תחום האינטרנט של הדברים (IoT) צומח בקצב מואץ. מחקר של חברת researchandmarkets, אשר פורסם באחרונה, מעריך שהתחום יגלגל כ-660 מיליארד דולר בשנת 2021, לעומת כ-157 מיליארד דולר "בלבד" במהלך שנת 2016.
החזון של ה-IoT עשוי לשנות כמעט כל אלמנט בחיינו וליצור מהפכה - לא פחות - כמעט בכל סגמנט תעשייתי. גם הבתים שלנו ישתנו בזכות שימוש בחיישנים. יותר ויותר מוצרי חשמל הופכים ל"חכמים" כבר כיום. שואב האבק, הטלוויזיה והמקרר - כולם יחוברו בהדרגה לרשת האינטרנט, אם עדיין לא חוברו. מישהו יאסוף מידע מכל המכשירים האלה ויפיק ממנו תובנות.
מדענים, סטארט-אפיסטים ותאגידי ענק ברחבי העולם מבלים כיום במעבדות בניסיון להבין איך לאסוף כמויות עצומות של מידע (ביג דאטה), כיצד לאבטח את הנתונים ומעל הכל - איך אפשר לתרגם את כל האינפורמציה הזאת לכסף.
אחד החוקרים הללו הוא אסף עדי, אשר מוביל את התחום של IOT ומחשוב לביש במעבדות המחקר של IBM בחיפה. הצוות של עדי משתף פעולה עם חברת Aqualia הספרדית אשר מפעילה מכונים לטיהור שפכים.
- מה הקשר בין חברת תוכנה לבין טיהור שפכים?
עדי: "שאלנו את עצמנו האם באמצעות מידע שמגיע און-ליין לסנסורים, על התהליכים שמתבצעים במכונים האלה, אנחנו באמצעות אנליטיקות ואופטימיזציות נוכל ליעל את הדרך שבה מכוני הטיהור האלה עובדים. לתהליך הזה יש כמה מטרות: לחסוך בהוצאות התפעול, לשפר את איכות התוצרים ולחסוך בזיהום אוויר ומים.
"כדי לסבר את האוזן, צריך להתייחס למכון לטיהור שפכים שפועל בעיר ממוצעת שבה מתגוררים כ-2 מיליון תושבים - בעולם יש המון ערים כאלה. חשבון החשמל השנתי של מכון כזה יכול להגיע לעשרות מילוני שקלים. ההנחה שלנו הייתה שאם אנחנו, באמצעות אופטימיזציה, מסוגלים לחסוך 10%-20% מההוצאות האלה, זה מאוד משמעותי, זה יכול להגיע לחיסכון של מיליוני שקלים בכל מפעל".
- איך הסנסורים שלכם מנטרים את המידע?
"מפעל כזה הוא סוג של מערכת. יש אינפוט שכולל ביוב או שמן ממפעלים, זה עובר איזה שהוא תהליך ביולוגי של טיהור וסינון ביולוגי. אם לתאר את זה מאוד מאוד בפשטות, אז יש חיידקים שאוכלים את הביוב. למעלה נשארים מים נקיים ולמטה נוצרת בוצה, שממנה אפשר לייצר דשנים או גז לייצור חשמל".
"לשפר את תפוקת המפעל"
עדי מוסיף כי "הסימולציות שלנו מתחשבות בין השאר במזג האוויר, בשעות היום והלילה ובעונות השנה. החישובים שלנו עוזרים לדעת מתי כדאי לתת לאותה מערכת ביולוגית חמצן וכימיקלים, איזה כימיקלים ובאיזו כמות, מתי להוציא את הבוצה או המים ומתי להזרים למערכת ביוב נוסף.
"אנחנו מייצרים תוכנית שתמליץ לעובדים כיצד להפעיל את המערכת. עד היום הם עבדו לפי ידע, ניסיון ואינטואיציה וזה הביא אותם לרמה מסוימת של יעילות.
"הנחת העבודה שלנו הייתה שאם נשתמש במתמטיקה ובתחזיות אנליטיות, נוכל לשפר את התפוקה של המפעל, להוריד את האנרגיה שהוא צורך ולעשות זאת תוך עמידה טובה יותר בסטנדרטים אקולוגיים".
החוקרים של IBM הגיעו למפעל בעיר ליידה, שסמוכה לברצלונה ואחרי שנה של פיילוט חזרו עם תוצאות מרשימות. "הצלחנו להראות חיסכון של כ-13.5% בחשבון החשמל", אומר עדי, "במקביל נרשמה ירידה של 17% בעלויות הטמנת הבוצה וצמצמום בשימוש בכימיקלים ב-14%. הראינו שיפור משמעותי בכל אחד מהפקטורים".
- הצורך הזה הגיע מהשטח או שבניתם מודל תיאורטי וחיפשתם מישהו לעבוד איתו?
עדי: "הדילמה הזאת שאתה מתאר קיימת בכל פרויקט מחקר שאנחנו עושים, והתשובה היא שזה משולב. IBM התעסקה ועדיין מתעסקת בנושא של שימור כדור הארץ. כתוצאה מזה שמענו על האתגרים, חשבנו על גישה של פתרון ואז חזרנו לשטח. ראינו שיש נכונות לנסות את זה, ובמקרה הזה מצאנו את אקוואליה כשותף, והתקדמנו".
- היה לכם קשה להשתלב? בכל זאת מדובר בחברה מסורתית שפועלת באותה הדרך כבר עשרות שנים.
"הטכנולוגיות האלה יוצרות הרבה עניין, החיסכון שאנחנו מצליחים להראות הוא 10% עד 20% וזה מאוד משמעותי. זה אתגר שקיים בכל פרויקט של אופטימיזציה. לוקח זמן לשכנע את המפעילים שבעצם המחשב יכול לייעץ ולקבל סוג מסוים של החלטות בצורה לא פחות טובה, ולפעמים אפילו יותר טובה מהאדם. המחשב נותן המלצות ובסוף ההחלטה היא של המפעיל בשטח. המחשב אמור לעזור למפעיל, לא להחליף אותו".
"זה ביזנס אמיתי לגמרי"
- עד כמה תחום ה-IoT הוא בז וורד וכמה זה ביזנס אמיתי?
"אני מאמין שזה ביזנס אמיתי לגמרי, IBM מאמינה שזה ביזנס אמיתי. לפני חצי שנה בערך הכרזנו על הקמה של יחידה עסקית חדשה שנקראת ווטסון IOT שמתעסקת בזה.
"אני מאמין שזה אמיתי ושזה ישנה בהרבה מאוד צורות את הדרך שבה ארגונים עובדים. אנחנו מדברים על בטיחות במקומות עבודה, על ביטוח - אם אתה נוהג טוב יותר, תשלם פחות וגם על שירותי בריאות מהבית. אני חושב שהמון תעשיות הולכות להשתנות. למעשה, כל התעשיות הולכות להשתנות כתוצאה מהדבר הזה".
- מתי ה-IoT יגיע לצרכן הביתי? אנחנו שומעים כבר שנים על המקרר שיידע להזמין לנו קוטג', אבל זה לא קורה.
"זה מגיע, זה קורה כבר היום. אני יכול להגיד לך שאצלי בבית הבוילר מחובר לאינטרנט".
- אני לא חושב שאתה מייצג.
"אני ארלי אדפטור, אבל אני סנונית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
