יוסי ורדי: "אמא שלי תמיד טענה שאני אידיוט - וזה דירבן"

יוסי ורדי לא עוצר. ורדי, שנחשב לאחת מהאבות המייסדים של ההיי-טק בישראל קיבל לפני כשבועיים פרס "מפעל חיים" מטעם DUN'S 100 של דן אנד ברדסטריט, אבל מוקדם מאוד לסכם את פועלו. ורדי משקיע בסטארט-אפים, מארגן כנסים ומארח משקיעים זרים שמנסים לפצח את הסוד של ה"סטארט-אפ ניישן".

"יש לי פה מצעד בלתי נגמר", אומר ורדי על האורחים מחו"ל, "יש ימים שבהם יש לי שלוש פגישות שונות, עם כל מיני מבקרים, שבאים לארץ לנסות לעמוד על הסוד הזה, והאמת היא שזה לא ניתן לשכפול אחד לאחד".

- השנים האחרונות הן שנים טובות מאוד לתעשיית ההיי-טק הישראלית.

"בעשור האחרון זה קיבל ממדים גדולים. אני מעורב בהרבה מאוד, ממש עשרות כנסים בעולם. התחלתי להיות מעורב בזה, לבדוק כנסים להשתתף בהם והייתי יו"ר של כנסים ב-2003 ו-2004, והגידול של זה הוא פשוט מדהים. בכנס האחרון שהייתי יו"ר שלו בברצלונה, ב-2014 היו 2,000 איש ב-2015 היו כבר 8,000 איש, ב-2016 היו בו 16,000 איש. אז את יכולה מזה ללמוד על התופעה הזו".

- עושה רושם שבכל העולם מתנהל מרדף אחרי חדשנות.

"לא בכל העולם, זה קורה בכמה מקומות שמפוזרים בכל העולם, אבל הסטארט-אפים יושבים באשכולות-אשכולות, כשישראל היא אשכול מאוד חשוב בעניין. לשמחתי הרבה היה לי מזל להיות על ערש התופעה הזאת. את הסטארט-אפ הראשון שלי, טכם, הקמתי ב-69'. אחרי כמה שנים הוא הפך לחברת התוכנה הכי גדולה בארץ".

"זה לא בגללי"

ורדי התחיל כאמור את הקריירה שלו בגיל צעיר. בגיל 27 הוא כבר מונה למנכ"ל משרד הפיתוח, שהפך בהמשך למשרד האנרגיה והמים.

- כאשר אתה מביט לאחור, יש דברים שהיית עושה אחרת?

"השאלה צריכה להיות ממה אני שבע רצון. בקריירה הארוכה שלי, יכולתי להיות מעורב בכל מיני נושאים - למשל בסקטור הממשלתי".

- המדיניות של ממשלת ישראל לגבי ההיי-טק הייתה נכונה?

"מזל שהייתה מדיניות ללכת לכיוון הזה. זה לא קרה לבד, זה קרה בשל מסע מסודר וארוך של פעילויות לעודד את הדברים האלה. היו שותפים לכך גם אנשים פרטיים וגם הממשלה, למעשה כל הממשלות - כולן שיתפו פעולה עם התעשייה. התהליך הזה התחיל לפנות שנות ה-90, אבל בשנות ה-90 קיבל מפנה רציני כשנכנס הון זר".

- אתה הקמת חברות, למשל את טכם.

"זו לא רק הקמת חברות זה אקו-סיסטם שלם, יש לעניין הזה הרבה מאוד גלגלי שיניים - רק כשהם נכנסים למקום, כשכולם במקום - אז כל המערכת הזו עובדת כמו בארץ. כמו גלגלי שיניים יש כאן גם הרבה מאוד אלמנטים חברתיים ותרבותיים, בלי אקו-סיסטם שתומך, שהוא לא משהו עסקי, שהוא משהו יותר חברתי-קהילתי לא יכול להתפתח מה שקורה בסיליקון וואלי או בארץ".

- השקעת בעשרות חברות וניהלת בעצמך לא מעט. מה הופך מנהל למצוין?

"לא יודע. אני חושב שיש דברים שקיבלתי במשך השנים בגלל הפעילות שלי, לא בגלל המצוינות שלי. יש דברים שאני עושה ויוצאים מאוד מוצלחים, ויש הרבה פעמים שאני נופל. אולי פשוט צריך לנסות הרבה פעמים עד שמצליחים. אני חושב שקשה מאוד להתחיל בכישלון ולשמור על המורל. בדרך כלל אתה מתחיל בהצלחה, ואז אתה שוגה ברעיון שזה לא בגלל המזל אלא בגלל תכונותיך המופלאות, ובהמשך אתה נופל על האף. אבל אני חושב שאנשים שבהתחלה נכשלים, יש להם אמביציה יותר גדולה להצליח".

- הם פחות שאננים?

"הם פחות שאננים ויש להם יותר מוטיבציה. אגב, אמא שלי תמיד טענה שאני אידיוט וזה באמת דירבן אותי".

- ואתה, איך אתה חינכת את הילדים שלך?

"קודם כל את הילדים שלי חינכה אשתי. עם הגדול שלי, היו לי הרבה ויכוחים איתו כי הוא לא כל כך אהב ללמוד, אבל הוא היה מאוד מוכשר, כמו שאחר כך התברר (חברת מיראביליס שאריק ורדי היה אחת ממייסדיה נמכרה ל-AOL תמורת 407 מיליון דולר בשמת 1998 - ש.ד). כשמגדלים את הילדים לא חשובה המצוינות, כמו תכונות האופי. שיצאו בני אדם. זו הפרספקטיבה ממרומי גילי".

