האוצר מזהיר מפני הגדלת רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל

"הרעה משמעותית" ביצוא הסחורות מישראל הביאה לחזרתו לרמות של שנת 2010, כך קובע הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה בסקירה שבועית שמפרסם הבוקר (ג') האוצר. עם זאת נוה מאשר כי העובדה שעיקר היצוא של ישראל מרוכז בידי שלוש חברות הופכת את הענף לרגיש מאד לנעשה בחברות אלה והירידות אינן משקפות הרעה בתנאי הסחר של ישראל ובמצבה הכלכלי. נוה מזהיר מפני סבסוד נוסף של היצוא, כשכוונתו יכולה להתפרש כהתנגדות להגדלת רכישות המט"ח של בנק ישראל מעבר להיקפים הנוכחיים.   

"נתוני היצוא הישראלי מצביעים על הרעה משמעותית שחלה ביצוא הישראלי מתחילת 2016", קובע נוה ומוסיף כי "בין החודשים דצמבר 2015 לאפריל 2016 איבד היצוא הישראלי כעשרה אחוזים במונחים דולריים שוטפים. התחזקות השקל בתקופה האמורה אף מעצימה את היקף הירידה במונחים שקליים שוטפים. הרעה זו ביצוא מהווה המשך למגמת ירידה של היצוא הנרשמת מתחילת 2014, אולם קצב הירידה היה משמעותי יותר בחודשים האחרונים".

נוה מוסיף כי "היקף היצוא הישראלי על ממוצע חודשי של 3.5 מיליארדי דולרים, ההיקף הנמוך ביותר שנרשם בחודשים אלו מאז שנת 2010. לשם השוואה, בשנים 2015-2011 עמד היקף היצוא החודשי הממוצע בחודשים אלו על 4.1-3.8 מיליארדי דולרים".

לפני שהוא נכנס לניתוח הגורמים לירידות ביצוא מסביר נוה, כרקע כי "רמת הריכוזיות ביצוא הינה גבוהה יחסית, כאשר ענפי הרכיבים האלקטרוניים, התרופות והכימיקלים מהווים קרוב למחצית מסך היצוא. מעבר לכך, שלושת ענפים אלו הינם ענפים ריכוזיים, בהם היצוא של חברה אחת מרכזית מהווה את עיקר היצוא בכל ענף. כתוצאה ממבנה ייחודי זה, ירידה ביצוא באחד ענפים אלו עשויה להשפיע לרעה על כלל היצוא הישראלי.

במקרה שכזה, הירידה ביצוא תנבע, ככל הנראה, מגורמים מיקרו כלכליים, דהיינו גורמים הרלוונטיים לענף מסוים (כדוגמת ירידה במחירי סחורות מסוימות), ולא מגורמים מאקרו- כלכליים, דהיינו גורמים המשפיעים לרעה על כל ענפי המשק (כדוגמת תיסוף ריאלי של השקל). שימוש בכלי מדיניות מאקרו כלכליים, כדוגמת סבסוד היצוא, במקרה שכזה לא תתרום לפתרון הבעיה, אלא תייצר בעיות כלכליות חדשות".

בניתוח שהוא עורך לפי מדינות היעד של היצוא הישראלי מגלה נוה כי היעדים המרכזיים אשר תרמו לירידה ביצוא היו בריטניה וטורקיה, אשר "תרמו" מחצית מסך הירידה ביצוא. הירידה ביצוא לשתי מדינות אלו באה לידי ביטוי בירידה חדה ביצוא הכימיקלים לטורקיה (ירידה של כשבעים אחוזים ביצוא הכימיקלים, המסבירה את כל הירידה ביצוא לטורקיה) וביצוא התרופות לבריטניה (ירידה של כארבעים אחוזים ביצוא התרופות המסבירה כתשעים אחוזים מהירידה ביצוא לבריטניה). "נתונים אלו מבטאים את התרומה המשמעותית של ענפי הכימיקלים והתרופות לירידה ביצוא" מציין הכלכלן הראשי.