המדען הראשי מזהיר: האם החגיגה בהיי-טק עומדת להיגמר?

השגשוג המרשים של ההיי-טק הישראלי בשלושת העשורים האחרונים עלול להגיע לקיצו, אם לא יחול שינוי. זו המסקנה הבולטת שעולה מהדוח של רשות החדשנות הישראלית (עד לאחרונה משרד המדען הראשי במשרד הכלכלה). שנת 2015 הייתה שנת שיא היסטורית בהיקף הגיוסים והאקזיטים, אולם מדדים צופי פני עתיד, כך לפי הדוח, מציירים תמונה שונה.

נציין כי ללשכה יש כמובן אינטרס לצייר את המצב כקריטי, הזדמנות אדירה מול סיכון גדול, כדי להגדיל את התקציב והכוח של הרשות, אולם - הדברים נתמכים גם בנתונים.

נתחיל בהווה הוורוד: בשנת 2015 גייסו סטארט-אפים ישראליים סכום שיא של 4.4 מיליארד דולר מגופי הון סיכון, במקביל לאקזיטים בהיקף של 8 מיליארד. 85% מההשקעות היו מהון בינלאומי, ולכן הפריחה המקומית משקפת את העובדה ש-2015 הייתה שנת פריחה לכלכה העולמית.

אז מה הבעיה? ניתן למצוא אותה במדדי החדשנות הבינלאומיים. מבין ארבעה מדדים כאלה, בשלושה נרשמו ירידות. במדד Global Innovation Index ירדה ישראל שבעה מקומות, בעיקר בשל שינויים לרעה ביכולות העסקיות, בתשתיות ובהון האנושי. במדד בלומברג מרקטס יורדת ישראל למקום ה-11, ירידה של חמישה שלבים, בגלל יכולות הייצור וקצב רישום הפטנטים. במדד קומפס נרשמה ירידה מן המקום השני לחמישי, בגלל איכויות ההון האנושי, מימון וכן ביצועים בפועל.

"אנחנו קרובים לתקרת הזכוכית שלנו", אומר המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון, שעומד גם בראש רשות החדשנות, "אם לא נבצע את המהלכים הדרושים כעת, הם ייכפו עלינו תוך מספר שנים מעמדה של חולשה ולאחר שפוטנציאל רב בוזבז".

הדוח מציין לרעה גם את ההשקעה הישראלית במו"פ. לא היה שינוי בתקציב בפועל, אך הוא כבר איננו תחרותי יחסית למדינות אחרות. רמתו כאחוז מהתל"ג, עמדה על 0.52% ב-2015, לעומת 0.8% ב-2002. רשות החדשנות מעוניינת לקבע את ההשקעה (כאחוז מהתל"ג או מהתקציב) ולשם כך דרושים עוד כ-450 מיליון שקל. "נוצרה הזדמנות לעשות זאת לקראת תקציב דו שנתי", אומר חסון. כיוון שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא היום גם שר הכלכלה, ייתכן ויהיה קל יותר למצוא לשאיפה זו אוזן קשבת.

במעמד הגשת הדוח אמר נתניהו: "השגנו הישגים גדולים אך אנחנו לא יכולים להיעצר במישור, גם אם הוא גבוה מאוד. היו לך כמה הצעות טובות מאוד, וחלק מהן תקציביות, ואנחנו נבחן אותן בתקציב הדו-שנתי. חלק מהן מחייבות ראייה חדשה, הרבה יותר רחבה, על המשאב העיקרי שדוחף את החדשנות, וזה כוח-אדם - ועל זה אנחנו עוד נדבר הרבה".

המדדים הבינלאומיים שבהם ישראל מתדרדרת, מעידים על מחסור גובר בכוח-אדם איכותי בתעשיית ההיי-טק המקומית. על פי הדוח, אחוז מקבלי התארים בתחומי המדעים מכלל התארים ירד מ-13% ב-2004 ל-8.7% ב-2014, וזה לא רק בגלל פריחה בלימודי התחומים האחרים: גם אבסולוטית, חלה ירידה במספר בוגרי מדעי המחשב, המתמטיקה והסטטיסטיקה מ-3,000 ב-2004 ל-2,250 ב-2014, ירידה של 25%.

