איבוד האטרקטיביות

אנו מתקרבים בצעדי ענק לאירוע קריטי למדי עבור הספירה הפיננסית. מדובר באפשרות יציאת בריטניה  מהאיחוד האירופי, אשר תתגבש לעובדה, או לא, לאחר משאל העם שייערך ב-23 ביוני. יש כאן פוטנציאל לזעזוע של אמות הספים, במידה ותוצאות הלוואי של אותה עזיבה אפשרית לא יהיו מוכלות בצורה המצופה על ידי קובעי המדיניות. אגב, גם ההקלה שבאי הפרידה יכולה להניב תוצאות מעניינות.

כרגע, הסקרים נוטים לכיוון העזיבה, דבר שלא היה בלקסיקון של האפשרי עד לא מזמן, ודבר שמכניס הרבה מאוד אנשים ומוסדות ללחץ, ולא רק בצד הכלכלי-פיננסי. בצד הבריטי הלחץ מובן וברור: יציאת האי מן האיחוד, עקב הרצון לשמירת אספקטים שלמים של ריבונות, לא תחסוך מהם כאב כלכלי בלתי נמנע.

נקודות מבט של סחר (רוב הסחר של האי נעשה מול אירופה), איבוד יכולת להיות מרכז פיננסי כשהיה (הסיטי של לונדון לא תוכל לשרת חלק מלקוחותיה המוסדיים האירופיים של היום), ואיומים מצד סקוטלנד, ואף וולס, לעזוב את הממלכה - כל אלו גורמים מעיקים למדי. מה שמפליא הוא שהם כולם נמצאים כעת בעדיפות שנייה בעיני רוב נתיני הממלכה.

יתר על כן, מה שמעניינן הוא שהצד השני של המשוואה, דהיינו השפעת עזיבה אפשרית על היבשת האירופית עצמה, אינו נידון כל כך. ומה בעצם מדיניות היבשת בנושא? לחכות ולראות. הפאסיביות המילולית והמעשית של קובעי המדיניות בבריסל מפתיעה בעוצמתה, ולדעתי הצנועה רק מלבה את מצדדי העזיבה להראות כמה אירופה "אדישה" כלפי ה"אימפריה הנושנה".

אגב, הנשיא האמריקאי דווקא היה זה שניסה לדחוף ולהרשים בכיוון ההישארות.

אמנם ניתנו לקמרון, ראש הממשלה הבריטי, "סוכריות" מדיניות בהסכם ההתקשרות החדש, אבל הן כמובן לא היו מספיקות לצד המתנגד להישארות. וכאן נשאל קצת בצורה גסה: האם תמורה כספית נוספת (כביטוי הכולל את כל נגזריו) יכלה להיות משנה מצב? כסף חינמי, כזה שמחולק היום על ידי הבנק המרכזי האירופי? התשובה הברורה לכך שלילית.

"שוחד" פיננסי לא היה עובד כי כל מדיניות ה-ECB, התנהלות פקידות בריסל ומצבה הכללי של אירופה דהיום, כל אלו נתפסים כאוסף של חדלות אופי, כשלון פוליטי המחכה לפיצוץ, דיקטטורה פקידותית בלתי נבחרת, ובמיוחד אי הצלחה כלכלית בזמן ביצוע צעדי הרחבה חסרי תקדים. זאת, לעומת הצלחת בריטניה לצאת ממשבר 2007-2009 בצורה טובה יחסית, כולל עם שיעורי אבטלה נמוכה במיוחד. תוסיפו לכך את כל עניין ההגירה, והרי לכם מתכון לכיבוש הלבבות עבור ההתנתקות.

על מנת להבין את עומק האכזבה מן המצב הנוכחי באירופה הבאתי בפניכם שלושה גרפים, המציגים אספקטים שונים של המצב: הצמיחה הרשמית, שוק המניות העיקרי, והמטבע. תחילה, גרף התוצר האירופי, כאשר מתנהלת מדיניות הרחבה של 80 מיליארד יורו (!) בחודש:

 משה-שלום-תוצר-14-06

לפנינו תמונה של פחות מ-2% צמיחה שנתית!

אוקי, אז אם לא צמיחה, אולי המדיניות המרחיבה והריבית הנמוכה משנים משהו בשוק המניות? כפי שראינו את השפעתה של מדיניות דומה בארה"ב? הנה גרף של גידול המאזן של הבנק המרכזי מול ה-DAX הגרמני המייצג היטב את עיקר שוק המניות האירופי:

 משה-שלום-דקס-14-06

משתי התמונות שהבאתי עד כה ניתן להבין את סיבות חוסר קינאת הבריטים בחבריהם היבשתיים. האם במטבע עצמו, ישנה תמורה הנותנת גושפנקא לתקווה כלכלית כלשהי, כזו היכולה להביא את המתלבטים הבריטיים למחשבה שנייה?

הנה גרף שבועי של המטבע האירופי:

 משה-שלום-אירו-14-06

ניתן לסכם זאת כך: האירו נמצא במדמה תחתונה.

הוא נע ונד בין שתי רמות מחיר קשיחות סביב 1.05 ו-1.16. כל זה כאשר מתקרבים בצעדי ענק לסיום היצרות המשולש המיוצר בין קו המגמה העולה, מספר 1, ואותה התנגדות מחירים סביב 1.16. אירוע טכני יחייב החלטה לכאן או לכאן בקרוב: עלייה תגרום הגעה חוזרת לרמות מחיר שיעכבו ייצוא, ובכך חולשה נוספת של היבשת מצד הצמיחה. ירידה תביא לשחיקה של כוח הקנייה של מחזיקי המטבע האירופי, ובכך חולשה כללית של המעצמה האירופית להיות לקוח טוב לסחר, יוזמה מקומית, והתפתחות כלכלית.

לבריטים, בעלי המטבע משלהם, הקשר המתמשך עם האיחוד גורם למגבלות קשות מצד בריסל. ענייני הגירה, סביבה, חקלאות, סחר והתנהלות פיננסית, כל אלו כבר אינם במלוא ריבונות ווסמינסטר. עד עכשיו הדבר היה נראה כדאי עקב הקשר הנתפס כקשר עם שגשוג ופוטנציאל הצלחה עתידי כביר.

היום הדבר נראה כבר כדאי הרבה פחות ואולי העזיבה הזו תהיה הסנונית הראשונה לשינוי מהותי באירופה עצמה. כזו שלא צריכה להתאים עצמה לכל כך הרבה "יוצאים מן הכלל", וכזו שתהפוך הרבה יותר דמוקרטית, מגובשת מדינית וכלכלית וכזו שבאמת תתן תמורה ותקווה לחבריה.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.