ניתוח של האוצר: הואץ קצב עליית השכר הממוצע במשק

השכר בישראל עולה בקצב הגבוה ביותר בשנים האחרונות - כך עולה מניתוח שערך משרד האוצר. השכר במגזר הציבורי עולה בקצב שנתי של 3.4% והשכר במגזר העסקי עולה בקצב שנתי מהיר אף יותר - של 5.3%. ב-2015 עלה השכר הממוצע ב-3% לאחר שנים של קיפאון ונסיגה.

באוצר מסבירים את הזינוק המהיר בגאות בביקוש לעובדים, המתבטאת בירידת רמת האבטלה לשפל היסטורי של 4.9% (למרות ששיעור התעסוקה נמצא בשיא) וברמה גבוהה של שיעור המשרות הפנויות. באוצר אמרו עם זאת כי אין להם נתונים על מגמות השכר החציוני, מלבד נתוני הביטוח הלאומי.

עוד עולה מסקירת הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, התמקדה בנתונים על הירידה החדה ביצוא הסחורות מישראל. "נתוני היצוא מצביעים על הרעה משמעותית מתחילת 2016" קובע נוה, אך מעריך כי הרעה זו איננה מעידה דווקא על הרעה בתנאי הסחר של ישראל ומשום כך הוא מזהיר מפני "סבסוד יצוא" (למשל בדרך של הגדלת רכישות המט"ח של בנק ישראל ע"ב).

נוה מפנה את האצבע לכיוונן של שלוש חברות האחראיות לעיקר היצוא של ישראל. החברות (שנוה אינו נוקב בשמן. ע"ב) הן טבע (תרופות), אינטל (מעבדים ולוחות אלקטרוניים) וכיל (כימיקלים). במקרה של אינטל מדובר על השבתת קו ייצור מיושן במפעל בקרית גת לצורך החלפתו בקו ייצור חדש במסגרת פרויקט שדרוג המפעל בהשקעה של 6 מיליארד דולר. כיל סובלת מירידה של כ-70% ביצוא כימיקלים לטורקיה ובמקרה של טבע מדובר על ירידה של כ-40% ביצוא תרופות לבריטניה.

"בין החודשים דצמבר 2015 לאפריל 2016 איבד היצוא הישראלי כעשרה אחוזים במונחים דולריים שוטפים", מגלה נוה ומציין כי "התחזקות השקל בתקופה האמורה אף מעצימה את היקף הירידה במונחים שקליים שוטפים. הרעה זו ביצוא מהווה המשך למגמת ירידה של היצוא הנרשמת מתחילת 2014, אולם קצב הירידה היה משמעותי יותר בחודשים האחרונים".

נוה מוסיף כי "היקף היצוא הישראלי עומד על ממוצע חודשי של 3.5 מיליארד דולר, ההיקף הנמוך ביותר שנרשם בחודשים אלו מאז שנת 2010. לשם השוואה, בשנים 2015-2011 עמד היקף היצוא החודשי הממוצע בחודשים אלו על 4.1-3.8 מיליארדי דולרים".

לפני שהוא נכנס לניתוח הגורמים לירידות ביצוא מסביר נוה, כרקע כי "רמת הריכוזיות ביצוא הינה גבוהה יחסית, כאשר ענפי הרכיבים האלקטרוניים, התרופות והכימיקלים מהווים קרוב למחצית מסך היצוא. מעבר לכך, שלושת ענפים אלו הינם ענפים ריכוזיים, בהם היצוא של חברה אחת מרכזית מהווה את עיקר היצוא בכל ענף. כתוצאה ממבנה ייחודי זה, ירידה ביצוא באחד ענפים אלו עשויה להשפיע לרעה על כלל היצוא הישראלי.

"במקרה שכזה, הירידה ביצוא תנבע, ככל הנראה, מגורמים מיקרו-כלכליים, דהיינו גורמים הרלוונטיים לענף מסוים, ולא מגורמים מקרו-כלכליים, דהיינו גורמים המשפיעים לרעה על כל ענפי המשק (כדוגמת תיסוף של השקל). שימוש בכלי מדיניות מקרו-כלכליים, כדוגמת סבסוד היצוא, במקרה שכזה לא תתרום לפתרון הבעיה, אלא תייצר בעיות כלכליות חדשות".

 הבדלי שכר בין המגזרים