"כנראה שגם הפעם השווקים יתקנו, אם כי הרבה יותר לאט"

אזרחי בריטניה הצביעו בעד עזיבה של האיחוד האירופי והשווקים מגיבים בעוצמה: בורסות אירופה צונחות וגם הליש"ט רושמת ירידה חדה בערכה.

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס , מעריך בעקבות תוצאות משאל העם בבריטניה כי "השווקים לא תימחרו אפשרות של יציאה של בריטניה בשבוע האחרון והיום הם חוזרים ביום אחד את כל הדרך חזרה. בדרך כלל תגובות קיצוניות של השוק מתגלות בדיעבד כהזדמנות לעשיית כסף. בשנה שבה הצמיחה הגלובלית מגמגמת, וכאשר הריביות הנמוכות צפויות להישאר איתנו עוד הרבה מאוד זמן והחברות לא מצליחות להציג גידול ברווחים אלא להיפך - חייבים לדעת לנצל את התנודתיות בשווקים. כך היה אחרי הצניחה של השווקים מתחילת השנה בעקבות משבר הנפט וכך גם היה בעקבות הצניחה של השווקים לפני 3 שבועות על רקע החשש מתרחיש של Brexit - השווקים תיקנו את כל הירידות וכנראה שגם הפעם השווקים יתקנו, אם כי הרבה יותר לאט . אף אחד לא יודע מהי נקודת השפל של השווקים והאם תיקבע אחת חדשה, ולכן יש לפעול בהדרגה. יש לציין שעד כה השוק האמריקאי הגיב בהתעלמות יחסית מתרחיש של יציאה בריטניה מהאיחוד האירופי ולכן היום הוא צפוי להגיב בחדות".

ביחס לשוקי המטבע אומר חברון כי "קשה להעריך את תנועת המטבעות הבאה. הרבה תלוי בפעולות של הבנקים המרכזיים שכנראה יתלוו למהלך. יהיה מעניין לראות האם סוף סוף הבנק היפני יפעל להחליש את היין, שמהווה חוף מבטחים לבריחה מהאירו והליש"ט. מה שברור כבר כעת הוא שהעלאות ריבית שוב לא נמצאות על הפרק, אבל אם מי שחושש מהמשך התפרקות של אירופה בשנים הקרובות, כנראה שהוא לא לבד".

לכן, "משקיעים לטווח בינוני יכולים לשקול מכירה בחסר של (שורט) על אג"ח מדינות הפריפריה באירופה או אפילו לקנות CDS על האג"ח שלהן. זה לא יצדיק את עצמו בתוך יום אבל ההערכה היא שפערי התשואות בין אג"ח מדינות אלו לבין אג"ח גרמניה ייפתחו בקרוב, בעיקר בעקבות עליית תשואות במדינות אלו וקולות של מדינות חזקות באירופה לעזוב את האיחוד".

חברון מציין עוד כי "בשבועות הקרובים ההתמקדות תהיה בסנקציות שיפעילו באירופה על בריטניה כדי למנוע הצטברות קולות נוספים לעזיבה ממדינות אחרות. מנגד, חשוב לזכור כי בריטניה היא לא יוון - שני הצדדים יצאו מופסדים מסנקציות. בסופו של דבר הצדדים ייאלצו לחתום על הסכמים מחודשים ואני מעריך כי הסכמים אלה לא יהיו שונים בהרבה מאלה שיש לבריטניה בתוך האיחוד".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, מציין כי "מבחינת תגובת המדיניות סביר מאוד לצפות להרחבה מוניטארית קרובה בבריטניה ובגוש היורו, תגובה שתנסה מצידה לקזז את ההשלכות הכלכליות השליליות של העזיבה הבריטית. מהלכים אלה צפויים להוביל להיחלשות היורו והפאונד מול הדולר. מידת הפגיעות של הכלכלה האמריקאית נמוכה לאירוע זה והיא תורגש בעיקר באמצעות הערוץ הפיננסי כלומר במידה ותירשם הרעה משמעותית בתנאים הפיננסיים (התחזקות הדולר, ירידה במחירי הנכסים והתרחבות מרווחי האשראי). כך או כך, ניתנה כרגע סיבה ל- FED להמשיך עם פסק הזמן שלקח עד להתבהרות אי הודאות הפוליטית שנוצרה בעקבות תוצאות משאל העם". 

ובהיבט הישראלי, אומר גוזלן, הצמיחה המקומית תמשיך להישען על הצריכה הפרטית, שכן התמתנות הצמיחה באירופה תקשה על היצוא הישראלי שסובל ממילא מחולשת הסחר העולמי ומעוצמת השקל. היצוא לאנגליה, המהווה כ-7%-8% מסך היצוא התעשייתי מתמקד בעיקר בענפי התרופות והכימיקלים ולכן הפגיעה בהיבט זה מוגבלת למדי. מבחינת תגובת המדיניות, היחלשות המטבעות האירופאיים צפויה לבוא לידי ביטוי בהתחזקות שער החליפין שקל-סל, ומשכך להוביל למעורבות גבוהה של בנק ישראל בשוק המט"ח. במידה ותירשם החרפה ניכרת בשווקים הפיננסיים שתשקף סיכוי גבוה יותר לפגיעה ריאלית משמעותית בכלכלה הגלובלית, יהיה סביר לצפות להפחתת ריבית נוספת.