מחירי הדירות בישראל עלו בשנה שעברה ב-7.8%, אבל העלות הכוללת עלתה ב-13.5%. זאת, בגלל שעלות המימון עלתה ב-31%, כך גילתה היום המשנה לנגידת בנק ישראל פרופ' נדין בודו-טרכטנברג, במושב בנושא העוני בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי.
לפי הנתונים שהציגה טרכטנברג, דירה ממוצעת עולה 100 אלף שקל יותר ממחירה בתחילת 2015, אבל העלות הכוללת של רכישת הדירה עלתה בלא-פחות מ-229 אלף שקל. בודו-טרכטנברג הסבירה כי 36 אלף שקל מתוך ההפרש מיוחסים לעלייה בריבית המשכנתאות.
התייקרות של 57 אלף שקל נוספים נובעת מכך שהמח"מ של המשכנתאות התארך מ-19 שנה בממוצע ל-21 שנה. המרכיב השלישי שתרם להתייקרות הדירות הוא העלייה במחיר הדירה עצמה שתרמה עוד 36,500 להוצאות המימון על רכישת הדירה. הסכומים שבהם נקבה טרכטנברג הם בערכים נומינליים, כלומר ללא הצמדה למדד המחירים.
היא ציינה במקביל כי בין 2011 ל-2015, ריבית המשכנתאות היתה במגמת ירידה ולכן גם העלות הכוללת של רכישת הדירה עלתה בקצב נמוך יותר, אבל המגמה התהפכה לפני כשנה וחצי, ומאז ריבית המשכנתאות בעלייה. טרכטנברג אמרה כי בנק לא יודע בוודאות את הסיבה להיפוך המגמה.
אם כך, מדוע עלתה ריבית המשכנתאות? לדברי המשנה לנגידה ייתכנו לכך שתי סיבות: "אולי בגלל שזה משקף פרמיית סיכון גבוהה יותר או בגלל שאנחנו יודעים שהבנקים הגדולים הגיעו לגבול המשכנתאות שהם רוצים לתת ולכן יש פחות תחרות במשכנתאות. במלים אחרות, המצב התחרותי של השוק נחלש בשנה האחרונה" אמרה בודו-טרכטנברג. לסיכום הוסיפה כי "מה שברור הוא שהמצב גרוע יותר ממה שהיה בשנה החולפת במיוחד עבור משקי בית בעשירונים הנמוכים. עלות המימון היא חלק נכבד מאד מההוצאה לדיור ולכן כל שינוי קטן משפיע מאד על משקי הבית".
המשנה לנגידה ציינה כי 10% מהכנסותיו של משק בית ממוצע בישראל ילכו במהלך השנים למימון הריבית על המשכנתא שלקח ועליות הניהול של שירותי הניהול של החיסכון ארוך הטווח. "כל התייעלות שם מיתרגמת בחיסכון משמעותי למשקי הבית בדגש על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. יש מקום לייעל את ההוצאות שם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
