גורו התזונה מריון נסל: אין מנוס, לכו תעשו בעיות ליצרני המזון

"אני נמצאת רק כמה ימים בישראל, ולא הספקתי ללמוד הרבה, אבל כן הופתעתי לשמוע שאין לכם שום תוכנית לתזונה בריאה בבתי ספר" - כך אמרה אתמול (ד') פרופ' מריון נסל (Marion Nestle) בפתח הדברים שנשאה בפני ועדת האסדרה של משרד הבריאות לקידום מזון בריא באמצעות רגולציה.

פרופ' נסל, החתומה על רבי-מכר כמו "הפוליטיקה של המזון" ו"מה לאכול", נחשבת לגורו של תזונה בריאה ולמומחית בכל הקשור למניפולציות של תעשיית המזון. לדבריה, בבתי הספר אפשר להשיג את התוצאות הכי טובות, כי הילדים ממילא נמצאים בתהליכי למידה. "אני הייתי מתחילה שם לפני כל דבר אחר", היא אמרה.

לפי נסל, דרוש מהלך משולב של הוצאת הג'אנק פוד מהמסגרות החינוכיות והטמעת ערכים של תזונה בריאה. "בארה"ב יש בתי ספר שכבר ממרחק אפשר להריח כמה שהאוכל טוב ובריא, והילדים מרוצים. מצד שני, באותן שכונות ממש אפשר למצוא בתי ספר עם אוכל איום ונורא. זה מאוד תלוי בשיתוף-הפעולה מצד הגורמים הממונים ומצד ההורים", היא ציינה.

אחת מחברות הוועדה העירה כי בישראל קיים מפעל הזנה רק בחלק מבתי הספר בפריפריה - אבל לא ציינה כי בשאר בתי הספר פועלים צהרונים בחסות הרשויות המקומיות, שבמקרים רבים מגישים מזון מתועש, וכן מזנונים שפועלים בתחום בתי הספר או בסמיכות רבה להם.

ראש הוועדה, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, אמר לנסל בדיון: "אנחנו מתלבטים אם להסתפק בהפחתת צריכת הסוכר והנתרן או להציג יעדים נוספים, כי אנחנו חוששים שהמסר לציבור יכיל יותר מידע ובסופו של דבר לא יהיה אפקטיבי".

נסל השיבה: "אני חושבת שאתם חייבים להביא להפחתת הסוכן והנתרן, אבל את זה אתם צריכים לעשות מול חברות המזון. עם הציבור אתם צריכים לדבר על אוכל בריא ומגוון, כי אם אתם מודאגים למשל מהשמנה - הפחתת סוכר ומלח לא יעזרו לבדם. בשביל למנוע השמנה צריך להפחית קלוריות".

לשאלת "גלובס" אם נכון להעביר מסר לציבור, כפי שהשמיע לאחרונה מנכ"ל משרד הבריאות, שלפיו רצוי שיבשלו יותר בבית - השיבה נסל: "רוב האנשים לא יודעים לבשל בריא, או שאין להם זמן לבשל, ולכן להגיד רק 'תבשלו יותר בבית' זה מסר רע".

היא הוסיפה כי הטלת מס מיוחד על מוצרים עם עודף סוכר פעלה בחלק מהמקומות בעולם, אולם היו גם מקרים שלא נמדדה הצלחה בעקבותיה.

לדברי נסל, היא מודעת היטב לקשיים הפוליטיים שנובעים מקידום תזונה בריאה ובעיקר להתנגשות עם יצרניות המזון שכרוכה בכך, אבל אם משרד הבריאות מעוניין בתוצאות - אין מנוס מעימותים.

"לכו תעשו בעיות", היא סיכמה, וחזרה שוב ושוב על המסר הזה - למורת-רוחה, אפשר לנחש, של חברת הוועדה גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון.

לא להפחיד, לרגש

גם הפרסומאי רן רבן הרצה אתמול בפני הוועדה. הקמפיינים של משרד הבריאות שעסקו בצריכת חטיפים מלוחים ומשקאות ממותקים הצליחו ליצור הד רב ולהרתיע את תעשיית המזון, אבל בוועדה עדיין מחפשים כיוונים וחיזוקים. "אני ממליץ על אסטרטגיה מבוססת רגש, ולא ללכת למחוזות של פחד ואלימות", הבהיר רבן.

כדי לחזק את התיזה שלו, הוא הציג דוגמאות לקמפיינים בולטים שנשענו על הפחדה, בין היתר קמפיין שעסק בגמילה מסיגריות והציג אישה שהולכת ונרקבת מול המצלמות. לעומת זאת, קמפיין אחר, שהציב יעד דומה אך תוך שימוש ברגש והומור (באמצעות, איך לא, חתולים), השיג לדבריו אפקט טוב יותר.

רבן אמר כי הדרך האפקטיבית ביותר להשפיע על הציבור היא ליצור ולחדד נורמות. "כשאמא אחת רואה אמא שנייה מגישה מים ולא מיץ, או פירות ולא ממתקים, היא שואלת את עצמה האם היא הנורמטיבית או דווקא האמא האחרת," הוא הסביר.

בר סימן טוב הגיב על כך: "עם השנים נוצרה נורמה שאם אתה לא מגיש לאורחים משקה קל, אז אתה לא נדיב מספיק". רבן השיב כי זהו בדיוק האתגר, כפי שהיה זה אתגר לשרש את התפיסה שלפיה עישון זה "קול". לדבריו, "נורמות חברתיות זה דבר חשוב כשרוצים לשנות הרגלי צריכה. לא מספיק להגיד לציבור כמה כפיות סוכר יש בקולה".

לדברי פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים, שהרצה גם הוא בוועדה אתמול, צריך להיזהר ממסר של הגבלה כשמדברים עם ילדים על ממתקים ומוצרים לא בריאים. "ילד שמגבילים אותו לצרוך מזון מסוים, יאכל את המזון הזה בכל הזדמנות שהוא יכול", הוא הסביר. "לכן מסר אפקטיבי יהיה מסר מעודד ולא מגביל - לעודד צריכה של פירות, ירקות וסיבים תזונתיים", הוא הוסיף.