דרוש שר במשרה מלאה

המשמעות האמיתית של החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט היא שנתניהו לא יכול לכהן כשר תקשורת. מנדלבליט לא אומר זאת במפורש, אבל הוא מטיל מגבלות על נתניהו בכל הנושאים הקשורים למשרד התקשורת למעט תחום הדואר, הערוצים המסחריים, הערוצים הייעודיים והרדיו.

זה כמו להגיד לאביגדור ליברמן שהוא יכול להיות שר ביטחון אבל הוא יוכל להחליט רק בנוגע לאגף האפסנאות בצה"ל. מוטב היה אם נתניהו היה מתעשת ומבין שהדבר הכי נכון שהוא יכול לעשות למען שוק התקשורת ולמעננו הוא לוותר על התיק ולהפקידו בידי שר עם סמכויות מלאות.

המשך האחיזה בתיק, לאחר חוות הדעת של מנדלבליט, פירושה הובלת שוק התקשורת למשבר. למעשה, אנחנו כבר מצויים במשבר, אך הציבור אינו מבין אותו לאשורו. שוק התקשורת משווע לקבלת החלטות מהותיות - החלטות שנתניהו לא קיבל עוד לפני הבדיקה של היועמ"ש וכעת הוא גם לא יוכל לקבלן בעקבות המסקנות שפרסם מנדלבליט. מדובר על החלטות מהותיות הנוגעות למבנה שוק התקשורת, למספר השחקנים בו, להפרדה המבנית בחברת בזק, לתחרות בשוק הקווי והסלולרי. המלאכה מרובה, אך נתניהו אינו יכול לעסוק בה.

גם אם יעביר נתניהו את הסמכויות לשר אחר, עד שהוא ילמד את כל הנושאים נאבד זמן יקר. תמיד יהיו עוד ועוד נושאים חדשים שידרשו הכרעה. האם בכל פעם החלטות יתעכבו עד לבואו של השר התורן?

ישנה גם בעיה עמוקה יותר, הנוגעת להחלטות משרד התקשורת שכבר התקבלו. מחוות הדעת של מנדלבליט עולה שנתניהו לא יכול היה לקבל החלטה בעניין ההפרדה המבנית של בזק ויס, כפי שקיבל בימים הראשונים לתפקידו כשר תקשורת, לפני כשנה. בזק ויס הלכו לעסקת ענק בעקבות האישור הזה של נתניהו. ההחלטה עברה ואושרה והושלמה ועדיין יש לה ספיחים שצריכים את אישורו. מה יהיה כעת על המשך העיסקה לביטול ההפרדה באופן מלא? ואם שר אחר יחליט שלא צריך היה לאשר את מיזוג בזק ויס, מה יעשו במקרה כזה?

העיכובים הללו גורמים נזק אדיר לבזק עצמה ולשוק התקשורת כולו. אף חברה, ודאי שלא בזק, יכולה להתנהל בחוסר ודאות מהותי כזה. לאחרונה היה ניסיון למנות את יריב לוין כמי שידון בסוגיות בזק, אבל האם זה ריאלי לאור היקף החומר שיהיה עליו לעסוק בו במקביל לתפקידו כשר התיירות? כעת נשמעות שמועות על מינוי של צחי הנגבי, שמונה לאחרונה לתפקיד שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה. זה לא רציני. למה ללכת באופן עקום? למה לא למנות אותו כבר כשר תקשורת וגמרנו? ועל הרעיון הטוב ביותר אף אחד לא מדבר: פשוט להקים רשות תקשורת מקצועית, כמו בכל העולם.