בנק ישראל: להוסיף ימי שבתון בלי תוספת חופשה לתלמידים

בנק ישראל מזהיר, ההסתדרות מעודדת. הבנק המרכזי קובע שאין היתכנות כלכלית לרעיון הוספת שישה ימי שבתון בשנה - אם במקביל יגדל גם מספר ימי החופשה של תלמידי בתי הספר. הבנק מזהיר, שללא היערכות מתאימה צפויה פגיעה של 2.5% בתוצר המשק, הארכת תורים לטיפולים רפואיים ופגיעה ברמת השירותים הכללית לאזרח. הבנק ממליץ לבצע את המעבר לסוף שבוע ארוך באופן הדרגתי ועל פני מספר שנים, למקרה שיתברר שהמהלך אינו מוצלח.

ההסתדרות לעומת זאת מעריכה כי הוספת ששת ימי השבתון תגדיל את הפריון לעובד במשק, תשפר את איכות החיים ותאפשר לאוכלוסיות נוספות להיכנס לשוק העבודה. בשיחה עם "גלובס" טען יו"ר ההסתדרות, כי אין בסיס לחששות בנק ישראל בדבר הגדלת מספר ימי החופשה לתלמידים ולפגיעה באיכות השירות לאזרח וציין כדוגמה מדינות כמו גרמניה וצרפת, ששבוע העבודה בהם קצר ב-3-8 שעות מבישראל.

ועדת השרים לחקיקה תדון ביום א' בהצעת החוק הממשלתית שיזם ח"כ אלי כהן (כולנו), להוסיף שישה ימי שבתון שנתיים, שיאריכו את סופי השבוע אחת לחודשיים. ההצעה מעוררת התנגדות מצד כלכלנים ותעשיינים, אך זוכה לתמיכה נלהבת של ההסתדרות.

חוות דעת שהכין האגף הכלכלי, שהוקם לאחרונה בהסתדרות, המפורסמת כאן לראשונה, מציינת כי מספר שעות העבודה השבועיות הקבועות בחוק הישראלי (43 שעות שבועיות) גבוה מממוצע ה-OECD. וכן גבוה משני שליש מהמדינות ומרבית המדינות המערביות. ברוב מדינות המערב שבוע העבודה עומד על 40 שעות. גם הדירקטיבה האירופית בנושא קובעת שבוע העבודה של 40 שעות לכל היותר. בנוסף, לפי נתוני ה-OECD מספר שעות העבודה השבועיות בישראל - 40.4 הינו גבוה באופן משמעותי מהממוצע עבור שאר מדינות הארגון שעומד על 37.7 שעות.

לטענת כלכלני ההסתדרות, ישנו מתאם מובהק בין אורך שבוע העבודה והתוצר לנפש. במדינות עם שבוע עבודה קצר יותר, התוצר לנפש גבוה יותר באופן משמעותי. בכל המדינות עם שעות עבודה ארוכות יותר מישראל (יוון, דרום קוריאה, טורקיה, פולין ומכסיקו) התוצר לנפש קטן יותר. בהולנד, שבה שבוע העבודה עומד על 30 שעות, התוצר לנפש גבוה יותר מישראל בכמעט 50%. לפי חוות הדעת, בישראל ירד מספר שעות העבודה הממוצע מ-42 שעות עבודה בשבוע בשנת 2000 ל-40.5 שעות עבודה בשנת 2014. באותה תקופה התוצר לנפש בישראל עלה ב-17%.

התשובה הקבועה של בנק ישראל לטענות אלה, היא שההסתדרות הפכה את הסיבה והתוצאה: הפריון הנמוך הוא הסיבה לכך שהעובד הישראלי עובד יותר ממקביליו במדינות המפותחות - ולא להיפך. אולם מה שמטריד במיוחד את כלכלני הבנק הוא החשש שמספר ימי החופשה במערכת החינוך יגדל במקביל להוספת ימי השבתון.

