"תגבור שירותי חינוך" - מאחורי השם האפרורי הזה מסתתרת קופה קטנה, תקציב רזרבה, שהאוצר ומשרד החינוך מנהלים בתוך תקציב משרד החינוך לצורך מימון הוצאות בלתי צפויות, שצצות במשך השנה. בשנים 2013 ו-2014 למשל, הוקצו לתקנה התקציבית הגנרית הזו כ-24 מיליון שקל, ב-2012 וב-2011 הוקצו 45 מיליון שקל. אבל אף לא שקל אחד מהסכומים בתקנה נוצל למטרה שלשמה הוקצה - כל הכסף שהועבר לתקנה "נשתה" או הועבר במהלך השנה לסעיפי תקציב אחרים, ככל הנראה בתוך תקציב משרד החינוך.
"רזרבה לקידום פרויקט הגז הטבעי" הוא שמה של קופה קטנה אחרת שנמצאת בתוך תקציב המכונה "הוצאות פיתוח אחרות". בשנים 2011-2014 הועברו לסעיף 60-70 מיליון שקל בכל שנה, אך אף שקל לא נוצל למטרה שלשמה הועבר, וכל הכסף הועבר למטרות אחרות. אלו מטרות? שאלה טובה.
למעלה מ-730 "קופות קטנות" מסתתרות בין כ-5,000 תקנות וסעיפים שונים בתקציב המדינה, כך גילה אתמול תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, בדיון שנערך בוועדת השקיפות של הכנסת בראשות ח"כ סתיו שפיר. הסעיפים התגלו באמצעות חיפוש פשוט במאגרי מידע רשמיים.
חיפוש שבודד את כל אותם סעיפי תקציב שהתרוקנו לחלוטין במהלך שנת התקציב בעוד ששיעור הביצוע שלהם נותר 0%. כדי לוודא שלא מדובר באירוע חד-פעמי, הכניסו במרכז להעצמת האזרח לרשימה רק סעיפים שבהם חזרה על עצמה התופעה הזו ברציפות בחמש השנים האחרונות. תוצאות הבדיקה הראו כאמור על מספר עצום של קופות קטנות - 730 במספר. באוצר דוחים את הטענה ואומרים כי מדובר בעשרות סעיפים בלבד.
ההקצאה לסעיף
לבקשת "גלובס" חישבו במרכז להעצמת האזרח כמה כסף הוטמן בקופות הקטנות של האוצר. הממצאים: הסכום המצטבר הגיע ב-2014 ל-9,170,341,000, כלומר למעלה מ-9 מיליארד שקל. ב-2013 הגיע הסכום המצטבר ל-7,343,428,000, או 7.3 מיליארד שקל.
נציג אגף תקציבים, איתי טמקין, שהשתתף בדיון הסביר את השימוש שעושה האוצר בקופות הקטנות באמצעות דוגמה. "מדובר בכלי עבודה", אמר טמקין, "בין האוצר למשרד התרבות יש הסכמה על הגדלה שנתית של תקציבי תרבות. ב-2016 ההסכם דיבר על הגדלה ב-50 מיליון שקל. כשמתחילה השנה משרד התרבות עדיין לא יודע איפה יהיו הצרכים הרלבנטיים. האם הכסף יהיה יותר נחוץ לתיאטראות או ללהקות מחול. לכן התקציב מתוקצב בתקנה ספציפית.
"מכיון שהתקציב נבנה שנה וחצי לפני תום השנה, משרד התרבות מגיע במהלך השנה לאוצר ואומר 'הצרכים שלי השנה הם דווקא למוזיאונים' - ואותו כסף מועבר. אין כאן בעיה של תכנון או בעיה חוקית. זה הסיפור של תגבור שירותי חינוך". טמקין גילה כי במהלך השנה מגיש האוצר כ-1,000 בקשות להעברות תקציבים בין תוכנית לתוכנית בתוך תקציבי המשרדים.
ח"כ שפיר טענה כי הקופות הקטנות מעידות על כשל תכנוני עמוק ומתמשך בתכנון התקציב משום שלדבריה האוצר והמשרד המקצועי צריכים לדעת מראש מה יהיו ההוצאות שלהם. "לא מתנהלים ככה. מדינה אמורה לדעת להתנהל שנה קדימה. יש מדינות שיודעות לתכנן חמש שנים מראש".
מעבר לכך מתעוררת בעיית שקיפות משום שאין אפשרות לדעת להיכן הוסטו הכספים מתוך סעיפי הקופות הקטנות. הבעיה מתחדדת לנוכח ההיקף העצום של הרזרבות מתוך התקציב במיוחד לאחר שמנכים מהתקציב הכולל (כ-400 מיליארד שקל) את ההוצאות הקבועות שלא ניתן "לשחק" בהן כמו הוצאות שכר, חוזים חתומים לרכישת שירותים ומוצרים ותשלומי חוב.
נקודה נוספת שעולה מתוך הניתוח של המרכז להעצמת האזרח נוגעת לשיעור הביצוע של התקציב. האוצר מתגאה בשנים האחרונות בשיעור ביצוע גבוה של תקציב המדינה, שעומד לפי הנתונים הרשמיים על 99% בממוצע. ואולם התחשיב של המרכז, שבדק את התקציב הסופי לאחר כל שינוייו (בניגוד לתקציב שמאושר בתחילת השנה בכנסת), מצא כי שיעור הניצול התקציבי עומד על 94.5% בלבד. בתגובה אומרים באוצר כי בכל העולם מקובל להשוות את נתוני הביצוע לתקציב המקורי ולא כפי שעשו במרכז להעצמה.
"הבעיה בשיטת החישוב של המרכז להעצמה היא שהיא מביאה בחשבון גם עודפים תקציביים שעוברים לשנה העוקבת ולכן מורידים את שיעור הביצוע של התקציב באופן מעוות", אומרים גורמים באוצר. לדוגמה, במסגרת תקציב החינוך מתחייב משרד החינוך בספטמבר (בתחילת שנת הלימודים) על תשלום להסעות תלמידים לכל השנה, אך התקציב אינו מנוצל במלואו עד סוף השנה האזרחית (שמסתיימת לפני תום הלימודים) והעודף מועבר לשנה העוקבת.
לדברי לוטן "מרבית העיסוק הציבורי סביב תקציב המדינה מתמקד מדי שנה בשאלה כמה כסף הוקצה לכל סעיף, ועד כמה כל שר הצליח להגדיל את תקציב משרדו. הדיון הזה מחמיץ את שאלה חשובה יותר - האם התקציב מומש בסופו של דבר לטובת הציבור? לצורך כך מתחייבת בדיקה ובקרה שיטתית על האופן בו מימשה הממשלה את התקציב בפועל, ועד כמה התקציב אכן נוצל למטרות שלשמן הוגדר. בנוסף, העיסוק בניצול התקציב מאפשר לזהות ולאבחן כשלים בעבודת הממשלה בכל הקשור ליישום מדיניות והחלטות ובכך לסייע לניהול טוב יותר של התקציב".
תומר לוטן / צילום: איל יצהר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
