"יהיה אתר קמפינג גם בת"א - ומחירי המלונות בישראל יירדו"

"אולי יש ירידה במספר הלינות בבתי מלון, אבל יש עלייה ברורה בכניסת תיירים לישראל. הסיבה לנתונים היא עלייה בלינות שאינם בבתי מלון". כך אומר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, שמסביר מדוע הנתונים החוזרים על ירידה במספר הלינות בבתי מלון מטעים לדעתו.

הלוי: "יש מהפכה שהתרחשה כבר בענף הקרוואנים, שגדל פי ארבעה. יש היום 60 חברות שעוסקות בתחום, תיירים עוברים ממלון לקרוואן, וכך גם לאתרי קמפינג שאנחנו מעודדים מאוד והקמנו לשם כך תשתית באתרי רשות הטבע והגנים. נכון שיש מי שרוצה לישון בוולדורף אסטוריה, אבל היום יש משפחות שמחפשות קמפינג וזה מוסיף אלפי לינות. יש היום בישראל אתרי קמפינג משודרגים, אוהלים בנויים עם שירותים ומקלחות ברמה גבוהה. היום תיירים רוצים לישון בלילה במדבר וביום לטייל בירושלים".

- ובכל זאת, מי שרוצה ללון במלון צריך להיפרד מהרבה כסף או לישון בדירה שמושכרת ללילה.

"אנחנו לא יכולים להתערב במחירים, אבל יכולים ליצור תחרות. זו מטרת הרפורמה שאנחנו מבצעים כבר ארבע שנים. לגבי השכרת דירות ללילה, כמו AIR BNB, אנחנו חושבים שזה תהליך מבורך, אבל צריך לעבוד הסדרה. הרשויות עובדות על זה עכשיו, בדיוק כמו שלקח להן שבע שנים להסדיר את האופניים החשמליים. יש אנשים שגרים באחוזה בקליפורניה ומחפשים לנפוש באוהל במדבר. הנה, ראש ממשלת דנמרק הגיע לישראל לכמה ימים, כולנו שברנו את הראש באיזה מלון הוא שוהה, ובסוף התברר שהוא היה בדירת AIR BNB עם עוד שני זוגות".

- תל אביב מוצפת במלונות בוטיק יקרים.

"אז יש את AIR BNB שמאזן את המחירים. בדיוק בגלל זה, מגוון אפשרויות לינה זה דבר חשוב. ולגבי המלונות, בסוף היזם עושה את החישוב הכלכלי שלו, ואם יש להם ביקוש אז זה גם טוב, וכשההיצע גדל זה עוד יותר טוב. בעבר כולם התלהבו מענף הצימרים, וכל אחד בנה צימר ליד הבית. רק שלא כולם שמרו על רמת תחזוקה גבוהה, איכות המוצר ירדה, והיום הצימרים הטובים מלאים והלא טובים פעילים רק בסופי שבוע וחגים. בסוף השוק מכתיב את הביקושים.

"אגב, זה לא מדויק שבת"א יש רק מלונות יקרים. במארס פתחו את אברהם הוסטל ברחוב הרכבת בת"א, וכבר באפריל כשהיו עוד בהרצה, היו להם 100 לינות ללילה, ובמאי הגיעו לממוצע של 150 איש ללילה. סופי השבוע עמוסים, מצעד הגאווה הביא לתפוסה מקסימלית של 270 מיטות ובחודשים הקרובים הם צפויים להגיע ל-400 מיטות.

"גם ברחוב בן צבי באזור של מוסכים, הקימו עכשיו הוסטל, מדובר באפשרויות לינה של 100 שקל ללילה, ויש בת"א גם הוסטל של 40 שקל ללילה. האווירה התיירותית בישראל לא נגזרת רק ממה שקורה לאורך טיילת חוף הים בתל אביב. יש קהל שחוסך בלינות, אבל מפרנס ברים ומסעדות. החלום שלי שיהיה אתר קמפינג בת"א ואני מבטיח לך שיהיה".

- איפה בדיוק?

"בוחנים כרגע אפשרות בפארק אריאל שרון. זה עוד בדיונים".

- ישנה ביקורת רבה על החוק לעידוד הקמת מלונות באמצעות הוספה של 20% משטחי הבנייה למגורים. המלונות יהפכו למגורי עשירים כמו במרינה בהרצליה.

"התשובה לדבר הזה היא אכיפה, אכיפה ואכיפה. ברשויות שלא יאכפו את החוק, יהיה בלגן. אבל יש דוגמאות מצליחות מאוד של המודל הזה, כמו ולדורף אסטוריה בירושלים וריץ קרלטון בהרצליה. אלה מלונות מצליחים, בדיוק כמו דירות המגורים בהם".

הצדק עם היזמים והאשמה במדינה

עם כל הכבוד ליוזמות שעליהן דנים לאחרונה בכנסת, מה שמרגש באמת את הלוי הם הנגב והמדבר. מבחינתו, מדובר בפוטנציאל תיירותי אדיר שעד היום לא מומש, ולדעתו, כאן הצדק דווקא נמצא אצל היזמים והאשמה במדינה. והוא כועס.

