ועדת שטרום לא תחולל מהפכה בבנקאות - רק הטכנולוגיה

את המילה "תחרות" אנחנו שומעים לא מעט, והשבוע שמענו אותה די הרבה בהקשר של מערכת הבנקאות, בעקבות פרסום מסקנות ועדת שטרום.

אגב, גם זו טעות. לא היה פרסום של כל מסמך הנוגע לוועדה, אלא הודעה לעיתונות של האוצר וטיוטת חוזר של בנק ישראל על מתווה להקמת בנקים חדשים. שטרום יכול לנהל פסטיבל תקשורתי ממסקנותיו, כפי שעשה לכל אורך דיוני הוועדה, אבל מסמך עדיין אין. גם כל הניסיונות לצייר את מסקנות הוועדה כ"היסטוריות" ו"למען הצרכנים" ועוד ביטויים מפוצצים ומגוחכים כבר לא ממש מצליחים למצוא להם קונים. אחרי ועדות בכר וועדת הריכוזיות ה"היסטוריות", שפועלן למען הצרכן הסתכם באפס אחד גדול ואף למטה מכך (ועדת בכר גרמה לעליית מחירים ולהפסד של מיליארדי שקלים לפחות לציבור החלש; ועדת הריכוזיות העיפה, למשל, את אסם מהבורסה), הציבור כבר מבין שניירות עבודה, חוקים שעברו בכנסת וסיסמאות קליטות לחוד - ומציאות צרכנית לחוד.

כל מי שעיניו בראשו מבין שהמסקנות לא ייצרו מהפך, מפץ וירידת מחירים בתחום הבנקאות. ספק אם חברות כרטיסי האשראי שיימכרו ימצאו בעל שליטה חדש שיוריד מחירים. נהפוך הוא: אם קרנות פרייבט אקוויטי ייכנסו לנעליהם של הבנקים הגדולים, התסריט ההפוך, של עליית מחירים, עלול להתממש. ספק אם ייכנסו בנקים חדשים למערכת. אחרי הכול, התשואות בענף הבנקאות לא מדהימות, הרגולציה מאוד כבדה והשוק הישראלי קטנטן.

אז מה הפתרון, אתם שואלים, למרווחי הריביות, לריביות הנשך, אם כל הוועדות הללו והדיונים כבדי הראש לא מועילים? מילה אחת: טכנולוגיה. כולם, וזה כולל גם את ענף הבנקאות שזז יחסית לאט והשינויים בו הם איטיים כביכול, כפופים לשינויים של הטכנולוגיה. זרם של רעיונות ומוצרים חדשים מייצר תחרות עזה ברוב התעשיות הללו ומוביל להורדת עלויות ולהורדת מחירים, עד שחברה או חברות מסוימות גורפות את כל השוק, גובות מחירים מופרזים וחוזר חלילה.

בדוח שפרסמה חברת הייעוץ מקינזי היא קבעה שחלק גדל והולך של ההכנסות והרווחים בתחום הבנקאות יימצא תחת סכנה בעשור הקרוב בעקבות השינויים הטכנולוגיים. להערכת מקינזי, בחמישה תחומים עיקריים של בנקאות קמעונאית (מימון צרכני, משכנתאות, הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, תשלומים קמעונאיים וניהול הון), 10% עד 40% מההכנסות (תלוי בתחום) יהיו בסכנה בשנת 2025, יחד עם 20% עד 60% מהרווחים, והמימון הצרכני יהיה התחום הפגיע ביותר. מקינזי מעריכה שבנקים יריבים ישתלטו רק על חלק קטן מהעסקים הללו. מקור אובדן ההכנסות והרווחים של הבנקים יהיה ברובו התכווצות שולי הרווח, מאחר שהשינויים הטכנולוגיים יורידו את התעריפים ויחתכו את המרווחים. אז השינויים יהיו אולי יותר איטיים ויותר הדרגתיים, אבל הם בוא-יבואו.

התמונה הגדולה היא שבנקאות לא ממש זקוקה לסניפים, בטח שלא לרמת הסינוף הקיימת ובטח לא להיקף כוח האדם הקיים בסניפים. במרבית הבנקים מבינים זאת (יהיה מעניין לראות את היכולות של הבנק הדיגיטלי החדש של לאומי שייחנך אחרי החגים). באופן אבסורדי רק כנסת ישראל מנסה לחוקק חוקים פופוליסטיים נגד סגירת סניפים. ומנגד, כמה חברי כנסת קולניים דורשים מהבנקים להתייעל ולהוריד מחירים. זה הרי לא הולך ביחד. אי אפשר להמשיך לתפעל סניפים ולהתייעל במקביל.

