דרמה אנגלית

ביום חמישי הקרוב, יחול רגע השיא של הדרמה הפוליטית באנגליה, כאשר בעלי זכות הבחירה באנגליה יכריעו אם פניה של המדינה להמשיך ולהיות חלק מן האיחוד האירופי, או לאו. רגע לפני משאל-העם, לא לנו ולא לאף אחד אחר ביקום יש קצה של מושג מה יבחר בסופו של דבר, העם האנגלי בקלפי. העוצמות של הוויכוח הפוליטי בין המחנות באנגליה, הביאו עשב שוטה תוצרת אנגליה, לרצוח את חברת הפרלמנט ג'ו קוקס, בשל דעותיה בעד הישארות בריטניה באיחוד האירופי.

באופן אבסורדי משהו, ייתכן כי דווקא רוצח פוליטי שפל זה, יאחה מעט את השסעים בחברה האנגלית, ויסייע לתומכים בהישארות באיחוד האירופי, הזקוקים לכל קול שהוא, על-מנת לנצח במשאל-העם. הסקרים האחרונים הזמינים לציבור הרחב מציגים שוויון כמעט מוחלט בין מחנות המצביעים באנגליה. במציאות זו, ההחלטה של ציבור המתלבטים, המונים עדיין 10%-15% מן המצביעים, תכריע את גורל משאל-העם. ייתכן כי הרצח הפוליטי באנגליה יהיה הטריגר שיכריע את הכף בקרב המתלבטים, בעד הישארות באיחוד האירופי.

ניתוח של המפה הפוליטית באנגליה מלמד כי ככל שאחוז ההצבעה במשאל-העם האנגלי יהיה גבוה יותר, כך ההסתברות שאנגליה תיוותר חברה באיחוד האירופי גדלה. זאת, על רקע העובדה שעל-פי הסקרים צעירי אנגליה נוטים להצביע בעד חברות באיחוד האירופי, בזמן שהמבוגרים יותר נוטים להצביע בעד עזיבת האיחוד. ובדרך-כלל, מצביעים מבוגרים נוטים להביע את דעתם בקלפי באחוזים גבוהים יותר מאשר מצביעים צעירים.

קיימת הסכמה בין צמד המחנות היריבים, כי פרישה מן האיחוד האירופי תביא עימה לפגיעה קשה בצמיחת המשק האנגלי בטווח הקצר, ולעלייה חדה באינפלציה. פרישת אנגליה מהאיחוד, צפויה להביא להורדת דירוג החוב הלאומי שלה, ולהביא עימה צעדי צנע תקציביים במטרה לגשר על הירידה החזויה בהכנסות ממסים.

פרישת אנגליה מהאיחוד, צפויה להביא לנפילה חדה בשער הפאונד-הבריטי (הליש"ט) יחסית למטבעות הסחר. זאת, בשל גירעון בחשבון השוטף וגירעון תקציבי של כ-5% במצטבר, הצפויים לזנק, ולאלץ את הבנק המרכזי האנגלי להעלות מיד את הריבית, על-מנת למתן את הדרמה בשוק המטבע. העלאת הריבית, ככל שתתרחש כצעד חירום, תפגע במחירי הדיור הגואים באנגליה. פיחות חד בשער המטבע האנגלי יביא עימו לעלייה באינפלציה ולשחיקת כוח-הקנייה האנגלי. אולם הפיחות יתמוך ביצוא האנגלי וביצרניות המקומיות אשר ייהנו מרכישות מקומיות על-חשבון מוצרים מיובאים.

המחלוקת הכלכלית העיקרית בין הצדדים היא באשר להשלכות הכלכליות בטווח הזמן הבינוני והארוך על כלכלת אנגליה בשל הפרישה מהאיחוד. הפרישה תזעזע את המערכת הפוליטית הן באנגליה והן באיחוד האירופי כולו. בכל האמור למציאות הפוליטית באנגליה יש לצפות לכך כי הפרישה תביא עימה התפטרות של ראש-ממשלת אנגליה, וכן דרישה לכונן משאל-עם נוסף בסקוטלנד (שמבקשת לפרוש מממלכה-המאוחדת), בשאלת האיחוד עם אנגליה.

