"בלתי מספיק" במימוש

"לכו להשקיע" - זה היה המסר של הכלכלנים הבכירים לקברניטי המשק בכנס שנערך במכון אהרן במרכז הבינתחומי בהרצליה ערב ההצבעה הגורלית במשאל העם בבריטניה. נדמה שהמסר הזה רק התחדד בעקבות התוצאות של אותה הצבעה וגלי הזעזועים שהיא מעוררת בכלכלה העולמית.

האיש שניסח את המסר בצורה הנחרצת ביותר היה מרטין אייכנבאום, כלכלן בעל שם מאוניברסיטת נורתווסטרן בארה"ב. אייכנבאום הראה שהנפילות האחרונות בייצוא הישראלי הן המשך של קיפאון שהחל כבר בשנת 2011, ומה שיותר חמור: אין שום אור בקצה המנהרה. הסחר העולמי אינו צפוי להתאושש. שותפות הסחר העיקריות של ישראל נאבקות בדמוגרפיה ובבעיות מבניות שיקשו עליהן מאד לצמוח. המסקנה: ישראל חייבת לחפש קטר צמיחה חדש שיחליף את הייצוא.

הברקזיט רק מחדד ומחריף את משבר הייצוא. בריטניה ואירופה הם שוקי היעד של שליש מהייצוא הישראלי - איום המיתון והיחלשות המטבעות שלהן יקשו כעת כפליים על היצואנים הישראלים, הן בתחרות על הצרכנים האירופים והבריטים והן בתחרות מול יצואנים בריטיים ואירופיים על צרכנים בשווקים אחרים.

לחץ נוסף לתיסוף השקל צפוי להגיע מגידול בהון הזר הזורם למשק. כבר היום מגיע העודף של ישראל במאזן התשלומים ליותר מ-4% תוצר. אפשר לצפות שחוסר הוודאות באירופה ובבריטניה יביא יהודים רבים להעביר חלק מהונם לישראל הבטוחה יחסית - והשקל ימשיך ויתחזק.

לקטוף פירות במהירות

הקטר שמושך את המשק בשנתיים האחרונות - הצריכה הפרטית - עושה אמנם עבודה מצוינת אך ספק רב אם יוכל להמשיך לגדול בקצב כה מהיר.

לאורך זמן רק השקעות גדולות בתשתיות פיזיות ואנושיות יכולות להבטיח לישראל צמיחה. בשפה המובנת היטב לאנשי עסקים בישראל הסביר אייכנבאום כי "בעולם שבו הריביות נמצאות באפס, אפילו השקעה הנושאת תשואה שנתית של חצי אחוז היא כדאית".

המשק הישראלי - דווקא בזכות חולשותיו - מציע שפע הזדמנויות השקעה שיכולות להניב תשואות הרבה יותר גבוהות לאורך השנים.

ישראל מפגרת הרחק מאחורי העולם המפותח בתחומים כמו תשתיות תחבורה, חינוך מקצועי, רגולציה תומכת וקלות עשיית העסקים - אבל הפיגור הזה לפי אייכנבאום הוא הזדמנות ענקית, אלה הם Low hanging fruits תחומים שבמאמץ קטן יחסית ניתן לקטוף פירות צמיחה מידיים. דוברים אחרים באירוע הסכימו איתו.

קלוד ג'ורנו, ראש דסק ישראל ב-OECD, סיפק נתונים מאירי עיניים: אם ישראל תצליח להוריד את רמת הרגולציה העודפת שלה לרמה המקובלת ב-OECD - המהלך הזה לבדו יגדיל את התוצר לנפש ב-3.75% אחרי 5 שנים וב-5.75% אחרי 10 שנים. ההשקעה הציבורית בישראל בתחומים כמו חינוך, רפואה ותחבורה היא מהנמוכות ביותר במדינות המפותחות ומגיעה ל-2%, כשהממוצע עומד על כמעט 4%.

הכפלת ההשקעה תגדיל את ההכנסה של משק בית בישראל ב-15% בטווח הארוך. רמת החינוך הממלכתי בישראל בינונית בסטנדרטים בינלאומיים, אבל במגזר הערבי רמת החינוך גרועה ואצל החרדים - מחרידה בכל קנה מידה בינלאומי. הגדלת שיעור הזכאים לבגרות מ-48% ל-58% תגדיל את הפריון בישראל ב-3%, קובע ה-OECD.

ואיך אפשר בלי מפלצת הרגולציה. פרופ' אוגוסטו לופז קלרוס, בכיר בבנק העולמי, הציג את ישראל כאחת המדינות המפגרות בעולם בתחום הרגולציה. ישראל ממוקמת במקום ה-53 בעולם. בלארוס, הנחשבת למדינה הקומוניסטית האחרונה במדינות ברית המועצות לשעבר, מקדימה את ישראל בתשעה מקומות שלמים.

"אחת המפגרות בעולם ברגולציה"

ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם ברישום נכס (מקום 127) לא מעט בזכות "יעילותם" של רשות מקרקעי ישראל ומרשם המקרקעין. אבל גם בקטגוריות של הוצאת היתרי בנייה ומשך הזמן הנדרש להתחברות לרשת החשמל אין לישראל שום סיבה להתגאות.

בקטגוריה של קלות תשלום המסים ישראל נמצאת במקום ה-103 בעולם. כלכלנים מחו"ל שנכחו בהרצאה פרצו בצחוק כשפרופ' קלרוס סיפר שבזמן שבכל העולם המפותח מוגשים דוחות המס בדרך מקוונת כבר שנים, רשות המסים הישראלית מאפשרת סוף-סוף הגשת חלק מדוחות המס באינטרנט - אך במקביל היא ממשיכה לדרוש מהנישומים להגיש את אותם דוחות בצורה מודפסת בדואר רגיל. "קשה להבין איך מדינה שהפכה את החדשנות הטכנולוגית לדגל, יכולה להיות אטית כל כך בקליטת הטכנולוגיות האלה במגזר הציבורי שלה", אמר הכלכלן הבכיר. אם רק תעבור רשות המסים לדיווח מקוון מלא, אמר קלרוס, ישתפר דירוג ישראל פלאים והיא תזנק מהמקום ה-103 ישירות למקומות 30-40.

מתי זה יקרה? לפי רשות המסים כבר בשנה הבאה יופסק הנוהג של הגשת דוחות מס מודפסים במקביל לדוחות מקוונים. בכלל בתחום התוכניות יש לממשלה המון מה להציע: מהפכה בתחום החינוך הטכנולוגי, מיזמי רכבות חדשים בהיקף של 60 מיליארד שקל, רפורמה בהליכי רישום ורישוי הנכסים וכמובן צעדים לפתיחת שוק ייבוא מוצרי המזון לייבוא מקביל. על הנייר, צג המחשב והסמארטפון כולם אלופים. במבחן המימוש מקבלת הצמרת הכלכלית ציון 'בלתי מספיק'.