ענקית בנייה סינית בודקת כניסה לישראל

נציגים של ענקית הבנייה הסינית הוותיקה CRCEG נפגשו עם קבלנים ובכירי משרד השיכון ■ "מתרשמים מהתנופה והצמיחה אבל במקביל מוטרדים מהרגולציה והביורוקרטיה"

בשקט בשקט, בלי לעורר יותר מדי תשומת לב, הסתובבו בשבוע שעבר ברחבי ישראל נציגי קונצרן סיני גדול בתחום הבנייה כדי לבחון את ענף הבנייה הישראלי. מדובר בחברת CRCEG (ראשי תיבות של China Railway Construction Engineering Group), חברה סינית ותיקה שפועלת ברחבי העולם, ובעבר היתה מעורבת בכמה מיזמי תשתית בישראל.

"לגלובס" נודע כי אנשי החברה, יחד עם נציגיה הרשמיים בארץ חברת IPC בהובלת תת אלוף במיל' גיורא ענבר, ערכו סיור נרחב בישראל, שכלל פגישות עם יזמים וקבלנים ישראליים רבים, סיור במיזמי מגורים ובפרויקטים נוספים ו נפגשו עם בכירים בתעשייה ובממשלה כמו שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ומנכ"ל משרדו אשל ארמוני.

ביקורם של נציגי החברה הסינית מגיע לאחר שממשלת ישראל, באמצעות משרד הבינוי והשיכון, פרסמה קול קורא לחברות מחו"ל להגיש מועמדות לבנות בארץ בתחום המגורים ולהביא עמן 1,000 עובדים.

בשלב הראשון מתכננת המדינה לאשר כניסתן של שש חברות גדולות, שיפעלו במשותף עם קבלנים ישראלים, והמטרה המוצהרת היא שחברות אלו יקבלו פרויקטים גדולים ויהיו מעורבות בהקמת שכונות מגורים משלב התכנון ועד שלב האכלוס. הקול הקורא מאפשר לחברות גדולות בכל העולם להגיש מועמדות וגורמים בכירים במשרד הבינוי והשיכון מאשרים כי קיימת התענייניות רחבה מצד חברות טורקיות, יווניות ספרדיות וגם סיניות.

 

מוטרדים מהביורוקרטיה

גורם בכיר במשרד השיכון אישר ל"גלובס" כי נציגי החברה פגשו את השר ומנכ"ל המשרד. לדבריו, "זו לא החברה היחידה שבאה לבדוק את השטח. יש התעניינות. החברות, בעיקר הסיניות, רואות את השוק הישראלי גם כנקודת כניסה למקומות אחרים כמו אירופה, שם הן פחות פועלות היום. ישראל זה לא שוק גדול בשבילן, הן עובדות באפריקה ובמדינות ערב, אבל לא מצליחות להגיע לאירופה וזו הזדמנות לעשות צעד ראשון בכיוון".

קבוצת CRCEG נוסדה בשנת 1953 והיא מדורגת כאחת החברות המשפיעות בעולם על פי מדד Fortune Global 500. החברה עוסקת בהנדסה ובבניית מתחמי מגורים, כבישים, מנהרות ופרויקטים מורכבים בתחום הרכבות. לקבוצה יש כיום 22 חברות-בת והיא מעסיקה 8,560 עובדים.

"החברה רואה בישראל יעד אסטרטגי", אומר ענבר, שליווה את הקבוצה בביקור בארץ. "זו חברה ממשלתית וזו נקודה חשובה כי רק חברות ממשלתיות מקבלות אישור לבצע פרויקטים בחו"ל. הם מתעניינים גם בתחום המגורים וגם בתחומים מורכבים יותר ומקווים להשתלב גם בהם. החברה הזו עובדת מחוץ לסין כבר שנים רבות, ולכן גם נוצר עמה החיבור. היא בונה ב-20 מדינות, אבל לא באירופה ולא באמריקה. הביקור כלל גם ביקור בפרויקטים, הרבה פגישות עם יזמים. בין היתר נפגשנו עם קנדה ישראל, נכסים ובניין, גב ים, גינדי וחברות ביצוע כמו בסט ואלקטרה, בעיקר כדי לראות פרוקטים בשטח, פרויקטים שהולכים להימסר. גם במרכז, גם בצפון וגם בחנו פרויקטים של מחיר למשתכן".

