ברקזיט - התנכרות אירופה לבריטניה תועיל לסחר הישראלי

"לפנינו עוד כשנתיים של התארגנות לקראת הפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי, ובמהלכן ייחתמו הסכמי סחר חדשים. אני מעריך שמה שקורה בשוקי העולם ביומיים האחרונים יתאזן בתוך שבועות אחדים והנזק שייגרם לכלכלה העולמית, אם בכלל, יהיה מועט", אומר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, בהתייחס לתוצאות משאל העם בבריטניה.

לדברי ברוש "בטווח הזמן המיידי, מי שמקבל תקבולים בליש"ט יקבל פחות, אך יש לבחון את ההשלכות של מהלך כזה בטווח הזמן הבינוני והארוך: בריטניה היא שותפת סחר גדולה של ישראל, ומהווה 15% מכלל היצוא שלה לאירופה".

לפי נתוני מכון היצוא, בשנת 2015 עלה היקף היצוא מישראל לממלכה המאוחדת בשיעור של כ-2% והסתכם בכ-3.7 מיליארד דולר, ללא יהלומים. יצוא הסחורות עם יהלומים הסתכם אשתקד בכ-4.7 מיליארד דולר.

"הייצוא של ישראל לבריטניה נעשה בעיקר במוצרים קשיחים, כמו רכיבים אלקטרוניים ותרופות, אם כי היצוא החקלאי אל המדינה יכול להיות חשוף ליותר תנודתיות - אבל בכל מקרה לא שם המאסה הקריטית", אמר בשיחה עם "גלובס" יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי.

"אני סבור שאין לנו כרגע מה לדאוג מתוצאות משאל העם בבריטניה בסוף השבוע, עם זאת, כרגע צריך לחכות ולראות כיצד יתפתחו הדברים, בין השאר על רקע הקריאות שעולות מצד מפלגות ימין במדינות נוספות באיחוד לקיים משאלי עם כדי להכריע אם להיפרד ממנו. אני מניח שהשוק האירופי יעשה בקרוב 'חיים קשים' לבריטניה וככל שהוא יקשיח את עמדותיו כלפי הבריטים לנו יהיה קל יותר לקדם את הסחר מול בריטניה ויפתחו לפנינו אפשרויות טובות יותר. מצב כזה ישחק בהחלט יכול לשחק לטובתנו", אמר.

"יציאת בריטניה מהאיחוד תוביל לאי ודאות בטווח הזמן הקצר ואף יכולה להשפיע רבות על עתידו של האיחוד תוך יצירת סחף של מדינות נוספות ליציאה ממנו", הזהיר בסוף השבוע מנהל האגף לסחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דן קטריבס: "אנחנו מעריכים שישראל תדע למצוא את הפתרון להסכם הסחר החופשי שקיים בין המדינות עוד לפני יציאתה של בריטניה מהאיחוד ומקווים שקשרי היצוא והקשרים הבילטראליים בין שתי המדינות לא יפגעו כתוצאה מהזעזוע הצפוי והתנופה שקיימת בקשרי המסחר בין בריטניה לישראל תישמר".

מסרים מרגיעים אודות השפעת הברקזיט על ישראל נשמעו גם מכיוון ראש מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן. לדבריו "מבחינת ישראל וההסכמים שעל פיהם היא מתנהלת מול בריטניה אין כרגע שום שינוי ולו מזערי ותוצאות המשאל בסוף השבוע לא משנות דבר עבור היצואן הישראלי: ההסכמים בין המדינות עדיין בתוקף, בריטניה עדיין חברה בכל המוסדות האירופאיים ומתנהלת במסגרתם בדיוק כפי שהיא התנהלה עד כה. כרגע לא ברור מתי בריטניה תעשה את המהלך הפורמלי של פנייה אל האיחוד עם בקשה לפרוש ממנו וכמה זמן יימשך המשא ומתן שעתיד להתקיים בינה לבין האיחוד. המו"מ הזה עשוי להימשך כשנתיים, ובמסגרתו ייקבעו 'תנאי הגירושין'. לאף אחד אין מושג כיצד זה ייראה. הסכמי הסחר שעל בסיסם ישראל סוחרת עם בריטניה נחתמו בשנת 75' ואם אכן יש היפרדות נצטרך לקיים מו"מ על הסכם סחר חדש".

