יוניליוור גובה מחיר מופרז על מרגרינה? רשות ההגבלים בודקת

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, מיישרת קו עם פסיקת בג"ץ. ימים ספורים אחרי שנפסק כי עליה לאכוף את האיסור על גביית מחיר מופרז, החלה רשות ההגבלים לבדוק אם יוניליוור עושה זאת - כך נודע ל"גלובס". לפני ימים אחדים פנתה הרשות ליוניליוור, משווקת מרגרינה "בלו בנד", וביקשה ממנה נתונים מקיפים לגבי עלויות הייצור והמחיר שהיא גובה מקמעונאים.

יוניליוור, בניהולה של ענת גבריאל, מהווה מונופול בשוק המרגרינה. לפי סטורנקסט, היא שלטה אשתקד ב-96.8% ממכירות המרגרינה לצרכן. החברה מתפארת במכירת 25 מיליון יחידות מדי שנה.

ל"בלו בנד" אין כמעט מתחרים מקומיים, כי היצרנית השנייה למרגרינה, חברת פוליבה, משווקת רק לשוק המוסדי. חברת וילי פוד, המשווקת בישראל מרגרינה מיובאת תחת המותג "מרגרינה פלוס", החזיקה אשתקד בנתח שוק כספי של 2% בלבד, והשנה כוחה עלה ל-2.5%. 

 הפילוח הכספי של שוק המרגרינה

בכל הקשור למחיר, מדובר בפערים דרמטיים. בזמן שמרגרינה "בלו בנד" 200 גרם נמכרת לצרכן במחיר של 4-4.5 שקלים ליחידה, המרגרינה שמייבאת וילי פוד נמכרת תמורת 3-3.2 שקלים. הפער, העומד על 33% ויותר, עשוי להעיד על גביית מחיר מופרז לכאורה מצד יוניליוור.

חשוב לציין כי יוניליוור ווילי פוד אינן קובעות אמנם את המחיר לצרכן, אבל מחיר זה נגזר מהמחיר שהן גובות מרשתות השיווק, ולכן הפער קיים גם במחירי המכירה של החברות לרשתות. 

עם כניסתה לתפקיד, הודיעה הלפרין כי אין בכוונתה לאכוף את מדיניות "המחיר המופרז". החלטה זו זכתה לביקורת חריפה של בג"ץ במסגרת עתירה שהגישו פרופ' ירון זליכה ועו"ד אופיר נאור בחודש שעבר, שבמסגרתה דרשו לבטל את החלטת הממונה "לבחון מחדש" את המדיניות בעניין מונופולים. 

פער של 20% בין המחיר לעלות

סעיף 29 בחוק ההגבלים העסקיים אוסר על "בעל מונופולין" לנצל לרעה את מעמדו בשוק, באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור. הסעיף מתייחס הן למחיר נמוך באופן בלתי הוגן, המעורר חשש לדחיקת מתחרים מהשוק, והן למחיר גבוה, המקנה לבעל המונופולין רווח גבוה משמעותית מזה שהיה צובר בתנאי שוק תחרותי. המחוקק לא פירש מהו מחיר בלתי הוגן שגבייתו תיחשב ניצול לרעה.

בגילוי דעת שפרסם הממונה על ההגבלים הקודם, פרופ' דיויד גילה, הוא הבהיר כי בכוונתו לאכוף את מדיניות המחיר המופרז לאחר שנים שבהן הרשות נמנעה מכך. לדבריו, "כתוצאה מהעובדה שהצרכנים משלמים מחיר גבוה מהמחיר התחרותי, נוצרת העברת עושר מציבור הצרכנים לבעל המונופולין. גביית מחיר מופרז מלבה באופן חד את בעיית יוקר המחיר וטמונה בה פגיעה ישירה בצרכנים".

אחת השיטות הנפוצות לקביעה כי מדובר במחיר מופרז היא בחינת המרווח שבין מחיר המוצר לעלות ייצורו. בגילוי הדעת שפרסם גילה הוא כתב שאם הפער גבוה מ-20%, ייבחן אם מדובר במחיר מופרז.

מסקנה תמוהה לגבי ג'ילט

בתקופת כהונתו של גילה פתחה רשות ההגבלים בבדיקת סוגיית המחיר המופרז ב-13 מוצרים. 9 בדיקות נערכו על בסיס נתונים פומביים, והשאר הן בדיקות עומק שבמסגרתן פנתה הרשות לחברות ודרשה לקבל נתונים על עלויות הייצור.

בין היתר נבדק אם יבואן ג'ילט גובה מחיר מופרז עבור סכין הגילוח. המותג הוא של חברת פרוקטר אנד גמבל (P&G), ובדיקת הרשות העלתה מסקנה תמוהה שלפיה בעיית המחיר היא ביצרן ולא ביבואן. לפרוקטר אנד גמבל יש שלוחה פעילה בישראל, אבל כדי לחמוק ממס, היא מוכרת את מוצריה בארץ דרך מפיץ, חברת דיפלומט. המהלך שמאפשר לחברה לחמוק מתשלום מסים בישראל, איפשר לה גם לחמוק מצעדי אכיפה של רשות ההגבלים.

עוד נבדק אם חברת שטראוס, השולטת בשוק המעדנים, גובה עליהם מחיר מופרז, בעיקר על מילקי. גם בדיקה זו הסתיימה ללא צעדי אכיפה, לאחר שברשות ההגבלים הגיעו למסקנה שמדובר במקרה גבולי.

בשורה התחתונה, כל הבדיקות, למעט המרגרינה, הסתיימו בלי תיק אכיפה. לאחר כהונתו של גילה, החליט ממלא-מקום הממונה על ההגבלים, אורי שוורץ, להפסיק את בדיקת הרשת בכל הקשור למרגרינה.

מי שמתנגד לאכיפת הסעיף טוען כי יש קושי להוכיח גבייה של מחיר מופרז, במיוחד במפעלים שבהם קווי הייצור משמשים לייצור כמה מוצרים. ואולם, בזמן שרשות ההגבלים לא הצליחה להוכיח גביית מחיר מופרז, שרי האוצר והחקלאות לשעבר, יאיר לפיד ויאיר שמיר, החליטו בסוף 2013 על הכנסת גבינה לבנה 5% ושמנת מתוקה 38% לפיקוח מחירים, בטענה כי המחיר שנגבה עבור המוצרים האלה שיקף רווחים "חריגים ובלתי סבירים" - רמז לכך שנגבה מחיר מופרז. בעקבות ההכנסה לפיקוח ירד מחיר שני המוצרים ב-20% בממוצע.

בבתי המשפט נמצאות היום כמה תביעות הטוענות לגביית מחיר מופרז, בין היתר תביעה ייצוגית נגד תנובה בגין תמחור מופרז לכאורה של קוטג'.

מיוניליוור לא נמסרה תגובה עד לפרסום הידיעה.