לגבי הרשמים של נציגי החברה הסינית מהביקור אמר ענבר: "הם מאוד מתרשמים מהתנופה והצמיחה המטורפת בישראל אבל במקביל מאוד מוטרדים מהרגולציה והביורוקרטיה. הם מקווים שיצליחו להתגבר עליה, ותוך כמה חודשים להתחיל להביא אנשי מקצוע כי להתחיל להתמודד על פרויקטים. "כשחברה כזו מגיעה זה עשרות ג'מבואים של ציוד ופועלים. זה גם לא תרומה, שתי המדינות ירוויחו. כל קבלן שתשאל אותו היום, שבונה בארץ, אומר שאם יהיו 1,000 פועלים סינים, הבעיות ייפתרו. וזו דרך טובה להביא גם עובדים".

עוד מספר ענבר כי בעוד הסינים הופתעו לטובה מאיכות הבנייה, הם התרשמו לרעה ממשך הזמן שלוקח לחברות הישראליות לבנות: "הם מאוד הופתעו לרעה מקצב הבנייה. אצלם מחשבים בנייה בסיסית של קומה בשלושה ימים. אצלנו זה לא המצב. אבל שם עובדים 24 שעות, 3 משמרות, חגים ושבתות. כאן זה לא יהיה אפשרי, במיוחד במגורים. אבל יעשו התאמות ובטח יקחו מהנדסים ישראלים ומפקחים ישראלים. גם להם יש אינטרס חשוב כי אם משתלבים בפעילות בישראל משתרג אותם מהתקרבות למדינות המערב".

אחד הדברים שעשויים להוות מכשלה לכניסה של חברות סיניות או של חברות אחרות לישראל במסגרת היוזמה הוא תנאי סף שקובע שהחברה צריכה לעבוד במדינות עם תמ"ג גבוה. אולם, במסגרת כנס שערך משרד הבינוי והשיכון כבר לפני כחודש והיה מופנה לנציגי מדינות זרות, נאמר כי ייתכן שמגבלה זו תוסר. גם ענבר מתייחס לנושא זה ואומר: "יש רגולציה מסובכת ואני מבחין שבמשרד השיכון יש נכונות לשחרר חסמים רגולטורים ואפילו אולי ליצור ועדת חריגים בהקלה על הסיווגים".

"שאלו הרבה שאלות על חומרים"

כאמור, נציגי CRCEG ערכו גם סיורים באתרי בנייה בישראל ובאחד הימים יצאו לסיור של יום שלם עם מנכ"ל קבוצת בסט, אליאס טנוס, בפרויקטים שבונה החברה. בין היתר מדובר בקניון האופנה שנבנה בפרויקט גינדי תל אביב במרכז העיר, במתחם תוצרת הארץ בתל אביב, בבית מנורה ברמת גן, בקניון האופנה בנצרת ובאיצטדיון על שם סמי עופר בחיפה.

"התרשמתי שנציגי החברה הסינית מתעניינים מאוד בשוק הבנייה והביצוע בישראל", סיפר טנוס לאחר הסיור, "בכל פרויקט שבו ביקרנו הם שאלו הרבה שאלות הנוגעות גם לסוגיות הביצוע ולחומרים בהם אנחנו משתמשים וגם לסוגיות הכלכליות. הם מתעניינים בעלויות הבנייה, בעלויות החומרים וגם במחירי המוצרים הסופיים, במחירי המשרדים, הדירות ועוד.

"לפי התרשמותי הם לא רואים את עצמם מגיעים לישראל ועובדים כאן באופן עצמאי. הם הבינו שיש כאן התמודדות עם תרבות שונה ועם ביורוקרטיה סבוכה. אני מאמין שהמודל הנכון הוא באמצעות השקעות ושיתופי פעולה עם החברות ישראליות.

"ענף הבנייה בארץ סובל היום משני חסמים מרכזיים: מחסור בפועלים מקצועיים ומחסור באשראי. אני חושב שמודל של שיתוף פעולה שבו החברות הזרות יסייעו במימון הפרויקטים וגם יוכלו לסייע בתגבור העובדים המקומיים באמצעות עובדים מקצועיים שלהם שיועסקו באותו פרויקט, יהיה מודל נכון שיהווה פתרון לענף הבנייה הישראלי גם בתחום המגורים וגם בבנייה של בנייני משרדים, מסחר ומבני ציבור גדולים".