גם אם לעובדים בישראל יש מעט פחות ימי שבתון מהמקובל במערב, הרי שמספר ימי החופשה של התלמידים בישראל איננו נמוך יותר - והגדלתם כעת שומטת את כל ההיגיון שמאחורי תוספת ימי השבתון.

מספר ימי העבודה בישראל עומד כיום על 250 בשנה ולכן הפחתת 6 ימים - בלי שיינקטו צעדים לצמצום הפגיעה - תקטין את התוצר המשקי בטווח הארוך ב-2.5%. כך קובעת חוות הדעת של בנק ישראל. מדובר למעשה בהוספת חופשת חג פסח נוספת בשנה.

מעבר לפגיעה בתוצר המשקי, צפויות להתעורר בעיות לא פשוטות בענפים מסוימים, שחלקם חיוניים למשק. הדוגמה הבולטת היא שירותי הבריאות - מחלקות אשפוז שנמצאות כבר היום בתפוסה של 100%, והתורים לחדרי ניתוח ולבדיקות ה-MRI צפויים להתארך כתוצאה מהקטנת מספר שעות קבלת הקהל בשירותים אלה.

בעיה נוספת קשורה בעיתוי של המהלך, בתקופה שבה תעשיית הייצוא בישראל מתמודדת עם סביבה עולמית תחרותית יותר מבעבר. לדעת בנק ישראל סקטור התעשייה והייצוא יספוג עלייה משמעותית בעלויות העבודה - התייקרות שעלולה לגרום לפגיעה נוספת ובלתי מתוכננת בייצוא הישראלי. התוצאה תהיה מעבר של משרות מסקטור הייצוא בעל הפריון הגבוה יחסית לסקטור השירותים בעל הפריון הנמוך יותר.

בשיחה עם "גלובס" הודף יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן את טענות הבנק. לדבריו, "גם כשהעלינו את שכר המינימום, הזהירו שתהיה יותר אבטלה ואנחנו כבר אחרי פעימה אחת ולפני השנייה - והאבטלה בשפל היסטורי. כך גם לגבי קיצור שעות העבודה. אנחנו טוענים שזה יגדיל את הפריון והתוצר, כי בסופו של דבר כשאנשים מתכנסים ל-40 שעות הם עובדים בצורה יותר יעילה. הורדת מספר שעות העבודה של העובדים תיאלץ את המעביד להשקיע יותר בציוד ובמו"פ".

ניסנקורן טוען כי אין בסיס לחששות של בנק ישראל מפני הגדלת מספר ימי החופשה לתלמידים ופגיעה בשירותים לאזרח. "כל הרעיון של היוזמה הוא לייצר הלימה יותר טובה בין ימי החופשה של ההורים והילדים", אומר יו"ר ההסתדרות, "יש שני ימי שבתון בחופשת הקיץ (יולי ואוגוסט. ע"ב) ואנחנו מדברים על הסטה של כמה ימי חופשה מפסח, שיחפפו לימי השבתון של המשק. מספר ימי החופשה של התלמידים לא ישתנה. כמובן שצריך לשבת עם ציבור המורים ולהגיע איתם להבנות - אבל אף אחד לא מתכוון שילמדו פחות ימים".

לגבי הטענות על הארכת התורים לבדיקות MRI וחדרי ניתוח אומר ניסנקורן, כי ייתכן שיהיה צורך לרכוש עוד מכשירי MRI, אך מציין כי האחיות בישראל עובדות כבר היום 36 שעות בשבוע. "שירותי הבריאות בגרמניה פחות טובים כי הם עובדים 40 שעות בשבוע? בענפים שעובדים 24 שעות ביממה ימשיכו לעבוד 24 שעות ברמה וגם שעות קבלת הקהל לא ייפגעו. העובדים ב-Back office יעבדו פחות שעות".

 מספר שעות עבודה ממוצע בשבוע