"אירופאים באים מחורף, מחושך ומקור. כמו שהאלפים מייצרים מיליארדים מהסקי, הדרום יהיה האלפים המדבריים של ישראל. מצדה, המכתשים, פארק תמנע, ואילת שהיא הבירה של המרחב הזה, יכולים לתת מנוע, במיוחד שישובי הסביבה מתפרנסים מחקלאות. רק ההכנסות מהבירה שישתו 1,000 תיירים שילונו באוהל בקיבוץ, זה כמו הכנסות מחקלאות לשנה. הקימו שדה תעופה בתמנע ב-2 מיליארד שקל והוא ייפתח בעוד שנה, ומצד שני לא מפתחים תיירות מסביבו. זה אבסורד. מלון בראשית הוקם באיחור רב. איפה היתה מצפה רמון היתה בלי מלון בראשית?"

- באילת כבר שנים לא בונים מלונות חדשים.

"אי אפשר להאשים רק את המדינה. נכון ש-15 שנה לא בנו מלונות חדשים באילת, אבל גם בגלל שעוד מלונות זה עוד תחרות, ולמלונאים לא משתלם. אנחנו עושים מאמצים להגדיל את מספר הטיסות. לפני שנה היו ארבע טיסות בינלאומיות בשבוע לעיר. באנו עם נוהל '45 יום' שמעודד חברות תעופה לטוס בחורף לאילת שהביא לה השנה 30-40 טיסות בשבוע, ו-50 אלף תיירים. העלות של זה עמדה על 18 מיליון שקל, מתוכם המשרד מימן 14 מיליון ועוד 4 מיליון המלונאים. כל תייר שמגיע משאיר בממוצע 1,600 דולר. זה 80 מיליון דולר על 14 מיליון שקל שהשקענו".

- מה עם התחרות מצד עקבה?

"אילת עיר מערבית, עקבה לא. אילת עיר עם אטרקציות, עקבה לא. ככל שהאזור יתפתח ושעקבה תתפתח זה טוב לנו. אנשים ילכו לפטרה ויחזרו".

- אנחנו מדברים הרבה על הדרום. מה עם טבריה?

"מה שקורה בטבריה זו טרגדיה עם פוטנציאל. רק עכשיו פורסם בדוח מבקר המדינה שמשרד התיירות השקיע 10 מיליון שקל במזרקה, והכספים ירדו לטמיון בגלל מחדלים. הכנו תוכנית אב בראשות אורנה אנג'ל, אבל החלטנו שנשקיע את הכספים רק כשנראה תשתית מתאימה כמו כוח אדם מקצועי, תשתית ניהולית וכוח תחזוקה. גמרנו להיות הורדוס. הכספים מושקעים בתחזוקת הקיים ולא בבנייה חדשה".

- בשורה תחתונה יקר פה. היזמים מאשימים את הרגולציה כמו ביטחון, כשרות, ארנונה.

"נכון שיש רגולציה, אבל הצענו מזמן למלונאים לעבור לארנונה לפי תפוסה והם לא חזרו אלינו. בנושא כשרות המצב פחות נורא מהעבר, כשמשגיח תפס חדר ללילה. אבטחה זה נושא רגיש. הרבה מלונות מקצים אבטחה מעל הנדרש".

- עם יד על הלב: הגדלת ההיצע שאתם מדברים עליו, תוריד את מחירי הנופש?

"לא. אבל בסוף הקרוואנים והקמפינגים וה-AIR BNB מורידים את המחירים. אם לא נביא לבניית עוד מלונות, המחירים בטוח לא ירדו. התפקיד שלנו להביא עוד ועוד תיירים מחו"ל וזה בדיוק מה שאנחנו עושים".

"בשנה שעברה היו במרתון ירושלים 7 סינים - והשנה 160"

המשבר הכלכלי ברוסיה, שהיתה אחד המקורות הרציניים לתיירות נכנסת לישראל, הוביל לצניחה במספר הבאים משם.

"יש משבר כלכלי ברוסיה, שמשפיע על התיירות הרוסית בכל העולם ובטח לא קשור למצב הביטחוני כאן. התיירות הרוסית היתה כאן תיירות מספר 2 אחרי ארה"ב, והמשבר הוריד לנו 100 אלף תיירים רוסים בשנה. התייר הרוסי אהב את ים המלח, והיה משאיר רק בבר של המלון 5,000 שקל בשבוע, וזה אכן נזק. צריך להבין שעובדי מדינה ברוסיה קיבלו עכשיו הנחיה לנפוש ברוסיה, ולכן אנחנו פותחים שווקים חדשים.

"יש עלייה בכניסת תיירים ממדינות אחרות: תיירים אמריקאים רשמו גידול של 3%, תיירים מהודו גידול של 13%, ותיירים מסין גידול דרמטי של 50%, שימשיך ויתחזק. הסינים אוהבים את ים המלח, מתים על ירושלים, ואנחנו מכשירים היום מדריכי תיירות בשפה הסינית. רק כדי לסבר את האוזן, בשנה שעברה היו במרתון ירושלים 7 תיירים מסין, והשנה 160. בכלל, יום אחד נתעורר בבוקר ונגלה שכמו שהסינים קנו את תנובה הם קנו פה רשת של בתי מלון". 

 תפוסת חדרים לפי מחוז

 מספר התיירים שהגיעו

 ספקיות התיירים הגדולות לישראל