פרישה אנגלית תגביר את החששות באשר להתפרקות של האיחוד האירופי כפועל יוצא מהתחזקות כוחות פוליטיים אנטי-EU במדינות האיחוד. גרמניה וצרפת צפויות לקיים בחירות כלליות כבר בשנת 2017, ובתרחיש של פרישה אנגלית מהאיחוד, הבוחרים בגרמניה ובצרפת לא יישארו אדישים למהלך האנגלי ולהשלכותיו, והקיטוב ביבשת אירופה יגבר עוד יותר. פרישה אנגלית תתבצע בהתאם לסעיף 50 ב"אמנת ליסבון" המייצר חלון זמן של שנתיים לפרישה מסודרת של חברה באיחוד האירופי. במהלך השנתיים האמורות, אנגליה צפויה להיוותר חברה לכל דבר באיחוד, ולדון עם מדינות האיחוד על מסגרת הפעילות העתידית.

אם אכן העם האנגלי יבחר לעזוב את החברות באיחוד האירופי, הוא יידרש להחליט באיזו מסגרת כלכלית הוא חפץ להתנהל אל מול מדינות האיחוד. המסגרת הכלכלית שבה יבחר, תקבע במידה רבה את ההשפעות הכלכליות של צעד זה על הצמיחה הכלכליות של אנגליה בטווח הזמן הבינוני. אם העם יבחר בחברות באיחוד על בסיס כלכלי, בדומה לנורבגיה, איסלנד ולליכטנשטיין, הרי הוא יזכה בגישה מלאה לשוקי האיחוד האירופי, וכן ייהנה מתנועה חופשית של כוח-אדם והון במדינות האיחוד.

אולם אנגליה - כפורשת מהחברות באיחוד - עדיין תידרש לשלם כ-90% מן העלויות של החברות, והיא תהיה חסרת השפעה פוליטית במוסדות האיחוד, וכן תהיה מחויבת לכל רגולציה חדשה באיחוד האירופי. אופציה נוספת קרויה EFTA, קרי, אזור סחר חופשי אירופי. שווייץ, לדוגמה, בחרה באופציה זו, והיא נהנית מגישה חלקית למדינות האיחוד, בכל האמור ליצוא מוצרים, אך היא חסרה כמעט לחלוטין גישה למדינות האיחוד בתחום יצוא השירותים.

שווייץ משלמת כ-40% מן העלויות של החברות, ומצייתת באופן סלקטיבי לרגולציות של האיחוד האירופי. היא נדרשת לאפשר תנועה חופשית של כוח עבודה, אולם אין תנועה חופשית של הון. במסגרת EFTA מתקיימים הסכמי סחר דו-צדדיים מול כל מדינה, אשר נדרשים לעבור עדכון באופן שוטף בשל חקיקה רלבנטית באיחוד האירופי.

האופציה הנוספת האפשרית לאנגליה במקרה של פרישה מן האיחוד האירופי, היא איחוד מכסים. במתכונת כזו פועלת, לדוגמה, טורקיה עם מדינות האיחוד. במסגרת מתכונת זו, אין תנועה של כוח עבודה והון עם מדינות האיחוד האירופי, התשלומים לאיחוד קטנים ביותר, וניתנת לטורקיה גישה פטורה ממס למרבית שוקי הסחורות.

אנגליה מייצאת 44.9% מן היצוא שלה למדינות האיחוד האירופי, ורק 3.3% מן היצוא האנגלי מיוצא לסין. מכאן, שהייצוא לאיחוד ייפגע, אולם התומכים בפרישה מן האיחוד גורסים כי ניתן יהיה לפצות על הירידה החזויה ביצוא למדינות האיחוד, באמצעות הגדלת היצוא לסין. יצוין, כי אנגליה מייבאת 51.8% מן היבוא שלה מהאיחוד האירופי, ולפיכך פרישה ממנו צפויה לפגוע מהותית בשותפות הסחר של אנגליה בקרב מדינות האיחוד. מנגד אנגליה מייבאת מסין רק 6.6% מן היבוא האנגלי, והיא יכולה להשתמש בקלף זה אל מול הסינים על-מנת לפתח את יחסי הסחר בין המדינות.

נטישת האיחוד האירופי על-ידי אנגליה תביא עימה סערה זמנית בשווקים הפיננסיים, אשר תיבלם כעבור זמן לא רב, כתגובה לצעדי המנהיגות הכלכלית של מנהיגי הכלכלות הגדולות בתבל. פרישה אנגלית מן האיחוד אין פירושה משבר כלכלי עולמי, אלא הגברת הקיטוב הפוליטי באירופה בעולם משוסע, התר נואשות אחר לכידות אל מול האתגרים הכלכליים, החברתיים והביטחוניים שבפניהם הוא ניצב בזמנים אלה.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון