שמחון ממשיך לטעות ולהטעות

הסערה שעורר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופסור אבי שמחון ממשיכה להכות גלים, ובשבוע שעבר היה זה תורו של שר האוצר כחלון להתנער מדבריו של שמחון ולהביע תמיכה חד משמעית במדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל. מעבר להיבטים מעשיים רבים חשובה מאד תמיכתו של כחלון על רקע ההתנגחות הבלתי פוסקת בין האוצר לבנק ישראל. אין ספק כי חוסר שיתוף הפעולה בין האוצר לבנק ישראל במלחמת המטבעות מהווה גורם מדרבן לפעילות הספקולטיבית.

בניגוד למספר כלכלנים שהיו בעבר מעורבים בקביעת המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל , אני סבור כי פרופסור שמחון הוא אדם קשוב שאין לו בעיה להודות בטעות אם ישוכנע שהמציאות היא שונה מזו שהוליכה אותו למסקנות אליהן הגיע. בוועידת שוק ההון של גלובס בשבוע שעבר כבר שמענו אותו אומר כי ייתכן שיש סיבות כגון פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח שמחייבות את הבנק לפעול. ייתכן ??? משעשע. אבל אולי אפתיע אתכם כשאומר שבשורה התחתונה צודק לגמרי פרופסור שמחון בדבר אחד- יש לבחון ולדון כל העת בעוצמת הכלים והרכבם. אחזור לכך בהמשך.

שמחון שוגה בנושא יוקר המחייה והפריון. טענתו לסבסוד היצוא נכונה תאורטית, אבל שגויה מעשית במדינת ישראל. ראשית, כבר אמרנו, לא רק היצוא מסובסד, אלא גם התעשייה המקומית בה פוגע אנושות השקל החזק. אני מניח שגם שמחון לא היה רוצה שנהפוך למשק מייבא ללא יצוא וייצור. שנית, הפריון לא נמוך, כי העובד משתמש בפחות ציוד ומכונות. הסדר הנכון הוא כזה - כשהשקל חזק, דווקא אז ממעטים התעשיינים ברכישת ציוד ומכונות מכיוון שהם נאלצים להתעסק בהישרדות. תשאל כל תעשיין האם הוא מעדיף שקל חזק שיפחית הוצאות רכישה, אבל יפגע ברווחיות, והוא יגיד לך בדיוק להיפך. כשהשער הוא 4.1, היצואן וגם התעשיין המקומי ישקיעו יותר. בשער 3.5 ייעצרו כל השקעה.

מי ייפגע? נכון, היבואנים. גם הציבור בארץ ישלם יותר, וזה ישפיע על יוקר המחיה, אבל השפעה זו תתגמד לנוכח העלייה בצמיחה, בתעסוקה האמתית ובפריון. ולגבי היבואנים- האם הציבור נהנה מהירידה החדה בשערי המט"ח והסחורות? ממש בשוליים. הנהנים העיקריים היו היבואנים ששלשלו את מרבית הרווחים לכיסם.

שמחון מדבר על העודף בחשבון השוטף כהסבר לתיסוף החד ועוצמת השקל. משנת 2007 מסתכם העודף בחשבון השוטף בקרוב ל 70 מיליארד דולר. באופן מפתיע זה הסכום שבנק ישראל רכש מאז החל להתערב בשוק ב-2007. משנת 2007 ועד היום התחזק השקל לעומת סל המטבעות ביותר מ- 20%! זהו נתון מבהיל בהתייחס לעובדה שבנק ישראל רכש את כל העודף בחשבון השוטף. גם ההסבר שהשקעות ישירות של תושבי חוץ בישראל הם הגורם לתיסוף אינו נכון. לאורך כל השנים האחרונות השקעות ישראלים בחו"ל עולות משמעותית על השקעות תושבי חוץ בישראל. בשנים 2014-2015 למשל השקיעו תושבי חוץ בישראל כ-20 מיליארד דולר בעוד שהשקעות ישראלים בחו"ל הסתכמו ב- 49 מיליארד דולר! וכמובן, אחזור שוב על הנתון המעניין של שנת 2016 - השנה על פי נתוני הלמ"ס, אין עודף בחשבון השוטף. בנק ישראל כבר רכש כשלושה מיליארד דולר ולמרות זאת, השקל המשיך להתחזק. מדוע? חפש את הספקולנטים, פרופסור שמחון.

וכאן אני מגיע לנקודה בה אין ביני ובין שמחון חילוקי דעות. אם לאחר תשע שנות התערבות אלו התוצאות, כנראה שהספקולנטים לא טיפשים ויודעים איך לעבוד. לכן הגיע העת לבחון את הטקטיקה, לא את המהות, ולנקוט בגישות חדשות, להשתמש בכלים נוספים ולשכלל את השימוש בקיימים , כי לבנק ישראל ולאוצר יש ארסנל נשק שיוכל להצר את צעדיהם של הספקולנטים באופן יעיל הרבה יותר לרווחת כלכלת ישראל.