היהודים הרפובליקאים לדמוקרטים: אתם אנטי-ישראלים

זה היה צפוי לקרות: החלטת סנטור ברני סנדרס למנות 3 נציגים עם רקורד אנטי-ישראלי מובהק לוועדת המצע של המפלגה הדמוקרטית, במאמץ "לאזן" את העמדה הפרו-ישראלית של המפלגה, עלתה על הכוונת של הקואליציה היהודית הרפובליקאית (RJC), גוף שמאגד כמה מהתורמים הגדולים ביותר למפלגה, ובהם שלדון אדלסון, בעל בתי הקזינו.

סנדרס בחר להושיב בוועדת המצע את הנציגים הכי ליברליים - קרי שמאלנים - שעלה בידו למצוא, במאמץ להזיז את המפלגה שמאלה, ובהם שלושה שידועים כמקדמי האג'נדה הפלסטינית בארה"ב: ג'יימס זוגבי (יליד ארה"ב להורים לבנוניים); פרופ' קורנליוס ווסט, אקדמאי בעל דעות רדיקליות שידוע בהתבטאויות פרובוקטיביות; וקית אליסון, אחד משני הצירים המוסלמיים בבית-הנבחרים.

סנדרס לא יהיה המועמד הדמוקרטי, אך הוא מוסיף לרוץ. הילארי קלינטון, המועמדת בפועל, מוצאת עצמה אפוא מהלכת על חבל דק מאוד: מצד אחד היא מנסה לשכנע את תומכי סנדרס - ואותו עצמו - שמאבקם אבוד ושהם צריכים להתלכד סביבה במאמץ להביס את האויב המשותף, דונלד טראמפ. מצד אחר, היא נזהרת לא להרגיז אותם ולא להרחיק אותם מהמפלגה כאשר סנדרס ייכנע למציאות. היא תהיה זקוקה לקולותיהם בבחירות הכלליות בנובמבר. במאמץ לפייס - אולי אפשר לומר לשחד - את הקמפיין של סנדרס ותומכיו לקראת התקפלותם הבלתי נמנעת, החליט המנגנון הדמוקרטי, בעצה אחת עם קלינטון, לתת לסנדרס סוכריה: למנות חמישה נציגים לוועדת המצע. (קלינטון מינתה שישה, ומנגנון המפלגה - ארבעה).

השבוע עומדת הקואליציה היהודית רפובליקאית להשיק קמפיין מקוון שיוצא במישרין נגד שלושת הנציגיים האנטי-ישראליים של סנדרס ובעקיפין נגד המפלגה הדמוקרטית כולה בגין נכונותה לכלול אותם בוועדת המצע שלה, על פי דיווח ב"פוליטיקו". "לרוע המזל, המפלגה הדמוקרטית של היום אינה המפלגה הדמוקרטית של ההורים והסבים שלנו, כאשר מדובר במדינת ישראל", נאמר בהודעה של מנכ"ל הקואליציה, מאט ברוקס, שמלוווה שלושה סרטונים על השלושה עם שפע התבטאויות אנטי-ישראליות של כל אחד מהם. הם מתוארים כ"דמוקרטים רדיקליים".

"ישראל חייבת ליהנות תמיד מתמיכה דו-מפלגתית בקונגרס, אך למרבה הצער אנו עדים לכך שהקשר ההיסטורי בין ישראל לבין המפלגה הדמוקרטית נשחק ונחלש", נאמר בהודעה. "דמוקרטים פרוגרסיביים ואנטי-ישראליים עושים כל דבר שביכולתם כדי להשמיד את הקונסנסוס הפרו-ישראלי, שקיים זה כבר 60 שנה".

אין ספק שהשלושה סיפקו חומר גלם למכביר לקואליציה היהודית הרפובליקאית, ויותר מכולם פרופ' ווסט, שהיה השחור הראשון שקיבל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת פרינסטון, היה מרצה בהארווארד ובפרינסטון ועתה הוא מרצה במכון תיאולוגי נוצרי ליברלי בניו-יורק. דוגמה לחשיבתו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא ראיון שהוא נתן למגזין המקוון "סאלון" בפברואר 2015.

הנה קטע: "אין לי שום ספק, שהכיבוש הישראלי הוא מכוער, מרושע וברוטאלי. לא מספיק רק להפנות את תשומת הלב אליו. צריך לשים לו קץ. אמנם נכון שאני מתנגד גם לכיבוש בטיבט, לכיבוש בקשמיר ולכיבושים במקומות אחרים, אך הכיבוש הישראלי ראוי לתשומת ליבנו מפני שכאזרח אמריקאי, כספי המיסים שלי משמשים להנצחת הכיבוש המכוער הזה". בהזדמנות אחרת הוא אמר, ש"פשעי חמאס מחווירים מול פשעי ישראל בעזה". הוא תיאר את עזה כ"גטו כושי על סטרואידים". ווסט אחד מהדמויות המובילות בארה"ב בתנועת החרמים, משיכת השקעות והסנקציות (BDS).

