אם לא תראה את בנך - תיענש

על זכותו של אב להתראות עם ילדיו לאחר פרידת ההורים אין כל מחלוקת, ולמעשה, הן הילדים והן האם ייענשו על-ידי בית המשפט בסנקציות שונות אם לא יצייתו להחלטות הקובעות את זמני השהות של הילדים אצל האב. אך מה אם האב עצמו אינו מעוניין להיפגש עם ילדיו? האם מפגשים אלה הם רק זכות של האב או גם חובה? 

בשנת 2013 דחה בית המשפט לענייני משפחה טענה של אב כי בית המשפט אינו מוסמך לחייב את ההורה שאינו מחזיק בקטין לבוא עימו במגע, וקבע כי חובותיו של הורה כלפי ילדו אינן מסתכמות בחובות כלכליות בלבד - אלא, כדברי בית המשפט העליון, מדובר בחובה משפטית "הכוללת בתוכה גם את החובה לגלות יחס ורגש כלפי הילדים להפגין אכפתיות והתעניינות ולו המינימלית". לאור זאת כפה בית המשפט באותו מקרה על האב להתחייב ליום קבוע בשבוע שבו ייפגש עם בנו. 

בפסק דין אחר משנת 2014 בית המשפט לענייני משפחה הלך צעד נוסף קדימה וחייב אב בתשלום קנס כספי עבור כל פעם שבה לא יקיים מפגש עם ילדיו בהתאם למתווה שנקבע. בית המשפט אמנם הכיר בכך שלכפייתו של הורה להתראות עם ילדיו יש חסרונות ניכרים. כך, בין היתר, הכפייה עלולה לדרדר עוד יותר את איבתו של האב כלפי הילדים, ואף להביא לכך שגם כאשר ייפגש עם ילדיו, הם יחושו כי הוא עושה כן בניגוד לרצונו. 

לכן הדגיש בית המשפט כי הטלת סנקציה על הורה בגין אי-קיום הסדרי ראייה עם ילדיו תוטל רק במקרי קיצון, שבהם קיים נתק ממשי, ולמעשה המצב לא יכול להיות גרוע יותר.

באותו מקרה, על אף שהוסכם על מפגשים של האב עם בנותיו בתכיפות נמוכה יחסית, האב בחר להפסיק להתראות עם הבנות באופן מוחלט בכדי "להעניש" את האם, ובכך הביא את בית המשפט לפסיקת סנקציות כספיות כנגדו. 

לאחרונה ניתן פסק דין של בית הדין הרבני שהקצין עוד יותר את התערבות המדינה בנושא זה, וקבע כי יש מקום לכפות על האב להתראות את בנו, גם אם האם מסכימה לניתוק הקשר. במקרים הקודמים הייתה זאת האם שעמדה כנגד האב וביקשה לחייבו לקיום הסדרי ראייה, ואילו הפעם האם אמנם הגישה את התביעה הראשונית, אך לאחר שהתקיים דיון בבית הדין הרבני, במסגרתו הביע האב את סירובו למפגשים עם הבן, האם הודיעה כי היא מוותרת על חיוב האב בהסדרי ראייה, ולכן מבקשת לסגור את התיק ולמחוק את התביעה.

האם טענה כי במקרה של הסכמה בין הצדדים להליך, שלאורה התובעת מבקשת למחוק את העתירה, הערכאה השיפוטית מחויבת לקבל את רצון הצדדים - אך בית הדין דחה גישה זאת.

בית הדין קבע כי תפקידו "כאביהם של יתומים" הוא לדאוג לצורכי הילדים, במיוחד במקרים שבהם ההתכתשויות בין ההורים "מסמאות את עיניהם", והם מוכנים במסגרת המלחמה ביניהם להשתמש בילד ככלי ניגוח האחד כלפי זולתו.

לכן גם במקרה זה, שבו שני ההורים מסכימים לנתק בין האב לבנו, בית הדין הרבני חייב את האב להתראות עם בנו במועדים קבועים מדי שבוע - והטיל עונש הרתעתי של קנס כספי על שני ההורים, במקרה שמי מהם לא ישתף פעולה עם ההחלטה. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il