הבורסה מפחיתה דרישות ההון מחברים שאינם בנקים

הבורסה בתל אביב השלימה את המהלך לשינוי מודל דרישות ההון מחברי הבורסה שאינם בנקים (החש"בים), באופן שישחרר להם הון רב ויקל עליהם לפעול, בדומה לחברי הבורסה של הבנקים. את המהלך הובילה בבורסה גל לנדאו-יערי, משנה למנכ"ל ו-COO, ובעבר מנהלת הסיכונים הראשית של הבורסה.

בשורה התחתונה מדובר במהלך טוב והגיוני, שיביא להפחתת דרישות ההון ויקל על החש"בים, שמצדדים במהלך. המהלך נסמך על מתודולוגיה מבוססת בזל, שמותאמת לכל גוף בהתאם לסוגי הפעילויות השונים שבהם הוא נמצא. ואולם, גורם בשוק אומר גם, כי "נראה שזה אומר שדרשו מהחש"בים להחזיק יותר מדי הון בעבר, וזה הקשה עליהם. הרי בוחנים כדאיות פעילות לפי התשואה על ההון". כמו כן, ג'וליאן אסוס, יו"ר איגוד הברוקרים, ומנכ"ל חבר הבורסה של אי.בי.אי, הגיב ואמר: "אני מברך על המהלך. לצערי, אם היו עושים את השינוי הזה קודם, אולי היו יותר חש"בים בשוק".

כיום יש רק ארבעה בתי השקעות שמחזיקים בחברי בורסה שאינם בנקים: אי.בי.אי, אקסלנס, מיטב דש ופסגות, ולצדם פועלים סהר ובנקים זרים. כשהבורסה החלה בהליך המעמיק לבחינת שינוי דרישות ההון היו עוד שני חש"בים: של מגדל שוקי הון, שמוזג לתוך חבר הבורסה של אי.בי.אי, וחבר הבורסה של אי-אונליין (אי-ברוקר) שמוזג לזה של מיטב דש.

מודל שמרני ביחס למדינות מקבילות

לפני כשנה דיווח "גלובס", כי הבורסה הציגה בפני נציגי החש"בים תוכנית עבודה להפחתת דרישות ההון והנזילות מהם, במטרה להקל על פעילותם ולהקטין את הפער מול הדרישות מן המערכת הבנקאית. עתה, כך נודע ל"גלובס", התוכנית המקיפה שמטפלת בסוגיה חשובה זו, שקודמה על-ידי הבורסה בליווי פירמת רו"ח EY ישראל, הושלמה ואושרה היום בדירקטוריון הבורסה.

למעשה, המודל הנוכחי קיים מאז תחילת 2011, והוא מודל "שמרני בהשוואה למה שמוכר במדינות מקבילות", לדברי גורמים בתחום. דרישות ההון הנוכחיות, שעתה יוחלפו במודל חדש ומותאם סיכון לפי פעילות כל חבר בורסה, "לא נבחנו במסגרת תהליך תיקוף מתודולוגי סדור מעת קביעתן", אומרים בבורסה, שם רוצים להתאים את דרישות ההון בישראל לנהוג בעולם, בדגש על אירופה. כמו כן, מודל ההון שאליו כפופים החש"בים אינו דומה לזה שמחייב את הבנקים הפועלים בתחום - ושנהנים בשנים האחרונות מעדיפות ביחס למתחרים שאינם בנקים.

במה מדובר, ומהו לוח הזמנים לשינוי? היישום יהיה הדרגתי, כפועל יוצא של מורכבות המהלך. בסוף השנה הנוכחית ייכנס לתוקף יישום שלב הסיכון התפעולי במתודולוגיה החדשה, מה שצפוי להביא להקלה הונית ניכרת. ככל הידוע זה יביא להפחתה מצרפית של כ-94 מיליון שקל מדרישות ההון של החש"בים, כך שיעמדו על רמה מצרפית של כ-74 מיליון שקל (נכון לנתוני סוף 2015 וכולל חברי הבורסה של מגדל שוקי הון ואי-ברוקר).

לאחר מכן, ב-1 ביולי 2017, יחלו החש"בים להריץ במקביל את המודלים החדשים לצד המודל הקיים, כאשר החל מתחילת 2018 יחלו החש"בים ביישום מלא של המודלים החדשים, כשתקופת המעבר המלאה, שלאחריה לא תהיינה הקלות לגבי מה שיוכר כהון, תימשך עד סוף אותה שנה.

מבחינת הבורסה "מדובר בהליך הדוק של ניהול סיכונים תוך מיפוי מעמיק של הסיכונים הרלבנטיים לכל גוף וגוף, ולא מהלך של מתן הקלות לשם הקלה בלבד". המהלך גם כולל שינוי והקשחה במה שמוכר לצורכי הון (בסיס ההון), כאשר דרישות ההון בגין סיכוני שוק יגדלו.

יחד עם זאת, מדובר בהקלה ניכרת על החש"בים שייהנו משחרור הון במידה ניכרת, בהסתכלות כוללת, לצד הקלה בדרישות הנזילות. מבחינה מספרית מדובר על הקלה בשיעורים דו-ספרתיים (הן במיליוני שקלים והן באחוזים) ביחס לקיים אצל כלל החש"בים.

נכון לסוף 2015, ועל פי המודל הקיים, סך דרישות ההון מהחש"בים עמד על כ-704 מיליון שקל. בשקלול המודל החדש מדובר על ירידה ניכרת לרמת דרישות הון מצרפית של כ-217 מיליון שקל. זה צפוי לאפשר לחש"בים להגדיל פעילויות. זה נכון במיוחד לגבי תחום הנגזרים, שבו המודל החדש מפחית את דרישות ההון במידה ניכרת, מה שאמור, כך מקווים בבורסה, להביא לשינוי המודל העסקי בנושא, ולהכניס שחקנים חדשים לתחום.