כניסת הטכנולוגיה לשוק הבנקאות קורמת עור וגידים, ובכל מדינה ובכל בנק היא כמובן שונה, אבל אי אפשר יהיה למנוע את התרחשותה, למרות הסיסמאות על הצורך ב"מגע אישי" עם הפקיד וכדומה. מדובר במכונות אוטומטיות שנותנות שירותים מגוונים - מהפשוטים ביותר כמו משיכת מזומנים, משיכת מטבעות, הפקדות, תשלומים שונים, בירור יתרות ועוד - בשירות עצמי, שפתוחות בכל שעות היממה ומייתרות למעשה את הצורך בקופות בסניפים ואת החזקת המזומנים בסניפים. גם שירותי מט"ח (מטבע מסוים במזומן) אינם צריכים להוביל את הצרכנים לסניפים, אלא אפשריים כבר באמצעות ה"מכונות" בהזמנה דיגיטלית, שתחכה לך מאוחר יותר בסניף עצמו בהודעה מראש.

לגבי פעילות הבנקאות הקלאסית כמו הלוואות, השקעות ופיקדונות, המצריכים פגישה עם יועץ, גם פה אין ממש צורך ברמת הסינוף הגבוהה של הבנקים. ניתן לקבוע פגישה מראש ולא להפעיל סניפים שחלקם ריקים בחלק גדול של שעות היום. צריך להבין: בישראל יש יותר מ-1,000 סניפי בנקים ויותר מ-45 אלף עובדי בנקים. זה אולי נשמע אכזרי, אבל אין צורך של ממש בכל אלה בתעשייה שרוב השירותים בה יכולים להיעשות באופן דיגיטלי.

או.קיי, מיד יקפצו אלו שיאמרו שהדור המבוגר יותר לא רוצה או לא מסוגל להתחבר לכל השירותים הללו, וקשה יהיו לו להיגמל מביקור מיותר בסניף כדי, למשל, למשוך את דמי הביטוח הלאומי שלו. ובכלל, ששום מכונה לא מסוגלת להחליף את הסמול טוק עם הפקיד, היועץ, במיוחד בנושאי השקעות, הלוואות, משכנתאות וכדומה. ובכן, זה בעיקר עניין של חינוך ולמידה, והבנקים יצטרכו בעצמם לעשות זאת, באמצעות מדריכים שיסייעו לאנשים לבצע את הפעולות הפשוטות באמצעות מכונות. פגישות מתוכננות מראש? בהחלט כן. החזקת סניף על עשרות עובדיו? בשביל מה בדיוק? שכל אחד מהקוראים יבחן את עצמו: מתי בפעם האחרונה הוא ביקר בסניף בנק וכמה פעמים הוא עושה זאת בממוצע בשנה? אנו מניחים שכף יד אחת תספיק לספור את הביקורים השנתיים בסניף הבנק שלכם.

בעיה שנייה היא השימוש הגבוה בישראל בצ'קים ובמזומן, דבר שלא אופייני, למשל, למדינה כמו הולנד. שימושים כאלה, שהם סימפטום בדרך כלל לכלכלה שחורה בהיקף נרחב (שאכן קיימת בישראל), חייבים להצטמצם והקידמה הטכנולוגית בסך הכול מסייעת ותומכת בחיסול התופעות הללו. יותר דיגיטיזציה, פחות מזומן ופחות צ'קים.

אל הקידמה הטכנולוגית בעולם הבנקאות מצטרפים לא רק הגופים הבנקאיים הגדולים והוותיקים, שחייבים לעשות זאת כדי לשרוד, אלא גם גופים חדשים כמו מיזמי ההלוואות מצרכן לצרכן, פלטפורמת הלוואות אינטרנטית שמפגישה בין אנשים הרוצים להלוות את כספם בריביות גבוהות יותר מאלה של הבנקים לאנשים שרוצים ללוות כסף בריבית נמוכה יותר מזו של הבנקים. כמובן, גם בשוק החדש הזה יחסית יש סיכונים של הלוואות רעות ויש צורך בדירוג האשראי, מה גם שהחברות בתחום ספגו מכה תדמיתית לאחר השערורייה בחברה הגדולה בתחום, לנדינג קלאב. אבל זה תחום שיצמח, גם אם לאט מאוד, וגם אם חלק מהפיקדונות שם יגיע מגופים מוסדיים. בישראל, למשל, יש כבר שורה של גופים שפועלים בשיטה הזאת, אם כי היקף ההלוואות שם עדיין קטנטן.

לכן, לא שטרום ולא עוד ועדה ולא עוד פיצול של יחידות בנקאיות לטובת שחקנים חדשים כביכול יביאו את הבשורה הצרכנית בשוק הבנקאות. רק הטכנולוגיה תעשה זאת, במוקדם או במאוחר. והיא כבר עושה זאת.