"כדי להשאיר את תעשיית ההיי-טק במקומה התחרותי בעולם, אלפי משרות צריכות להפוך לעשרות אלפי משרות", אומר חסון, "וכל עוד לא נמצא את כוח-האדם המתאים לאייש אותן, אנחנו חסומים. בינתיים, המתחרים שלנו מושכים כישרונות ובונים כישרונות". הדוח מציע 15 צעדים שיש לבצע במקביל כדי לשפר את היצע כוח-האדם בתחומים הטכנולוגיים, ובין היתר: יבוא כוח-אדם, השבת מוחות מחו"ל, שילוב מגזרים שהשתתפותם במגזר ההיי-טק נמוכה (ערבים וחרדים), שיפור החינוך הריאלי, החזרת בני 45 שנפלטו ממעגל העבודה והסבת אקדמאים ממקצועות אחרים.

נציין כי פעילות שבוצעה במגזר הערבי, כבר הובילה לזינוק של פי 4 בכמות העובדים הערבים בהיי-טק, תוך 7 שנים. עם זאת, ערבים מהווים רק 2% מהמועסקים במו"פ).

מנכ"לי ארגון צופן לשילוב ערבים בהייטק, סאמי סעדי ופז הירשמן, אמרו בתגובה: "המהפכה שעברה העיר נצרת בשנים האחרונות מוכיחה ששילוב ערבים בהיי-טק זו משימה בת-מימוש. התפקיד של הממשלה, יחד עם ארגוני חברה אזרחית הוא לגרום לכך שיפתחו סניפים של חברות היי-טק בעוד ישובים ערבים דוגמת כפר קאסם, ושיתוגברו ההכשרות כמו אלו שעברו בשנים האחרונות מאות אקדמאים ערבים, ושבעקבותיהם הם מצאו עבודה בהיי-טק. אנו עדים לגידול של עשרות אחוזים במספרם של הסטודנטים הערבים הלומדים מקצועות בתחום בשנים האחרונות. התשתית להצלת ההיי-טק קיימת ואפילו הדרך ידועה, יש גם קבלות להצלחה. כעת נותרו רק התקציבים והתמריצים".

בעיה נוספת שמוזכרת בדוח נוגעת לקלות (או לקושי) לעשות עסקים במדינה, מדד שבו ישראל מסורתית מדורגת נמוך וכעת גם מתדרדרת. הכוונה היא לפרמטרים כמו זמן הקמה של עסק, רגולציה, היכולת לייבא כוח-אדם דרוש, חוקי עבודה ועוד.

בימים אלה עומד העולם בפני שינוי משמעותי במדיניות המיסוי, עם הנחיות BEPS של ה-OECD. השינוי גורס כי מס ישולם במקום בו התבצע המו"פ (ולא במקלטי מס שרירותיים). כיום קיימים בישראל כ-300 מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות המשלמים ברובם מס במקומות אחרים, אך העובדים ונותני השירותים שלהם משלמים מס בישראל. האם הן יישארו כאן? תלוי איזו הצעת מיסוי יקבלו מן המדינה, לעומת מדינות אחרות. "זו הזדמנות גדולה ואיום גדול", אומר חסון. בימים אלה מתגבשת תוכנית ממשלתית רחבת היקף, המובלת על ידי משרד האוצר, שתכלול המלצות לגבי אימוץ ההנחיות והתגובה הממשלתית הראויה.

"דוחפים קדימה בכל הנושאים"

נושא שקיבל התייחסות מיוחדת בדוח הנוכחי הוא חברות הצמיחה, חברות בוגרות יחסית אשר מציגות מכירות של עשרות מיליוני דולרים. תעשיית ההיי-טק הישראלית מתבגרת - אלה החדשות הטובות. ההיקף של האקזיט הממוצע עולה, כלומר חברות הופכות בוגרות יותר לפני שהן נמכרות, אם בכלל. לחברות כאלה יש צורך בכלי מימון מגוונים, ובין היתר מכשירי חוב, והרשות לחדשנות מנסה לעזור בבניית המכשירים הללו. כיום החוב של ההיי-טק מהווה רק 1% מהחוב לבנקים, המהווה בסך הכל כ-900 מיליארד שקל. נתון זה צפוי להשתנות בשנים הקרובות.

"הרשות תהיה הזירה שתתאם את הפעילות בכל הנושאים הללו. אנחנו לא רשות המיסוי, אבל נעסוק במיסוי. אנחנו לא משרד הפנים, אבל נעסוק בוויזות. אנחנו לא רשות ני"ע, אבל נעסוק בהשקעות בחברות מו"פ ציבוריות. אנחנו לא מתביישים לומר שאנחנו דוחפים קדימה בכל הנושאים הללו", אומר חסון.

 התחזית העגומה של המדען הראשי