשלומים אלו עומדים על 70 מיליארד דולר בשנה, וזה הרבה".
- כיצד אתם אוספים את התמונות של המדפים? מציבים מצלמות בסניפי רשתות השיווק?
"יש לנו שלוש דרכים: הראשונה, מצלמות שאכן מוצבות בתוך הסניפים, בעיקר ליד מדפים של מוצרים בעלי שיעורי רווחיות גבוהה; השנייה, עובדים של הלקוחות שלנו שמסיירים בתוך הסניפים ודרך אפליקציה סלולרית שלנו הם אוספים את התמונות. יש בעולם 50-150 אלף סוקרים כאלו; והשלישית, רשת של סוקרים שלנו שפרוסה ב-42 המדינות שבהן אנחנו פעילים".
- מי הלקוחות שלכם?
"כרגע בעיקר יצרני מזון ומשקאות כמו קוקה-קולה ונסטלה, יצרניות מוצרי הצריכה Henkel ופרוקטור אנד גמבל".
- ומה באשר לרשתות השיווק?
"מטעמי סודיות אנחנו לא מפרסמים עדיין הסכמים עם רשתות שיווק".
- ולקוחות ישראלים? יש כאלו?
"כן. מספר מאוד גדול מאנשי המכירות של 'תנובה' עובדים עם הפתרון שלנו".
- מהו אומדן ההכנסות השנתי שלכם?
"השנה נמכור סביב 30 מיליון דולר".
- ורווחיות?
"נהיה רווחיים בתחילת 2017".
- מי הם בעלי המניות בחברה?
"רוב המשקיעים שלנו הם Family Offices, כלומר אנשים פרטיים. יש לנו משקיע מוסדי אחד מסינגפור. בסבב הזה, 30 מיליון דולר גויסו ממשקיעים קיימים ו-10 מחדשים".
- איך קרה שלא גייסתם מקרנות הון סיכון?
"קיבלנו הרבה הצעות מהון סיכון ופרייבט אקוויטי, כולל בישראל, אבל התנאים שלהם לא התאימו לנו. עבור כל ההון שגייסנו עד כה, הנפקנו מניות רגילות ולא מניות בכורה או מניות שנותנות עדיפות לבעל מניות כזה או אחר. אין אצלנו בעל מניות שיש לו זכויות עודפות, וזו בד"כ הדרישה של הון סיכון ופרייבט אקוויטי".
- אבל זו השיטה. רוב החברות הישראליות מגייסות מהון סיכון.
"נכון, אבל כשמדובר בסכומים גבוהים קשה למצוא משקיע שלא ירע את הזכויות של היזמים".
בנקודה זו מוסיפים השניים כי "התוכנית שלנו היא להנפיק את החברה בעוד שנתיים-שלוש שנים בארה"ב, וכשזה יקרה בטוח נרצה להכניס משקיעי הון סיכון לפני ההנפקה".
גיוס מספר 2: חברת האחסון Weka.IO - 32 מיליון דולר
הגיוס השני בגובהו ליום זה הוא של חברה שנקראת Weka.IO - 32 מיליון דולר. החברה גייסה מאז הקמתה 42 מיליון דולר. Weka.IO פיתחה טכנולוגיה שמייעלת את האחסון של מידע בתוך ארגון ובתוך ענן על ידי הגדלתו למאות פטה בייט (יחידת מידה לאחסון מידע ששווה ל-10 בחזקת 15, 1,024 טרה בייט). כמו כן, זמן האחזור של המידע - במקרה של ענן - הוא פחות מאלפיות השנייה. החברה טוענת כי הטכנולוגיה שפיתחה נועדה לאפשר ללקוחותיה להשיג רמות גבוהות יותר של יעילות בעלות כוללת שלדבריה לא הייתה אפשרית בטכנולוגיות האחסון הוותיקות.
Weka.IO חיה ובועטת רק כשלוש שנים, ולא במפתיע היא צפויה להשקיע את ההון שגייסה במאמצי שיווק ומכירה בארה"ב. "הפתרון של Weka.IO ישנה את התחשיב הכלכלי של אחסון עתיר ביצועים. הטכנולוגיה המאוד חדשנית שלה היא פרי עבודה של צוות ברמה עולמית עם היסטוריה מוצלחת של בניית מערכות אחסון מאוד מובדלות", ציין בהודעתה ליפ-בו טאן, יו"ר Walden International.
גיוס מספר 3: חברת הווידאו SundaySky - 30 מיליון דולר
הגיוס השלישי בגובהו ליום זה הוא של חברה שנקראת SundaySky - 30 מיליון דולר. החברה גייסה מאז הקמתה 67 מיליון דולר, זה הגיוס הרביעי והגדול בתולדותיה. SundaySky מאפשרת לחברות המוכרות ללקוחות קצה לתקשר עם אותם לקוחות סרטוני וידאו מותאמים אישית לצופה ושמיוצרים בזמן אמת. מערכת הווידאו החכם של החברה (SmartVideo) מעורבת בתהליכי רכישת לקוחות, שירות לקוחות, ניהול מועדוני לקוחות וכדומה. על לקוחותיה נמנים, בין השאר, AT&T, סיטי וקומקאסט. החברה צופה כי עד 2020 כל חברות פורצ'ן 500 המספקות שירותים צרכניים, יאמצו שירותי וידאו מותאם אישית. לפי החברה, המערכת שלה משנה התנהגות לקוחות לאורך כל תקופת ההתקשרות איתם, ובכך משיאה תשואה על ההשקעה הראשונית של רכישתם. לדברי שמוליק ולר, מייסד ומנכ"ל החברה, "השפעות מוכחות של ה-SmartVideo כוללות גידול מצטבר בהכנסות של עד פי 22, וצמצום בקצב התחלפות הלקוחות וצמצום בעלות הטיפול בלקוחות של עד 20%".
גיוס מספר 4: חברת הסייבר Zimperium - 25 מיליון דולר
הגיוס הרביעי בגובהו ליום זה הוא של חברה שנקראת Zimperium - 25 מיליון דולר. החברה גייסה מאז הקמתה 45 מיליון דולר, זה הגיוס השלישי והגדול בתולדותיה. Zimperium מתמחה בטכנולוגיות אבטחת סייבר עבור מכשירי סלולר, והיא זו שעומדת מאחורי יכולות האבטחה של סולארין, הסמארטפון שפיתחה חברת Sirin Labs מבית היוצר של משה חוגג.
הפתרון של החברה מאפשר הגנה 24/7 מחדירה לסמארטפון. לטענתה, היא הראשונה שמספקת מערכת אבטחה מקיפה כזו באמצעות אפליקציית zAnti התואמת למערכות ההפעלה iOS ואנדרואיד. באמצעות האפליקציה יוכלו המשתמשים לבדוק את הרשתות הסלולריות השונות אליהן הם מעוניינים להתחבר, במטרה לראות האם יש בהן חולשות או ניסיונות תקיפה שעשויים לנצל את החיבור שלהם אליהן לצורך האזנה. שרידר מאטל, מנכ"ל Zimperium, ציין כי "2016 הייתה שנה עם צמיחה יוצאת דופן לחברה".
כל הגיוסים מתחילת יוני
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
