הרשת מלאה במודעות דרושים ממגדרות, מתייגות ומקבעות. בנשימה אחת מגייס מחפש סוכנים ממין זכר, אך פקידה נקבה. אחרים מזמינים צעירים בני 30-20 בלבד לשלוח אליהם את קורות חייהם למשרות צעירות ותוססות (ואף עושים זאת במסווה של מוסריות: "דרושים חסרי ניסיון"), או במקרה הטוב אנשים בוגרים בני 45-28.
בננה
האפליה הזאת אורבת לא רק למועמדים, כמובן. לא מזמן פנתה אליי אישה. בכותרת המייל כתבה: "פוטרתי כי אני אישה". עוד אחת נכנסה לסטטיסטיקה העצובה, חשבתי. ואז פתחתי את ההודעה וקראתי את גופה. מדובר היה בטרנסג'נדרית שהבוס שלה אמר לה שהיא גורמת לעובדים וללקוחות תחושות של אי-נעימות ומבוכה. "הוא אמר שאני מבריקה וכשרונית, אבל המראה שלי לא מתאים לאופי של החברה... שאני 'לא מייצגת את פניה נאמנה'. הוא נתן לי אפשרות 'לבחור להיראות רגיל' ולהישאר בארגון. נפגעתי עד עמקי נשמתי. מה זה רגיל? וממתי זאת בחירה?".
הסטטיסטיקה של אוכלוסיית הלהט"ב מכאיבה עד כדי כך, שהשנה יום ההבנ"ה (היום הבינלאומי למאבק בלהט"בופוביה) הוקדש לאפלית להט"ב במקומות עבודה. כה רבים סובלים מסיכויי התקבלות נמוכים, זוכים להיות קורבנות להתעמרות בעבודה, מרבים למצוא עצמם מפוטרים בנסיבות לא מוצדקות, מקבלים פידבקים שליליים באופן בלתי מוצדק על עבודתם, לא זוכים לקידום, מחזיקים במשרות פחותות מעמד ביחס לפוטנציאל, להשכלה ולכישורים שלהם, ומרוויחים פחות מחבריהם לתפקיד שאינם מופלים.
בת כמה את?
מקרה אחר שעיניי צדו פורסם בפוסט בפייסבוק:
"הייתי בראיון עבודה. אני בת 22. הצגתי למראיינת את קורות החיים שלי שכוללים עבודה בבנק, ביטוח, ומשרה די בכירה בישראכרט + שני מכתבי המלצה חתומים + מספר טלפון שאחד מהם הוא של מנהלת סניף בנק והשני הוא של בכירה בחברת ביטוח עם חותמות והכול... הצגתי לה תעודה של 46 יחידות בגרות, ידיעה של שש שפות, והרגשתי מאוד מקצועית בריאיון. קיבלתי טלפון ממנה הרגע. היא טוענת שהתרשמה, אבל 'את בת 22, צעירה ויפה, ואני לא יכולה לקחת סיכון שמחר תתחתני לי'".
אולם מה שמטריד באמת במקרה הזה הוא אפילו לא העבירה הגסה על החוק מצד המגייסת, כי אם התגובות המעליבות שהפוסט הזה זכה להן. אם לשפוט לפיהן - לא רק המגייסים סובלים ממוסר לקוי. חלק מהמגיבים ומהמשתפים צידדו במראיינת, ואחרים בחרו להתייחס רק לחוק האוסר על פיטורי אישה בהיריון, ועל כך שהוא פוגע בנשים במקום להגן עליהן: "בארץ יש חוק שאוסר על פיטורי נשים בהריון. החוק אמור לעזור לנשים, אבל בפועל גורם לכך שמעסיקים מעדיפים לא להעסיק נשים בגיל הפריון בכלל... אני לא אתפלא אם מחר יחוקקו חוק שיאסור על מעסיקים לא לקבל לעבודה נשים בהריון, ואז אף אחד לא יפתח פֹּה עסק, וכולם יהיו מובטלים".
אמא או אל-הורית?
לא מזמן שמעתי על מורה שקבלתה לעבודה הותנתה בכך שתדאג לחופשות לידה בחופש הגדול בלבד. לא חלפו יומיים, ונתקלתי בפוסט של מורה אחרת, שסיפרה כי ההורים של תלמידיה ביקשו ממנה, לתדהמתה, לא להיכנס להיריון כדי שתוכל להמשיך ללמד את ילדיהם גם בשנה הבאה.
כשזו בכל זאת "העזה" והרתה, במקום ברכות זכתה להודעה כזו בשם ההורים:
"... עדכנו אותנו בקבוצת ההורים שאת בהיריון וצריכה ללדת בספטמבר... מה יקרה עם הכיתה בשנה הבאה? שוב מחנכת חדשה?... האם יודעים מי זו תהיה? אני מקווה שאת מבינה את החשש...".
למגייסים ולמנהלים
כשאתם מקבלים לעבודה אוסף של אנשים בעלי פרופיל זהה (רק גברים, רק צעירים, רק סטרייטים) - אתם יוצרים לעצמכם קהילה הומוגנית, ומוותרים על ערכים שהוכחו כאמצעים היעילים ביותר לשגשוג ארגוני ועסקי, ביניהם יצירתיות, הפריה הדדית בצוות, כוח בקרה על החלטות המתקבלות מלמעלה ואתגר. הארגונים שביקרתי בהם רבים, ואכן, מבין כולם, אלה שהאוכלוסייה שלהם מגוונת הם עשירים באתגר, וביוזמה, במקוריות ובחיוניות תוססת.
וכשאתם אומרים לעובדת שלכם שאתם מצפים ממנה לא להיכנס להיריון בזמן הקרוב, אתם אולי לא מסתכנים בתביעה. בדרך כלל מועמדים ועובדים מופלים נמנעים מלהתלונן. הם עייפים מדי בשביל להיכנס לתהליך של תביעות, הם לא מאמינים שיצא להם מזה משהו, או שהם פשוט חוששים שהמעסיק יתנקם בהם, ישחיר את שמם, ויזיק להמשך הקריירה שלהם.
אולם כשאתם בכל זאת נכנסים לענייניה הרחמיים של העובדת, אתם מזכים את עצמכם בעובדת מתוסכלת, ובשורה של עובדות מתוסכלות כמוה, שהסיכוי שירגישו הערכה, חיבה או רצון להשקיע למענכם הוא אפסי.
ועכשיו, תעשו את החשבון שלכם בעצמכם.
----
יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה ולניהול. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. מוזמנים לדבר עם יעל במייל yaelmehoudar@gmail.com , בפייסבוק או באתר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.