חוק השקיות ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017, אך כבר כעת (מ-1 ביולי) המשרד להגנת הסביבה הטיל על הקמעונאים הגדולים חובת דיווח לגבי מספר השקיות שהן רכשו בהתבסס על תנועות מלאי.
מטרת הדיווח כבר כעת - כפי שמסבירה נועה שפיצר, מנהלת תחום אריזות במשרד להגנת הסביבה - היא איסוף נתונים כדי להיערך ליוני 2018, אז הטיל המחוקק על השר להגנת הסביבה לקבוע יעדים לצמצום היקפי הצריכה של שקיות.
על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה כיום, היקף הצריכה של הישראלי הממוצע עומד על 275 שקיות בשנה - ובסך-הכול מדובר ב-2.2 מיליארד שקיות בשנה.
החוק קובע כי מ-1 בינואר 2017 יגבו הרשתות מחיר של 10 אגורות עבור שקיות גופייה (ניילון וכל חומר אחר) בעובי של 20 מיקרון לפחות. על הרשתות יהיה להציב שילוט מתאים, והצרכנים יראו בחשבונית את הרכישה שביצעו עבור שקיות.
החוק מבורך, אבל יש מי שיצא נגד המחיר, בטענה כי הוא נמוך מדי ועלול שלא להביא לאפקט הרצוי לסביבה. שפיצר מסבירה כי המחיר משקף את עלות השקית: "המחיר של שקית עומד על כ-7 אגורות, ומחיר של 10 אגורות משקף עלות דומה".
היא גם מזכירה כי החוק מתיר לשר לשנות את גובה ההיטל בכל שלב, ואף להחיל את החוק על כלל בתי העסק ולא רק על רשתות המזון הגדולות. בהיבט מחיר ההיטל, ייתכן כי בהערכות שייעשו ב-2018 לקביעת יעדי הצמצום - ייקבע כי מחיר ההיטל נמוך מדי, והוא יעלה. נוסח החוק המקורי קבע מחיר של 30 אגורות לשקית, בדומה למחיר במדינות אירופה - וגם לכך קמו מתנגדים בטענה כי המחיר אינו מידתי.
כדי ליישם את החוק כהלכה יידרש שיתוף-פעולה מצד הרשתות לא רק במובן של הדיווח אלא גם באופן היישום.
"יש נכונות מצד איגוד לשכות המסחר לעזור לנו בקשר עם הקמעונאים הגדולים", אומרת שפיצר, ומספרת כי בשלב של טרום החוק לא נתקלו בקשיים מול הרשתות. כיום מוציאות רשתות השיווק יותר מ-88 מיליון שקל בכל שנה על חלוקת שקיות הנשיאה, סכום המגולם כמובן במחירי המוצרים.
עוד קובע החוק כי ההיטל שישלמו הצרכנים עבור השקיות יגיע במלואו לקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה וישמש לפרויקטים לצמצום של זיהום האוויר ברחבי הארץ ולהסברה על החוק החדש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.