זוגבי פחות פרובוקטיבי, אך לא פחות אנטי-ישראלי. בראיון ל"ושינגטון פוסט", השנה, אמר זוגבי, כי גישתו של סנדרס לסכסוך עולה בקנה אחד עם גישת רוב הדמוקרטים בארה"ב. לדבריו, סנדרס שואף לכך שמדיניות החוץ האמריקאית תכבד הן את צרכי הביטחון של ישראל והן את זכויות הפלסטינים. "צריך למצוא דרך שתענה על צרכי שני הצדדים", אמר זוגבי. "לומר שאנו נשביע רצונו של צד אחד בלבד הוא מתכון לכישלון".

בעמוד האינטרנט של המכון הערבי אמריקאי שהוא עומד בראשו, כתב זוגבי באחרונה, כי התמורות בממשלת ישראל (מינוי אביגדור ליברמן לשר הביטחון) יחזקו את הימין. "התנהלותו של בנימין נתניהו מבישה, אך בה בעת מבישה גם המידה שבה הישראלים, האמריקאים ואחרים מוסיפים לאפשר לנתניהו לנהל את ממשלו הזדוני", הוא כתב. ובמאמר ב"האפינגטון פוסט", ב-2010, הוא השווה את "מצוקת הפלסטינים" לשואה. במאמרים רבים הוא תקף את ישראל על מאמציה לטאטא את הסכסוך עם הפלסטינים אל מתחת לשטיח.

מארק מקנאלטי, דובר RJC, אמר: "אנו רואים שבחודשים שחלפו המפלגה הדמוקרטית מתחילה להתעצבן בגין התהודה הגוברת של הקולות (האנטי-ישראליים) בתוכה... מ-2012 ואילך, אנו רואים קרעים במפלגה הזו לגבי ישראל ולגבי נושאים יהודיים שקשורים בנושא זה. בשבילנו, 2016 היא הזדמנות נוספת לפנות לבוחרים יהודים ולהזכיר להם שהרפובליקאים ישרתו טוב את האינטרסים שלהם".

אבל, שלא במפתיע, התעמולה האנטי-דמוקרטית של היהודים הרפובליקאים אינה מזכירה במילה אחת את המועמד בפועל של המפלגה הרפובליקאית. דונלד טראמפ נעשה מוקצה מחמת מיאוס בקרב גורמים רבים בממסד המפלגה בגלל התבטאויותיו הגזעניות (אם כי לא בעיני שלדון אדלסון, שהתחייב לתרום כ-100 מיליון דולר לקמפיין של המיליארדר ממנהטן).

היחס האמביוולנטי של הרפובליקאים כלפי מנהיגם הפוטנציאלי נעשה מודגש עוד יותר באחרונה על רקע ההצלחות של קלינטון בסקרים. ובעוד שסקרים בשלב כה מוקדם של המירוץ אינם מכשיר יעיל לניבוי תוצאות הבחירות, העליונות הנמשכת של קלינטון מול טראמפ מצביעה על כך שהוא אינו מצליח לתרגם את הישגיו בקרב ה"בסיס" הרפובליקאי - לבנים נטולי השכלה אקדמית - במערכת הבחירות המקדימות לזירת הבחירות הכלליות. קהל היעד שונה לגמרי, אך הוא מוסף לדבוק בדמגוגיה ששירתה אותו בשנה שחלפה.

הסקר העדכני ביותר, שפורסם אתמול (ב'), נערך ע"י אוניברסיטת מונמאות בין 15 ל-19 ביוני, כלומר בימים שאחרי הטבח באורלנדו. הדמוקרטים חששו, שהטבח יגדיל את שיעור התמיכה בטרמאפ, אך החשש לא התממש. 47% מהנשאלים אמרו, שיצביעו בעד קלינטון, 40% אמרו שיתמכו בטראמפ, 5% אמרו שיתמכו במועמד אחר ו-6% אמרו שטרם החליטו. יתר על כן, כמעט 60% מקרב אלה שהגדירו עצמם כבוחרים רשומים (כלומר חברים באחת משתי המפלגות הגדולות) הצהירו, שבלימת בחירתו של טראמפ לנשיא היא משימה חשובה. כמעט 50% השמיעו הצהרה דומה על קלינטון.

אך בפילוח המשיבים לקבוצות קטנות יותר, היתרון של קלינטון עולה: בקרב אלה שהגדירו עצמם שקרוב לוודי שיצביעו, היתרון של קלינטון גדל ל-8% (49% לעומת 41%). וב-10 המדינות שבהם גבר ברק אובמה על מיט רומני בפחות מ-7% ב-2012, מובילה עתה קלינטון ב-47% מול 39% לטראמפ.