רוצים להתמודד על תפקיד באוצר? אלה תנאי הסף

הנהלת משרד האוצר מובילה מהלך של השוואת תנאי הסף למשרות הבכירים במשרד. מגעים בנושא בין האוצר לנציבות שירות המדינה החלו על רקע קשיים במציאת מועמדים מתאימים לתפקיד הממונה על השכר.

הממונה הקודם, קובי אמסלם, פרש לפני כחודש ומאז לא הוצגו אפילו מועמדים להחליפו. הסיבה לכך היא שלתפקיד הממונה על השכר יש דרישות סף מיוחדות שונות ומחמירות יותר מאלה של ראשי האגפים האחרים במשרד, אף שמדובר במשרות שוות מבחינת בכירותן.

דרישות אלה הביאו לכך שהתפקיד הפך במידה רבה למשרת נישה למשפטנים, ובאוצר מעוניינים כעת לפתוח את התפקיד למועמדים בעלי רקע מגוון יותר ומקדמים אגב כך מהלך של האחדה והשוואת תנאי סף לכל המשרות הבכירות במשרד, ובהן המנכ"ל, הממונה על השכר והחשב הכללי.

תפקיד חסום בפני פקידי האוצר

האמרה "השטן נמצא בפרטים הקטנים" מקבלת משנה תוקף במקרה של מינוי בכירים באוצר. ראשי האגפים במשרד נהנים ממעמד של מנכ"ל משרד ממשלתי וממונים ישירות על ידי השר (ללא צורך בוועדת איתור או הליך מכרזי אחר) אולם עליהם לעמוד בתנאי הסף הקבועים בחוק, והגורם המוסמך לבדוק את עמידתם בתנאים אלה הוא נציבות שירות המדינה.

ואולם מתברר כי בניגוד לאינטואיציה, תנאי הסף למשרות השונות אינם אחידים. למשרת הממונה על אגף שוק ההון למשל אין תנאי סף כלל - בעיה שצפויה לבוא על פתרונה עם הקמת הרשות לפיקוח על שוק ההון.

למשרות הממונה על התקציבים והחשב הכללי יש תנאי סף כמעט זהים (ראו טבלה) אך משרת החשב הכללי למשל אינה מחייבת תואר שני בעוד שלממונה על התקציבים "רצוי" תואר כזה. ההבדל המהותי והחמקני מכולם חבוי בתנאי הסף למשרת הממונה על השכר: דרישת הניסיון המקצועי הכללי לתפקיד מחייב עשר שנות ניסיון "בדרג בכיר" בעוד שלשאר המשרות נדרשות רק עשר שנות ניסיון כללי מיום קבלת התואר הראשון. מהו דרג בכיר? על פי הגדרות נציבות שירות המדינה דרג כזה כולל רק שני בעלי תפקידים, "ממונה" או "סגן בכיר".

התנאי והפרשנות של נציבות שירות המדינה חוסמים למעשה בפני כמעט כל פקידי האוצר את האפשרות להתמודד על תפקיד הממונה על השכר. באוצר אין כיום בעל תפקיד בכיר שמכהן במשרתו 9 או עשר שנים. לכאורה עדיין פתוחה בפני שר האוצר האפשרות למנות לתפקיד מועמד חיצוני כמקובל למשל במשרות הבכירים האחרות באוצר, אלא שכאן נכנסת לידי ביטוי דרישה ייחודית נוספת לתפקיד הממונה על השכר: התמחות ביחסי עבודה הכוללת ניהול מו"מ עם עובדים, הסכמים קיבוציים ורגולציה. באוצר טוענים כי הפרשנות לדרישה זו היא שהעיסוק ביחסי עבודה יהיה עיסוק עיקרי של המועמד ולכן אין אפשרות למי שצבר ניסיון ניהולי "רגיל" כמנכ"ל של חברה עסקית לעמוד בתנאי הסף.

כך הפך תפקיד הממונה על השכר "משרת נישה" המיועדת בעיקר למשפטנים. מעבר להתמחות של המשפטנים ביחסי עבודה נהנים משפטנים בשירות המדינה מיתרון משום שבמשרד המשפטים לא חסרים פרקליטים בדרג של סגן בכיר, היכולים להתמודד על המשרה. אמסלם, למשל, שימש בתפקידיו האחרונים בפרקליטות המדינה כסגן בכיר א' וממונה על סכסוכי עבודה וסגן בכיר א' לפרקליט המדינה. לעומתו ערן יעקב, ששמו הוזכר בעבר כמועמד לתפקיד, אינו עונה על דרישות הסף למרות העובדה ששימש בחמש השנים האחרונים סגן ראש רשות המסים, גוף המעסיק כ-6,000 עובדים.

 תנאי הסף למינוי ראשי האגפים