שטייניץ: "יש בישראל עוד ארבעה מאגרי 'לוויתן'"

שר האנרגיה בכנס הרצליה: פיתוח שדות הגז, הכנסת גז טבעי למפעלים ולתחבורה ופיתוח צנרת היצוא - כל הדבר הזה הוא מנוע צמיחה אדיר ■ ומה באשר ליצוא גז?

יובל שטייניץ / צילום: אוריה תדמור
יובל שטייניץ / צילום: אוריה תדמור

"זה לא סוד שישראל נמצאת בירידה משמעותית בצמיחה, בהשקעות וביצוא, וזה מאוד מדאיג. פיתוח שדות הגז, הכנסת גז טבעי למפעלים ולתחבורה ופיתוח צנרת היצוא - כל הדבר הזה הוא מנוע צמיחה אדיר. מה שעשוי להציל אותנו ממיתון ולהחזיר אותנו לרמה סבירה של צמיחה זה הגז הטבעי" - כך אמר היום (ה') שר האנרגיה יובל שטייניץ בכנס הרצליה ה-16 של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS).

שטייניץ אמר את דבריו שלושה שבועות לאחר שהממשלה אישרה את מתווה הגז עם סעיף היציבות ה"מרוכך". לטענתו, "לא היה קל, היה מאתגר מאוד. היו שרים שפיתחו מניעה. היה שר שתמך במתווה והעדיף להתפטר מסיבותיו שלו ועוד ועוד. אך המתווה הוא עובדה מוגמרת. תוכנית הפיתוח של 'לוויתן' אושרה, וזה יצא לדרך".

השר המשיך לדבר על עתיד משק הגז בישראל וטען כי על פי הערכות עדכניות של משרד האנרגיה, כמות הגז שאמורה להתגלות במים הכלכליים של ישראל עומדת על כ-2,200 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי. "זו כמות של יותר מפי שניים ממה שהתגלה עד היום. זה עוד ארבעה שדות של 'לוויתן'".

הוא הוסיף כי משרד האנרגיה מתכוון לפתוח את הים לחיפושי גז חדשים כבר בסתיו הקרוב. נסביר, כי מבלי שמשרד האנרגיה יחלק רישיונות גז חדשים, לא יכולות חברות לבצע חיפושים ובוודאי שלא למצוא מאגרי גז.

 

שטייניץ דיבר גם על אופציות יצוא הגז של ישראל, וטען כי בשלב ראשון ישראל צריכה להפוך ליצואנית גז למדינות השכנות אליהן ניתן לייצא גז באמצעות צינור, ביניהן ירדן מצרים וטורקיה. הוא הוסיף כי משרד האנרגיה בודק בימים אלה אפשרות להנחת צינור גז לקפריסין ומשם ליוון. "הפרויקט הוא אפשרי טכנולוגית והעלויות לא גבוהות כ"כ כפי שחשבו בעבר". לטענתו ישראל יכולה להיות גם ספקית גז של אירופה. "במידה וזה יתממש זה ממצב את ישראל מבחינה גיאופוליטית וגיאו-אסטרטגית. ישראל יכולה להפוך לשחקן משמעותי".

עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים שעומד בראש הועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים טען כי בניגוד לשטייניץ שחולם על יצוא גז לאירופה, החלום שלו הוא לחיות במדינה ש"הממשלה שלה לא יוצרת מונופולים לא חוקיים ולא חותכת את כל הדרג המקצועי שלה רשות אחרי רשות ומי שלא מתיישר עף". לטענתו, במקום להתרכז ביצוא הגז, ישראל צריכה להטמיע את הגז במשק המקומי "אם אנחנו מחפשים בסיס צמיחה, מפעלים שיוקמו כאן, אנחנו צריכים גז טבעי זמין וזול, ומשאבנו צריכים להיות מופנים לבניית המשק הישראלי ל-30 השנים הבאות, לא כלפי יצוא".

עו"ד אורית פרקש-הכהן, לשעבר יו"ר רשות החשמל הסכימה עם שטרום והוסיפה כי הממשלה צריכה הייתה לוודא שהמתווה יספק ביטחון אנרגטי וצרכני, אך הוא עשה את ההפך. "מבחינת הביטחון האנרגטי, המתווה מאפשר למאגר תמר לייצא לפני ש'לוויתן' מחובר לחוף, ובהיבט הצרכני המתווה לא טיפל בסוגיית המחירים, "ומטיל עלות עודפת משמעותית על הצרכנים ויצרני החשמל".

היא הוסיפה "מצאנו משאב שאמור לשרת את התעשייה ופה אנחנו שומעים על מפעלים שמתחרים על מוצרים מיובאים ופתאום לא רוצים להתחבר לגז כי הוא יקר יותר ביחס לשוק העולמי. היתרון התחרותי למפעלים האלה הלך לאיבוד".

יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים הגיב לדבריה של פרקש וטען כי "במובנים רבים גם שטרום וגם פרקש הרימו להנחתה". לטענתו, בחמש השנים שחלפו מאז גילו את תמר מפעלים מבקשים להתחבר לגז, "ואנחנו אומרים להם סליחה אסור לנו בגלל הרגולציה. היום מספר שבועות אחרי אישור המתווה חתמנו על חוזה עם IPM ויש מפעלים שיש להם מתקני קו-גנרציה ורוצים להתחבר".

הוא הוסיף כי "מדברים על בעיית הצמיחה, אני אומר חד וחלק, המתווה הזה ובמיוחד פיתוח 'לוויתן' הוא השקעה בצמיחה במשק הישראלי. 500 מיליון שקל יושקעו ב'לוויתן' עד סוף השנה". הוא גילה כי שותפות "לוויתן" נמצאת בשלב הסופי של בחירת אסדה וכי "עד סוף השנה תהיה פה אסדה".

איתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה ביקר את מחיר הגז הטבעי וטען כי במחיר הנוכחי, 5.8 דולר ליחידת אנרגיה mmbtu, מפעלים לא יתחברו לגז, וכי לאור הצמדת מחיר הגז בחוזה חברת החשמל ותמר בשנת 2020 יגיע מחיר גז ל-7 דולר ל mmbtu. "נוצר מצב שחברת החשמל שהיא ספינת הדגל של המשק הישראלי משלמת מחירים שרק מתייקרים".

שאול מרידור, מנכ"ל משרד האנרגיה דיבר גם הוא על הטמעת גז טבעי במפעלים וטען כי "אנחנו עובדים כל יום כדי לחבר את המשק הישראלי לגז טבעי. אני מדבר עם הרבה מאוד מפעלים, ואין מפעל אחד שלא היה רוצה גז במקום המזוט, כי זה זול יותר ופחות מזהם". לטענתו, במחירים של המתווה כדאי למפעלים לשרוף גז טבעי במקום מזוט, "אך כשמחיר הנפט עומד על 35 דולר לחבית זה מעלה שאלה".

מרידור השיב לכבל ופרקש שמבקרים את מחיר הגז הטבעי וטען כי "למיטב זכרוני רשות החשמל היא זו שאישרה את חוזה הגז בין תמר לחברת החשמל. כשישבנו לפני כמה שנים ודיברנו על החוזה, מחיר הספוט היה גבוה, והתחזיות דיברו על מחיר נפט שיתקדם לעבר 200 דולר. לדבר עכשיו על סוגי ההצמדה זה לא מקצועי. מעבר לזה זה לא ההסכם היחיד וגם לו יש אופציות פתיחה". פרקש השיבה למרידור כי האישור ניתן מתוך הנחה שתיווצר תחרות במשק הישראלי.