נוחי דנקנר: "אני שם מבטחי באלוהים, באמת ובשופט"

"אני שם את מבטחי באלוהים, באמת, ובשופט, לקראת הכרעת דיני" - כך אמר היום (ד') ל"גלובס" נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר קונצרן אי.די.בי, בתגובה להודעת שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, כי הוא יפרסם את הכרעת הדין בתיק הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בעוד פחות משבועיים, ביום שני, 4 ביולי, בשעה אחת בצהריים.

ביום בו יחגגו מאות מיליוני אמריקאים את יום העצמאות ה-240 של ארה"ב, יתייצבו דנקנר והנאשם השני בתיק, מנהל ההשקעות איתי שטרום, באולמו של השופט כבוב, בתקווה לחגוג את יום העצמאות הפרטי שלהם.

האם משפטם הפלילי מסקרן של דנקנר, שהיה האיש החזק במשק הישראלי ,ושל שטרום יסתיים בזיכוי - או בהרשעה? אף אחד מלבד השופט אינו יודע, ובניגוד למקרים אחרים - גם קשה מאוד לנחש את תוצאות המשפט.

כתב האישום בפרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות הוגש ביוני 2014 נגד דנקנר, שטרום ונגד החברות אי.די.בי אחזקות וקלוז טריידינג (לשעבר ISP פייננשיאל טריידינג) שבבעלות שטרום. הפרקליטות מייחסת לדנקנר ולשטרום עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית מכוח סעיף 54 לחוק ניירות ערך ועבירות של פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. לדנקנר מיוחסות גם עבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר. לשטרום מיוחסת בנוסף עבירה של הדחה בחקירה.

היקפים גדולים

לפי כתב האישום, בפברואר 2012, לקראת מועד ההנפקה של מניית אי.די.בי לציבור, הסכימו שני הנאשמים כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית החברה בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער המניה ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים. לפי הנטען, מטרת התוכנית הייתה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה.

לטענת הפרקליטות, לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום ושהפך לעד מדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות בבורסה, במטרה להשפיע על שער המניה. שלג, לפי כתב האישום, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי הראשון.

עוד נטען באישום כי דנקנר פנה לכמה מחבריו והפנה אותם לשטרום, כדי שירכשו מניות דרכו ומחוץ להנפקה, ובכך ישמשו כ"מחלצים" שלו. בגין מהלך זה, זכתה ההנפקה בתקשורת לכינוי: "הנפקת חברים".

באישום נטען גם כי דנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול בכירי הבנק הבינלאומי, ניצה זעפרני ואילן בצרי, על-מנת להשיג לשטרום מימון בהיקפים גדולים, כדי שיוכל להריץ את מניות אי.די.בי.

דנקנר ושטרום כופרים בכל האישומים נגדם. דנקנר אמנם מודה בקשרי החברות שלו עם שטרום, אך טוען כי לא הנחה אותו לבצע תרמית במסחר בניירות הערך של הקבוצה, וכי התרשם שפעילותו חוקית ולגיטימית. 

"הנפקת חברים"

במהלך המשפט הוכיחה הפרקליטות כי דנקנר ושטרום התנהגו באופן חריג בימים הרלוונטיים של פברואר 2012, וכי הם פעלו לכאורה במשותף כיד להשפיע שההנפקה תצליח - פעילות שכללה הפניה של מכרים של דנקנר לשטרום כדי "שיחלצו" אותו ויאפשרו את מימון הרצת המניות לכאורה.

"את העבירות הכי חמורות לא מבצעים שודדים עם כובעי גרב ואקדחים. זה נעשה בשיחת טלפון, בלחיצה על מקלדת המחשב", אמרה התובעת, עו"ד חנה קורין, בשלב הסיכומים בתיק. "השיחות היו בסלון הבית, בבתי קפה. לכן קל כל-כך לטעון שאין תוכנית ואין מירמה, והכול תקין ולגיטימי.. אבל לצד הקושי המובנה להוכיח תיק כזה, החוזק של התיק הוא שהפעילות (במניה) הייתה מאוד חריגה, פעילות מטרידה, פעילות חשודה".

ואכן, הפעילות החריגה במניה והפנייה ל"מחלצים" הם הרכיבים החזקים בגרסת התביעה - רכיבים שהנאשמים התקשו להסבירם והם עשויים להביא להרשעתם בתיק.

ואולם, מנגד, המשפט לא הסתיים כפי שהתחיל. במהלכו הצליחו עורכי דינם של שני הנאשמים לסדוק באופן משמעותי את אמינותו של עד המדינה, עדי שלג, שותפו לשעבר של שטרום והאיש שאמור היה לספק את האקדח המעשן להוכחת התמונה העובדתית של הרצה המניה, כמו גם את הכוונות הפליליות של דנקנר ושטרום.

בין היתר חשפה ההגנה כי איכון הטלפון הנייד של שטרום מוכיח לכאורה כי בזמן שבו לגרסת שלג נערכה פגישה במשרדו של שטרום שבה הנחה אותו האחרון להריץ את המניות - שטרום כלל לא היה במשרדו אלא שהה בביתו. לטענת שני הנאשמים, בכך קרסה הראיה הישירה היחידה עליה ביקשה התביעה להשתית את האישום, ובד-בבד נפגעו משמעותית הראיות הנסיבתיות שאמורות היו לתמוך בגרסת עד המדינה.

במשפט העיד דנקנר כי לא רק שהוא לא הריץ מניות, אלא שכלל לא היה בכך צורך, כיוון שמדובר היה ב"הנפקת חברים" מובטחת, שבמהלכה רכשו חבריו הקרובים את המניות, לאור יחסיהם עמו ואמונם בו. "זו הייתה הנפקה ציבורית, אבל בשום שלב שלה היא לא כוונה לציבור. ידענו ששום גברת כהן מחדרה או מגדרה לא הולכת לקנות בהנפקה הזו בשקל אחד, וגם שום גוף מוסדי", העיד דנקנר. "נקודת המוצא של החברים הייתה שהם באים לסייע לי ולאי.די.בי, ושהם מאמינים בי ובניהול שלי".

התובעים במשפט הם עורכי הדין חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה); דנקנר מיוצג בידי עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי; שטרום - בידי עורכי הדין איריס ניב-סבאג, נוית נגב, אלון ביכלר וקרן קורן; וחברת קלוז טריידינג מיוצגת בידי עורכי הדין פיני רובין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות'.