שופטי בג"ץ מסמנים כי יוזמת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, להחלת קרן פנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור, מקובלת עליהם במידה רבה, וכנראה שלא ייענו לעתירת חברות הביטוח נגד המהלך.
"אנו חושבים כי הסמכות קיימת", אמר אתמול (ד') המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, בהתייחס לטענות התאחדות חברות לביטוח חיים כי לאוצר אין סמכות להוביל את המהפכה האמורה בדרך של חוזר.
עם זאת, בג"ץ טרם הכריע בנושא. כך, לפי שעה עדיין אסור לאוצר לפרסם את תוצאות המכרז שכבר ערך, ובית המשפט מציע להכניס שינוי בהליך.
השופט רובינשטיין, ועמו השופט נעם סולברג והשופט אורי שהם, שדנו בנושא בישיבה שהתקיימה אתמול במסגרת העתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים שהוגשה על-ידי חברות הביטוח, לא התירו עדיין למדינה להמשיך בהליך - שנמצא בהקפאה, ואשר תוצאותיו יפורסמו רק לאחר שבית המשפט יתיר זאת.
הם הוסיפו כי "יחד עם זאת, לדעת כולנו יש לקצר את התקופה לשנתיים, גם כדי לאפשר חקיקה עם הממשלה או הגורמים הפרלמנטריים האחרים, אם ימצאו לנכון ללכת לחקיקה".
מדובר בקיצור משך המכרז מ-3 שנים, וזאת כדי לבדוק את השפעותיו במשך תקופה קצרה יותר. בהקשר זה הוסיפו השופטים ואמרו אתמול כי "אין אנו מונעים את הפעלתו של הדבר החדש הזה, כי אנו רואים זאת שזה יהיה לטובת העובד. גם במסגרת הפקת לקחים אנו מבקשים לשקול תקופה קצרה יותר. הממשלה או גורמים אחרים ישקלו אם מעדיפים חקיקה. אך בינתיים דבר זה יתקיים בלו"ז מצומצם יותר".
לפי שעה בג"ץ ממתין לתשובת המדינה בנושא ביחס לשינוי תקופת המכרז, מה שעלול להביא לעשיית מכרז מחודש ולדחיית ההחלה בפועל של קרן הפנסיה ברירת מחדל במשק.
נוסף על זאת, לדברי רובינשטיין, "השאלה אם יש היתכנות לזה? הסיבה היא פשוטה. אנו כן מעוניינים בלתת תמיכה למהלך לטובת העובדים. מצד שני, אי-אפשר לומר כי זה נטול כל קושי. הקושי הזה יכול לקבל סוג של הפקת לקחים".
עוד אמר השופט רובינשטיין כי "פה מנסה המדינה לתת פתרון לדבר שהוא מובנה במציאות החברתית והאנושית. יש אנשים, ככה המדינה אומרת, שהם לא יודעים ולא עושים צעדים שהם צריכים לעשות לגבי הפנסיה שלהם ולגבי העתיד שלהם... אנו בענייני נגזרת של מה קורה כשמישהו נמצא בתהליך אבל לא בחר או כן בחר, והמדינה אומרת אנו רוצים להסדיר את זה. לצפות מבית משפט שהוא יהיה המעכב בעניין הזה?".
קרנות הפנסיה ברירת מחדל לכלל העובדים במשק נועדו להביא להפחתה ניכרת בדמי הניהול שמשלמים העובדים הלא מאוגדים. במסגרת הקריטריונים לבחירת הקרנות ברירת מחדל קובע האוצר כי על הצעת דמי הניהול מהצבירה להיות גבוהה מ-0%, בעוד שדמי הניהול מהפרמיה השוטפת יכולים לנוע ברמה של מעל 0% ועד 2% לכל היותר. דמי הניהול המקסימליים בקרנות הפנסיה החדשות, שלקוחות רבים משלמים אותם, הם 0.5% מהצבירה מדי שנה ו-6% מההפקדות השוטפות.
כמו כן, המדינה נותנת העדפה במכרז לקרנות קטנות יחסית, בעיקר בבעלות בתי ההשקעות, מתוך תקווה להביא לשינוי במבנה שוק הפנסיה ולעורר תחרות ל-5 קבוצות הביטוח הגדולות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.