חשבון בנק משותף - מה קורה כשנפרדים?

חשבון בנק משותף מגלם יתרונות כלכליים בהשוואה לשני חשבונות נפרדים, אבל מסתבר כי יש בו גם חסרונות. 

איחוד חשבונות חוסך עמלות ב-200-300 שקל בשנה - עמלות שוטפות, חיסכון בעמלות של כרטיסי האשראי ועוד. מעבר לכך, החשבון המשותף נהנה מיתרון הגודל ומהיכולת להתמקח על העמלות והריבית על ההלוואות מול הבנק.

כמו כן, הבנק "אוהב" חשבונות עם ההכנסות/משכורות גבוהות. ברגע ששתי המשכורות נכנסות לחשבון אחד משותף, אתם חשובים יותר לבנק ויכולים לנצל זאת לקבלת הטבות - פטור לתקופה מסוימת מעמלות, הטבות בעמלות של כרטיסי אשראי, הטבות בעמלות ניירות ערך ועוד.

אגב, בנקים רבים מנסים לפתות "חשבונות משכורת", על אחת כמה וכמה חשבונות שאליהם נכנסות שתי משכורות. חדשות לבקרים מתפרסמות הטבות מיוחדות למצטרפים, כמו הלוואה בגובה המשכורת ללא ריבית; פטור מעמלות לשנה ועוד. 

לכאורה, אם כן, לחשבון המשותף יש יתרונות רבים. אלא שבפועל זה לא מתאים לכולם, ובמצבים מסוימים זה יכול להיות בעייתי. אם לאחד מבני הזוג או לשניהם יש עסק עצמאי, אז חשוב להפריד את החשבון של העסק העצמאי מהחשבון של הוצאות הבית והמשפחה, אחרת (וזה קורה הרבה) הבלגן חוגג - לא יודעים אם העסק מרוויח או מפסיד, לא מבינים איך הגענו לאוברדראפט ולהלוואות מטורפות. 

מה זה סעיף אריכות ימים?

חשוב גם להכיר את הייחוד של החשבון המשותף ואת ההתנהלות הבנקאית כאשר בני הזוג נפרדים, או כאשר אחד מבני הזוג (חס וחלילה) נפטר.

בניהול החשבון השוטף, לרוב כל אחד מבני הזוג רשאי לבצע פעולות בחשבון, גם ללא אישור וחתימת השני. לרוב מוגדר שכל אחד מבני הזוג (בנפרד) מורשה חתימה על צ'קים, העברות בנקאיות ועוד, וזה ברור. אולם יחסי האמון האלה משתבשים במקרים מסוימים, בעיקר במצב של פרידה וגירושים.

כאשר בני הזוג מתגרשים (וכשליש מהזוגות מתגרשים), החשבון המשותף הופך להיות נושא רגיש. לרוב הבנק לא מאפשר למשוך כספים מהחשבון, אלא אם שני הצדדים חתמו ואישרו את העברות הכספים. במקרים רבים לקראת גירושים, אחד מבני הזוג פונה לבנק ודורש כי יאושרו תשלומים והעברות רק בידיעתו, הסכמתו וחתימתו. הלכה למעשה, מדובר בעצם על אישור משותף.

כשפותחים חשבון משותף, יחתימו אתכם בבנק על סעיף שנקרא "סעיף אריכות ימים". מדובר בסעיף שמגדיר מה קורה אם אחד מבני הזוג נפטר. אם זה יקרה, אז כל מה שקיים בחשבון הבנק עובר לניהולו של השותף הנותר. אחרת, הבנק היה נאלץ להקפיא את חשבון הבנק.

אגב, הסעיף הזה נכנס רק לפני כמה שנים, כך שחשבונות משותפים ישנים לא יועברו אוטומטית לניהול בן הזוג השני. אם יש לכם חשבון משותף ישן, כדאי לכם לבדוק את הסטטוס ואולי לחתום על סעיף כזה.

