איך מוצאים עבודה טובה ומכניסה?

השבוע נתקלתי בלינקדאין בפוסט של סמנכ"לית המבקשת לעזור לחבר שלא מוצא עבודה חודשים ארוכים. "אני מבקשת את עזרתכם בחיפוש עבודה לחבר יקר, שבמהלך השנים סידר עבודה לעשרות אנשים ועזר גם לי, ועכשיו אני רוצה להחזיר" כתבה, תוך שהיא מדגישה את יכולותיו הגבוהות במיוחד, ואת רצונו העז לעבוד ולתרום.

כולבוייניק מזהב

הסמנכ"לית מאמינה שהחסם העיקרי שלו הוא הניסיון והגיל - "ברור לכולכם שעם הרבה ניסיון וקורות חיים מרשימים, בגיל 45 כבר לא קל למצוא עבודה"- קשקוש שאנשים מספרים האחד לשני, עד שבסוף כולם משתכנעים.

אז איפה הבעיה? הוא סובל מהחסם הכי גדול בקריירה - זהות מקצועית לא ברורה. בפוסט מרגש בן 219 מילים תמצאו רק לקראת הסוף שני משפטים המתארים ניסיון לא ממוקד - רכש בתעשיות שונות, הבנה עסקית מצוינת, יכולת מו"מ מעולה, הבנה תפעולית רחבה, פיתוח עסקי ומכירות בארגוני IT ובארגונים תעשייתיים, הכרות טובה עם התעשייה הקיבוצית. ואם צריך לטשטש עוד קצת את המיקוד ולחבוט בתדמית המקצועית, מודגש בסיום שהכל פתוח: התפקיד, היקף המשרה, סוגי החברות והתחום - ואם יש לקוראים רעיונות גם בכיוונים רחוקים הם יתקבלו בברכה, שזה בקיצור: הנ"ל כולבוייניק, אבל בחור זהב. עשו טובה, עזרו לנעבעך למצוא עבודה, לא חשוב איזה.

שמנת מתוקה, 5 ביצים וכוס חלב

קשה לחשוב על מיצוב בעייתי יותר לאיש מקצוע טוב, בחור שכנראה די פשוט למתג כמועמד ראוי. כיצד עושים זאת? בהנחה שהמקצוע העיקרי שלו הוא רכש, טוב הייתה עושה הסמנכ"לית בפוסט (והוא בקורות החיים) לו שיווקה 'מנהל רכש', או כל הגדרת תפקיד ברורה בתחום - 'מנהל תחום רכש' 'קניין בכיר', 'קניין''- רק לא בליל תחומי ניסיון, ידע, יכולות וכישורים. מדוע? כי במקום לשווק 'עוגת מוס נהדרת בשלושה צבעים', היא מכרה לנו שמנת מתוקה, 5 ביצים, אינסטנט פודינג כוס חלב ושוקולד מריר, ועכשיו לך תבין שמדובר במעדן.

היה עליה למקד את הפוסט כולו אך ורק ברכש, תוך הדגשת האינפורמציה החשובה למעסיקים (מספר שנות ניסיון, תחומי רכש אסטרטגיים, תועלות עסקיות כמותיות ואיכותיות ועוד), מה שהיה מצמצם אמנם את טווח התפקידים, אבל ממתג את הבחור כאיש רכש משובח ואטרקטיבי, וזאת בזכות הניסיון הרב וקורות החיים המרשימים, ולא למרות. כלומר, במקום סוג של כלבוייניק שלא מתאים לה-מ-ו-ן תפקידים, היינו מקבלים מנהל רכש מצוין שמתאים מאד למספיק תפקידים, עם סיכויי טוב יותר למצוא עבודה הראויה לכישוריו, ובשכר גבוה בהרבה.

וזה, ידידיי, כל הרעיון בשיווק. מיקוד, מיתוג, בידול. מיקוד בתפקיד בו הסיכוי הכי גבוה למצוא עבודה, ובניית מותג שיבדל את בעליו ממחפשי עבודה אחרים, ויעלה את ערך השוק שלו.

לא אותו אדם

ומה עם יש לחבר ניסיון בשני מקצועות? אם יש סיכוי טוב שימצא עבודה בשניהם, הרי שנדרש מיתוג כפול ונפרד המתחיל בשני מסמכי קורות חיים שונים, שהאחד ממתג אותו כמנהל רכש והשני כמנהל מכירות, ולא מסמך אחד חסר זהות מקצועית ברורה המקשה עליו למצוא עבודה. המשימה הזו ניתנת לביצוע למרות שבקורות חיים אי אפשר להעלים תפקידים כמו בפוסט, כשהדרך לדעת האם המסמכים מבודלים מספיק פשוטה: מסתירים את השם ונותנים למישהו לקרוא את שניהם. אם הוא לא קולט שמדובר באותו אדם, המשימה בוצעה בהצלחה.

אין בעיה לשווק אנשים לשני תפקידים במקביל, גם חברות השמה יודעות לעשות זאת, בטח הנטוורקינג שלכם, רק צריך להאכיל אותם באינפורמציה הנכונה ולא לחכות שהם ימקדו, ימתגו ויבדלו אתכם. גם סמנכ"לית רצינית לא הצליחה בכך, למרות רצון עז לעזור לחבר.

והכי חשוב, אין שום סיבה שהחבר הטוב יתפשר כבר עכשיו על חצאי משרות או תפקידים נחותים בשכר נמוך, ואם אין ברירה, זה בסדר לחלק עיתונים עד שימצא התפקיד הראוי. יש לו לפחות עוד עשור להתפרנס בכבוד, אם לא מעבר לכך.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com