נטו מלינדה נמנית עם חמש קבוצות ייצור המזון הגדולות בישראל. החברה, תחת שליטתה של החברה הציבורית נטו אחזקות , מאגדת מספר חברות הפועלות בתחומי ייצור, יבוא, שיווק ומכירה של מוצרי בשר, עופות, דגים קפואים וטריים וכן שימורים, פסטות, גבינות ועוד. אלו מחולקים תחת שלושה מגזרים: "קבוצת מפעלי נטו", "תחום היבוא" ו"תחום השוק המקומי", שלכל אחד מהם תרומה דומה לתמהיל ההכנסות הכולל של החברה. נטו בולטת בשיווק המוצרים תחת מותגים בולטים ומוכרים לצרכן הישראלי כגון: "טיבון ויל", "ויליגר", "RICH", "דלידג", "עטרה" ועוד.
מאז המחאה החברתית בשלהי 2011, החל במשק הישראלי תהליך לבחינת ריכוזיות שוק המזון המקומי, הן בפן הקמעונאי והן בפן היצרני, לצד בחינת רמת המחירים ביחס למדינות בעולם, תוך מתן מענה אופרטיבי באמצעות צעדים לטובת הצרכן. ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה, ולאחריה ועדת קדמי, הגישו המלצות שעניינן הכנסת מוצרי מזון לפיקוח, לצד הצרת צעדיהם של יצרנים וקמעונאים בעלי נתחי שוק בולטים בענף. המלצות אלו מצאו ביטוי בחוק לקידום התחרות בענף המזון שנכנס לתוקפו בינואר 2015.
עוד מוקדם לקבוע האם החוק, על צעדיו השונים, אכן יביא לשינוי אמיתי במאפייני ענף המזון בישראל, אך חלק מהיצרנים כבר מתמודדים עם הפחתת מכסים, הגדלת מכסות יבוא והורדת מחירים, תהליך שחל גם בעקבות התחרות המוגברת על כיסו של הצרכן הישראלי. חשיפתה של מלינדה לצעדים אלו נובעת מהיותה גם יצרנית של מוצרים מוגמרים (חומרי הגלם נרכשים מחו"ל) וגם יבואנית; כניסת מתחרים חדשים לאור ההקלות על היקף מכסות ושיעור המכס, עלולה לנגוס ביצרני ובמשווקי המזון המקומיים. ואכן, מחזור ההכנסות של מלינדה אמנם מצביע על צמיחה בשנים האחרונות (פרט ל-2015), אך שיעור הצמיחה שלה הולך ומתמתן בהתאם להשפעות על הענף בכללותו. באופן ספציפי, מלינדה נפגעה בשנה האחרונה מאזהרת ארגון הבריאות העולמי לגבי צריכת מוצרי מזון מעובדים.
תמהיל המכירות וההכנסות משתנה
לדעתנו, היכולת של החברה להתמודד עם השינויים בענף מתבססת על מספר גורמים: הקבוצה מגדילה בעקביות את נתחי השוק של המוצרים בקטגוריות המובילות, משפרת את כוח המיקוח מול הספקים, לאור היתרון לגודל (שיפור המרווח הגולמי), ומתאימה את הפעילות והמוצרים לשינויים הצרכניים ובטעמי הצרכן, עם הרחבת סל המוצרים; שנית, מלינדה נחשבת כחסכונית מאוד בהיבט ההוצאות, עם מטה רזה - גורמים שממתנים את הרווחיות הנמוכה על מכירת המוצרים לקמעונאים; בנוסף, החברה נהנית ממותגים מובילים בכל שלושת מגזרי הפעילות - עובדה הגוזרת נאמנות ובסיס לקוחות איתן וחוזר.
פיננסית, מלינדה נחשבת לפחות ממונפת בענף ומתממנת בעיקר על ידי אשראי ספקים. המיתוג, מערכת היחסית ארוכת הטווח עם הלקוחות, וכן עם המערכת הבנקאית, עזרו לקבוצה לצלוח תקופות של שחיקה ברווחיות וגידול בהון החוזר התפעולי. דוחות 2015 מצביעים על שיפור ברווחיות הגולמית של החברה - שיעור רווח גולמי של 12.8% לעומת 12% ו-12.3% בשנתיים שלפני כן. תזרים שוטף חיובי וחזק אפשר לחברה לפרוע איגרות חוב ואשראי בנקאי ולשפר את הפרופיל הפיננסי.
במבט קדימה, מלינדה משנה את תמהיל ההכנסות לטובת תחום מוצרי היבוא המתאפיין ברווחיות עודפת. גם תמהיל המכירות בשוק המקומי משתנה לטובת מכירת מוצרים טריים, מה שממתן את הפגיעה בשיווק מוצרי המזון המעובדים. אגב, היצרנים, כולל מלינדה, דואגים כיום יותר מבעבר לשפר את הרכב המוצרים, לטובת פרופיל בריאותי גבוה מבעבר.
*** הכותבים הם כלכלן ראשי ומנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס נשואה ומנהל יחידת המניות במחלקת המחקר בקבוצה. הנתונים מבוססים על דיווחים פומביים של החברה. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותבים אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה
נטו מלינדה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.