דמי הקישוריות יירדו; חברות הסלולר יפסידו עשרות מיליונים

משרד התקשורת עומד לפתוח בשימוע לביטול תעריפי הקישוריות בין מפעילים, הן בשוק הקווי והן בשוק הסלולרי. השימוע למעשה מוכן, וכעת ממתינים רק להשלמה של תיקון טיוטות הרישיון של המפעילים, שתתלווה לשימוע. מדובר בשינוי מהותי שצופה פני עתיד, ורבים סברו שהיה צריך לעשותו מזמן.

דמי הקישוריות בין מפעילים הם התשלום שהם מעבירים למפעיל אחר עבור שיחה הנכנסת לרשת שלהם ממנו. היום הקישוריות בסלולר עומדת על 6 אגורות לשיחה, ובשוק הקווי על אגורה אחת. על-פי הערכות, ההכנסות הנובעות מקישוריות מסתכמות ב-20-30 מיליון שקל בשנה לכל אחת מחברות הסלולר הגדולות.

הפעם האחרונה שהקישוריות בסלולר עודכנה הייתה ב-2009, ומשרד התקשורת אמור היה לערוך בדיקה של תעריפיה ב-2014. בדיקה זו לא נעשתה, ולכן כיום דמי הקישוריות בסלולר גבוהים מהעלות האמיתית של המפעילים.

במשרד מתכננים כעת לבטל לחלוטין את הקישוריות, מכיוון שברמות מחיר כה נמוכות אין טעם לשכור חברה כלכלית בינלאומית שתעשה תהליך ארוך ומורכב, שבסופו ממילא היא תביא את הקישוריות למספר שקרוב לאפס.

לאור הגידול בהיקף השימוש באינטרנט על חשבון הדיבור, ובשל העובדה שממילא המפעילים הסלולריים יעברו בטווח של שנה-שנתיים לרשתות מתקדמות שבהן הדיבור יתבסס על פרוטוקול אינטרנט, אין סיבה להמשיך במודל של קישוריות שייצג את עולם התקשורת המסורתי במיתוג המעגלי הישן. למשרד ולמפעילים חוסך המעבר לקישוריות אפס הרבה מאוד כאב ראש, מכיוון שהוא מייתר את החשבונאות המורכבת ומקטין עלויות לכולם.

המפעילים הסלולריים הגדולים חוששים, עם זאת, כי הפחתת הקישוריות לאפס תגביר את התחרות ותנגוס בהכנסותיהם הנוכחיות מקווים נייחים, שמפעיליהם משלמים להם 6 אגורות על כל שיחה.

המפעילים הקטנים, לעומתם, דווקא ירוויחו. חברות כמו רמי לוי, טלזר ואחרות, שהיקף התנועה היוצאת מהן גבוה, יחסכו בהוצאות הקישוריות שהן משלמות, ולכן יוכלו להמשיך בלחץ על המחירים. באופן כללי ניתן להעריך כי חברות הסלולר יפסידו משינוי המודל יותר מאשר החברות הנייחות.

שינוי מודל

לצורך הדיוק נסביר כי מה שמשרד התקשורת עושה למעשה הוא שינוי מודל הקישוריות. ביטול הקישוריות הוא מונח גנרי שמתייחס לתוצאה הסופית, אבל מבחינה משפטית מדובר במעבר למודל האמריקאי שנקרא RPP (Receiving Party Pays), ולפיו מי שמקבל את השיחה נושא בעלות הקישוריות - בניגוד למודל הקיים היום בארץ, CPP (Calling Party Pays), שבו המתקשר משלם עבור הקישוריות.

בגלל המעבר לחבילות של הכל כלול במחיר קבוע, רוב המשתמשים היום אדישים ליעד השיחה ולשאלה אם מדובר בקו נייח או נייד, וההתחשבנות נעשית רק בין המפעילים. המעבר למודל החדש מעביר את העלות של הקישוריות אליהם, ומבחינת משרד התקשורת זהו מודל שטוב יותר לתחרות בשוק.

תעריפי הקישוריות הנתונים לפיקוח היו מאז ומעולם נושא למאבק חריף בין המפעילים למשרד התקשורת. הרפורמה בשוק הסלולר החלה דרך הפחתת תעריפי הקישוריות מ-25 אגורות לכ-7 אגורות בעת כניסתו של שר התקשורת הקודם, משה כחלון, והמשכה היה בהכנסת מפעילים סלולריים חדשים. הקישוריות הייתה בור שומן עבור המפעילים (לא רק בארץ), והפחתתה בשעתה פגעה קשות בהכנסותיהם.

סוגיית הקישוריות והמחלוקות סביבה הגיעו גם לפסים פוליטיים, כאשר חברות הטלפוניה עירבו לוביסטים, עורכי דין מקורבים לשלטון ומאכערים למיניהם כדי שישפיעו על השרים למתן את הפחתת הקישוריות. בעת הדיונים שקדמו לפעם האחרונה שבה הופחתו תעריפי הקישוריות, ב-2009, ניסו החברות לפרוס את ההפחתה על פני מספר שנים, אולם משרד התקשורת לא קיבל את הטענה כי הדבר יגרום נזקים שיפגעו ביציבותן - והפחית את הקישוריות בבת-אחת.