לדבריו "קשה לצפות כרגע את השפעת המהלך על כלכלת העולם והאפשרויות רבות: יכול להתקיים תרחיש של דומינו, שיוביל למשבר נרחב אבל זאת יכולה להיות גם 'מכה קלה בכנף' בלי השפעות מרחיקות לכת. כדאי לחכות ולראות".

"התייקרות האשראי"

יחסי הסחר של ישראל עם מדינות האיחוד האירופאי הסתכמו ב-2015 בכ-34 מיליארד דולר. בריטניה היא שותפת הסחר הבכירה מבין 28 המדינות החברות באיחוד ומהווה את יעד היצוא הראשון של ישראל באירופה ויעד היצוא השני שלה בעולם.

בשל היעדר הוודאות שעשוי לאפיין בקרוב את המסחר בשווקים האירופאים, אמרו באשרא, החברה הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ, כי ייתכן שבטווח הקצר עסקאות יצוא עם מדינות אירופה יעוכבו באופן משמעותי וזאת עד תתבהר התמונה: "הסיכון הגדול ביותר הוא תרחיש של כדור שלג שיוביל לפירוק גוש האירו - מה שעלול למוטט כלכלות כמו אלה של יוון, ספרד ופורטוגל", אמר מנכ"ל אשרא, צחי מלאך: "קריסה בשער הליש"ט צפויה להקשות על לקוחות בבריטניה לעמוד בהתחייבויות ועל היצואנים להקטין את התלות בשוק האירופי תוך העמקת מאמצי החדירה שלהם לשווקים מתפתחים. החלטת הפרישה של בריטניה מהאיחוד תביא לכאוס גדול בשווקים ולמלחמת מטבעות. היצוא הישראלי צפוי להיפגע מהחלטה זו כבר בטווח הקצר".

עוד לדברי מלאך, "היפרדות בריטניה מהאיחוד צפויה להוביל להתייקרות האשראי של בריטניה, מאחר שסיכון המדינה יעלה ולכן גם תידרש פרמיית סיכון גבוהה יותר: יש צפי לירידה בהשקעות של תאגידים בבריטניה בשל העלויות והיעדר הוודאות לגבי הסכמי הסחר החדשים. הענפים שעשויים להיפגע בצורה המשמעותית ביותר הם ענפי הנדל"ן, התעופה, הביטחון, חומרי הגלם, הרכב, כימיקלים, כרייה ומתכות, חיפושי הגז והתשתיות".

עלייה בתרופות, ירידה במוצרים האחרים

העלייה שחלה אשתקד בהיקף היצוא הישראלי אל הממלכה הבריטית נזקפת בעיקר לגידול ביצוא התרופות, בזמן שרוב ענפי היצוא האחרים רשמו דווקא ירידות מהותיות. בניכוי היצוא של התרופות לבריטניה, שאר ענפי היצוא מישראל אליה רשמו ירידה חדה בשיעור של כ-15%. כלכלני מכון היצוא הסבירו חלק מהירידות בפיחות שחל אשתקד בשער הממוצע של הליש"ט מול הדולר, שירד בכ-7%.

הירידה בהכנסות מהיצוא לבריטניה הורגשה בעיקר בעסקאות הנקובות בדולרים. בריטניה נחשבת לשוק יעד מרכזי עבור חברת הפרמצבטיקה טבע ולפי נתוני מכון היצוא בשנים 2010-2015 יצוא התרופות שלה אליה זינק בשיעור מצטבר של 190% ובקצב צמיחה ממוצעת של כ-24% בשנה. לפי אותם נתונים, באותן שנים רשם יצוא התרופות מישראל לבריטניה גידול של 12% וכיום הוא מהווה לא פחות מ-68% מסך היצוא הישראלי אליה. זאת, בזמן שבשנים האמורות סך יצוא הסחורות מישראל לממלכה רשם באופן מצטבר גידול מתון יותר, של 8%.

 מגמות בייצוא לבריטניה