האם אחרי 27 שנות פעילות תסיים חברת ריט טכנולוגיות את דרכה, או שמשקיע חדש יצוץ ויציל את החברה מגורל כזה? בבקשה דחופה להקפאת הליכים שהגישה החברה שלשום לבית המשפט נכתב כי "מהלך מהיר וממוקד של מציאת משקיע לחברה (בין אם ע"י רכישת מניותיה, נכסיה או פעילותה, כולם או חלקם), תחת חסות ביהמ"ש, הינו הדרך היחידה שעשויה לאפשר לחברה לצלוח את התקופה הקשה אליה נקלעה ולצאת אל דרך חדשה, ואולי ההזדמנות האחרונה של החברה, בטרם זו תיאלץ לסגור את שעריה לאחר 27 שנות פעילות".
הבקשה הוגשה ע"י משרד עוה"ד ליפא מאיר ושות', ובמסגרתה הוא ביקש למנות את עו"ד דנית רימון ממשרדו לנאמנה, במטרה לגבש תוכנית הבראה לחברה. זאת על רקע חובות, בעיקר לספקים, של כ-4.7 מיליון דולר (לא כולל חובות לעובדים בסך כ-820 אלף שקל עבור חודש יוני) וחוב נוסף של 3 מיליון דולר בגין הלוואות מבעלי השליטה. שופט בית המשפט המחוזי בת"א-יפו, חגי ברנר, אמנם קבע שאין מקום למתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד, אך נתן צו ארעי האוסר על תפיסת נכסים, רכבים וציוד וכן ניתוק החברה מתשתיות, עד לקבלת החלטה אחרת. דיון נוסף ייערך ביום שני הקרוב.
ריט טכנולוגיות, שמספקת פתרונות בתחום של ניהול ובקרה לתשתיות תקשורת, עוברת בחודשים האחרונים טלטלה, שכללה קשיים תזרימיים, פיטורי עובדים, אזהרות מהנאסד"ק על אי-עמידה בתנאי המסחר ולפני כשלושה שבועות גם עזיבה של המנכ"ל, יוסי בן הרוש.
על רקע מצבה העגום, נסחרת ריט בשווי זניח של 4 מיליון דולר, אך רק לפני מספר שנים היא נסחרה בשווי גבוה בהרבה: כך למשל בסוף 2010 אחרי תקופת ירידות ודשדוש, מנייתה רשמה זינוקים ושווי החברה הגיע לכ-50 מיליון דולר, ובשנים שלפני כן היא כבר נסחרה בשווי גבוה אף יותר.
ריט הפכה לחברה ציבורית כשהונפקה לראשונה בנאסד"ק ב-1997. עד לפני 8 שנים הייתה החברה חלק מקבוצת רד של האחים יהודה וזהר זיסאפל (שהיו בין מייסדי החברה), והם מכרו את גרעין השליטה בחברה, בו החזיקו עם ד"ר מאיר בראל, לידי החברה הרוסית סטינס קומאן של איש העסקים היהודי-רוסי סרגיי אניסימוב. החברה הרוסית הייתה קודם המפיצה של מוצרי ריט. העסקה בוצעה לפי שווי של כ-13 מיליון דולר לחברה. כיום מחזיקה בעלת השליטה בכ-77% מריט.
הבקשה להקפאת הליכים הוגשה במעמד צד אחד, כשלדברי עורכי הדין של ריט, המטרה הייתה למנוע את ההידרדרות במצבה על רקע "סעדים עצמיים בהם החלו נושי החברה, בעיקר ספקים ונותני שירותים, לנקוט כנגד החברה בשבועות האחרונים". אותם נושים הטילו עיקולים, עיכבו סחורה ודרשו מהחברה להתפנות מנכס אותו היא שוכרת ברמת החיל (לפי הבקשה לבית המשפט, משכיר הנכס כתב לחברה שאם לא ישולם לו החוב, יוחלפו המנעולים בנכס). לטענת החברה, המצב הלא-ברור שלה מוביל לכך שהיא חדלה לקבל הזמנות חדשות.
"המקור למצוקה התזרימית אינו כרוך בהרעה במצב עסקיה של החברה ביחס לשנים קודמות, נהפוך הוא", נכתב בבקשה לבית המשפט. ואכן הדוחות האחרונים שפרסמה החברה (לרבעון השלישי של 2015; הדוחות לשנת 2015 ולרבעון הראשון של 2016 לא פורסמו) מצביעים על שיפור עם עלייה בהכנסות ל-12.3 מיליון דולר וצמצום ההפסד הנקי ל-176 אלף דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2015.
אולם בחברה עצמה מודים שהיכולת שלה להמשיך ולהתקיים בשנים האחרונות הייתה רק בזכות הכספים של בעל השליטה: "החברה למעשה פועלת בתוואי הפסד מ-2007 וממשיכה להתקיים בשנים האחרונות אך ורק הודות להזרמות כספים שהוזרמו לה מעת לעת ע"י בעלת השליטה". מדובר ב-32 מיליון דולר שהוזרמו לריט, 29 מיליון דולר מתוכם הומרו להון והיתר נותר כהלוואה. בסוף הרבעון השלישי של 2015 היו לחברה בקופה כ-1.8 מיליון דולר.
אלא שכעת בעלת השליטה עצמה נקלעה לקשיים, בין היתר בשל המשבר הכלכלי ברוסיה, וההשפעה על ריט כפולה: אין יותר הזרמות כספים, וחברות אחרות שבבעלות בעלת השליטה המפיצות את מוצרי ריט חייבות לה סכומים של כ-6 מיליון דולר בגין רכישות מ-2015. כיום עובדים בחברה 32 עובדים, 27 מתוכם בישראל. זאת לאחר שבסוף 2013 העסיקה ריט טכנולוגיות 82 עובדים ובסוף 2014 היו לה 66 עובדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.