- בעבר חשבת אחרת?

"כמובן שבתחילת החיים חשבתי אחרת, אבל עם הגיל אתה משנה את ההבנה שלך, ואת ההעדפות שלך".

- היית מעורב באקזיט המיתולוגי של מיראביליס ואתה בטח מכיר את הטענה שסטארט-אפים ישראליים נמכרים מהר מדי ולא הופכים לחברות גדולות.

"מדינת ישראל חייבת את ההצלחה שלה בהיי-טק לתרבות האקזיטים. אנחנו צריכים להבין את המגבלות שלנו, אנחנו מדינה קטנה, שמוקפת בהרבה ממשלה, ואין לנו שוק מקומי, אנחנו קטנטנים. כשניסינו בעבר להקים חברות גדולות שיעמדו בעצמן, מה שקרה ללא מעט מהן, זה שבאפצ'י הראשון, או השני או השלישי הן פגו, כולל חברות נהדרות כמו סאייטקס. גם. אלסינט לא שרדה ויש לי רשימה של 20 חברות שלא שרדו. כל אחת שנתקלה בבעיה שהיא בעיה לא נורא גדולה במונחים אמריקאים, לא הצליחה להחזיק מעמד.

"יש פתגם שאומר שכשאמריקה מקוררת אנחנו חוטפים דלקת ריאות. ההצלחה של ההיי-טק בישראל היא בשל הסינרגיה המטורפת הזאת, בין חברות אמריקניות גדולות לבין הרבה מאוד יזמים ישראלים קטנים. החברות הגדולות באות לארץ וקונות חברות קטנות ומחברות אותן. יש היום בין 350-400 מרכזי מצוינות של המפוארות שבחברות העולם, החל מאינטל שמחזיקה כאן 10,000 איש, IBM שיש להם 2,200 איש, HP שיש שם איזה 6,000 איש, ברודקום וסיסקו.

"צריך לזכור שרוב הסטארט-אפים לא שורדים, רוב הסטארט-אפים מתים. אז השאלה מה יותר טוב ללכת ולסכן תעשייה שלמה ולנסות לבנות חברות גדולות, ובדרך שישכבו הרבה פגרים, או לקחת את הרעיונות, את הידע, את התכונות המצוינות שיש לנו, שהן מצוינות לסטארט-אפים אבל לא טובות לחברות גדולות ולמקסם אותן. והחיבור הזה לחברות אמריקניות זה מה שיצר כאן את כל המרכזים האלה שגם מכשירים אנשים וגם קולטים אנשים, וגם יצרו מקומות עבודה".

- זה משתלם כלכלית.

"בוודאי, אלה חברות גדולות. אינטל ישראל זו חברה גדולה מאוד בכל קנה מידה. למה החברות שרשומות בבורסה הן חזון יותר מושך מאשר תהיה כאן אינטל ישראל גדולה? אני חושב שהאקזיטים זה נוקיה ישראלית. למה לשים את כל הביצים בסל אחד? אז באמת יש לנו חברות ענקיות, לא יודע, שתיים או שלוש. טבע, היא חברה מפוארת, אבל היא לא הכלל".

"מאותגרים היי-טק"

- מה עשית נכון לאורך הדרך?

"בקריירה שלי עשיתי הרבה מאוד דברים לא נכונים. פה ושם יצא לי בפוקס שעשיתי כמה דברים נכונים. אני חושב שהדבר שבו באמת הצלחתי, יותר מאשר דברים אחרים, זה לשתף פעולה עם הרבה אנשים אחרים, וזה יצר לי מערכת שאני מאוד אוהב אותה. היא נתנה לי הרבה מאוד סיפוק, וגם נותנת לי אפשרות לעזור ולתרום בכל מיני תחומים. זו אמנות לא פשוטה כי הנטייה של כל בן אדם זה להאמין שאיך שהוא רוצה שהדברים יצאו, זאת הדרך הנכונה.

"אם אתה משתף פעולה אז הרבה מאוד דברים לא קורים בדיוק כמו שאתה רוצה, אבל קורים הרבה יותר דברים, ולא פעם יותר טובים ממה שאתה יכול לעשות לבד. היום כל צורת העבודה שלי היא שיתוף פעולה עם אנשים אחרים שאני אוהב לעבוד איתם. אני מביא את הדברים שאני חזק בהם, הם מביאים את הדברים שהם חזקים בהם וביחד אנחנו עושים דברים מאוד מאוד יפים. זה יותר חזק, אבל גם יותר מספק".

- יש בעולם הסתייגות מחברות ישראליות?

"לא בהיי-טק. יש שתי התייחסויות - כל מה שקשור להיי-טק והלאה. אלה שעובדים איתנו, הם עובדים איתנו בגלל שהם רוצים לעבוד איתנו, ואוהבים את מה שאנחנו עושים. ברקע תמיד יש את השאלות הפוליטיות. אני חושב שאם לא נעשה בהקדם הסכם של שתי מדינות עם הפלסטינים זה לא יהיה דבר שיוסיף הרבה לבריאותנו.

"צריך גם לזכור שכל ההיי-טק הזה, שכל כך הרבה מדברים עליו, הוא פחות מ-10% מכוח העבודה. צריך קצת להירגע ולהבין את הפרופורציות. אני חושב שחלק מהתופעות הלא חיוביות שאנחנו רואים זה בגלל הפער בין ה'מהוייטקים' לבין הלא 'מהוייטקים', אלה שהם מאותגרים היי-טק".