בכל מקרה, ההקפאה של החשבון באם אחד מבני הזוג נפטר הינה טכנית בלבד, ולאחר זמן קצר הניהול אמור לעבור לבן הזוג השני, אלא אם הנפטר הורה אחרת. עם זאת, הקפאת החשבון עלולה לגרום לאי-נעימויות רבות והרבה ביורוקרטיה.

בפועל, אם בן הזוג נפטר (או חולה מאוד), הבנק רשאי שלא לאפשר לבצע פעולות בחשבון. הבנק יכול לדרוש קיום צו ירושה או צוואה המוכיחים את הבעלות המלאה על החשבון (על החלק של הנפטר), אחרת החשבון לא ייצא מהקפאה.

חשוב להבהיר: סעיף אריכות ימים (שנקרא גם היוותרות בחיים) אינו בהכרח מקנה בעלות על החשבון, אלא הוא סוג של הטלת אחריות על עושה הפעולות. כלומר, יכול להיות מצב שבן הזוג יעשה פעולות בחשבון מתוקף הסעיף, אבל הכספים בחשבון הורשו (על-ידי הנפטר) לאחרים. לסעיף הזה אין עדיפות על זכויות היורשים. וגם אם הבנק מאפשר למשוך כספים, להעביר כספים וכו', הרי שבעל החשבון שנותר בחיים יכול להיתבע להחזירם ליורשים של בעל החשבון הנפטר, אם יש כאלה. כלומר, הסעיף הזה שמאפשר ביצוע פעולות, אין בו להעיד על זכות קניינית בכספים בחשבון.

סעיף אריכות ימים בא בעצם למנוע מצב שבעל החשבון החי לא יכול לתפקד, כי החשבון שלו מוקפא. הבנק בעצם בסעיף זה מאפשר לבן הזוג לפעול בחשבון, אבל אין לזה קשר לבעלות על הכספים והנכסים בחשבון.

ישנם מצבים שמונה אפוטרופוס ובכתב המינוי שלו כתוב ומוגדר מה סמכויותיו. לרוב האפוטרופוס פועל במקום המוגבל/חסוי, והוא כפוף למגבלות ברורות, לרבות קבלת אישור מוקדם של בית המשפט לפעולות מסוימות ומסירת דיווחים שוטפים על פעולות שביצע, כשהפעולות כולן צריכות להיות לשם החסוי.

ומה אם קיים ייפוי-כוח לאדם אחר? אם בעל החשבון החולה/חסוי העניק ייפוי-כוח לאדם מסוים (וזה יכול להיות לפני שנים, בהנחה שהייפוי בתוקף), הרי שיפויי-הכוח מאפשר לקבל מידע על החשבון ולבצע פעולות בחשבון (לפי מה שהוגדר על-ידי בעל החשבון). בעל החשבון יכול בכל רגע לבטל את ייפוי-הכוח. מיופה-הכוח אינו במעמד של בעל החשבון; במצב של פטירה של בעל החשבון, ייפויי-הכוח מתבטל. 

בן הזוג נפטר - מה עם החוב?

במצב שההתחייבויות עולות על הנכסים בחשבון המשותף, ובן הזוג נפטר - אין מחיקת חובות. הבנק לא מוותר על מחצית מהחוב, אלא גובה את החוב מבן הזוג שבחיים ומעזבונו של הנפטר.

אגב, היורשים נכנסים לנעלי הנפטר גם ביחס לנכסים של הנפטר וגם ביחס להתחייבויות ולחובות של הנפטר, אך אם יש מצב שהחובות עולים על הנכסים, אז כמובן שהם לא אמורים לשלם מכיסם - כלומר, הירושה יכולה להיות רק בפלוס ולא במינוס. אם בבנק יש חוב של הלקוח הנפטר כלפי הבנק ואין בעיזבון נכסים בגובה החוב, הבנק ייאלץ למחוק חלק מהחוב, ולא תהיה תביעה מול היורשים.

מדריכים נוספים:

מדריכי בנקאות - איך להתנהל מול הבנק (עמלות, ריביות) ועוד

מדריכי הלוואות - כל מה שצריך לדעת

מדריכים פיננסיים