אילו מגזרים ייפגעו מהברקזיט, ומה הם חופי המבטחים?

העם הבריטי אמר את דברו, וכעת עסוקים כולם בניסיונות לנבא את העתיד להתרחש בתחומי הכלכלה השונים. בכל מה שנוגע אלינו, לפחות, צריך לחלק את השפעת הברקזיט לשניים, ואחר כך שוב לשניים. ראשית, יש להבחין בין ההשפעה הריאלית לפיננסית, ולאחר מכן להבדיל בין התגובה המיידית, בהלם הראשוני, לזו שתבוא לאחריה.

ההשפעה הריאלית מגיעה דרך היצוא, שכן חלק לא מבוטל ממנו מופנה לשוק האירופי. עם זאת, גם כאן הפגיעה מתחלקת לשני מוקדים - היחלשות מטבע היצוא וירידה בביקושים.

בכל הנוגע להשפעה הפיננסית, אין ספק שהתגובה המיידית תהיה אדומה, אך כרגע לא זו השאלה, שכן מה שמעניין יותר זו עוצמת המהלומה. במילים אחרות, בכמה אחוזים יירד מדד ת"א 100, לפני שתתהפך המגמה? אין לנו תשובה, ולכן ההמלצה שלנו היא לאסוף בהדרגה - ככל שההיסטריה הולכת וגדלה כך להרחיב את היקף הרכישה, במיוחד בסקטורים שאינם קשורים "לחגיגה".

זה המקום לציין את תפקידה של הריבית כבלם. הניסיון מלמד שבכל מה שנוגע לשוקי המניות, לריבית אפסית יש השפעה חיובית אדירה. מדוע זה חשוב? כי הריבית המזערית, כך נראה, תישאר איתנו לתקופה ארוכה.

אם יש תופעה שתתרחש בוודאות, הרי שזו נהירה לנכסים שנתפסים כמוגנים ויציבים ("Risk off"). התוצאה היא שכל מה שתנודתי ונחשב לקצת מסוכן יספוג חבטה, ובמיוחד מניות עם בטא יחסית גבוהה.

בנקים: מבחינת מניות הבנקים באירופה, יום שישי האחרון היה יום שישי "השחור". האינסטינקט אומר שגם הבנקים המקומיים יצטרפו למגמה, ולו רק בגלל ההנחה שבין סקטורים דומים קיימת רמת מתאם גבוהה.

בפועל התמונה שונה, שכן חשיפתם של הבנקים בישראל לאירופה היא מינימלית וצנועה. עם זאת, איננו יכולים להתכחש לעובדה שמבחינת התמחור היחסי הם נראים כעת יקרים. האם זה מצדיק מכירה? ממש לא. להיפך.

ביטוח: בניגוד לבנקים, היקף ההשקעות בחו"ל של חברות הביטוח הפך בשנים האחרונות למהותי. זה לא סוד שחברות הביטוח הסיטו החוצה את השקעותיהן - בין היתר לנדל"ן, וחלקו נדל"ן באנגליה. נכון שעלולה להיות כאן פגיעה מסוימת, אבל בכל מה שנוגע לשווי הכלכלי לא מדובר בנזק משמעותי. מה שישפיע הרבה יותר זה הרגולטור המקומי.

תחבורה: הכספים שיוצאים מהאירו ומהליש"ט יזרמו בחלקם, אם לא ברובם, לעברו של המטבע היפני - מה שיפגע משמעותית ברווחיות הגולמית של דלק רכב. מחיר המניה משאיר לא מעט מקום לשחיקה, אבל אם התחזקות הין תימשך בעוצמה, ניאלץ להוריד את ההמלצה. קרסו מוטורס היא הדוגמה ההפוכה, שכן מטבע היבוא המרכזי הוא האירו.

דשנים: סקטור האשלג שרוי בשפל היסטורי, ונראה היה כי הוא נוגע בנקודת התחתית, אולם השפעות הברקזיט אינן חד-משמעיות. במצב שכזה, כאשר יש חששות לתקינות מדינית וכלכלית, הסחורות הכלכליות עשויות להתאושש. מאידך גיסא, התחזקות הדולר והחשש מפגיעה של מיתון בביטחון התזונתי, עלולים ללחוץ את החוזים עם סין - להם ממתין השוק - כלפי מטה.

סקטור הגז: יושפע בדומה לסקטור הגלובלי, דרך המגמות המאקרו כלכליות הכלליות. בנוגע למפיקות הנפט האירופיות, השפעות הברקזיט צפויות להגביר את התנודתיות - הן בשל החששות מירידת הביקושים והן בשל היותה של אנגליה המרכז הפיננסי למסחר בחוזי הגז באירופה. אנו צפויים לראות בידול במכפילים בין פרויקטים קיימים בעלי תזרים יציב, לבין פרויקטים המחייבים השקעות רחבות היקף, דוגמת פיתוח מאגר לוויתן. לגבי השותפות בלוויתן, אם יירשמו בהן ירידות שערים חדות, אנו סבורים שהדבר יהווה הזדמנות השקעה מצוינת.

בתי זיקוק: סקטור הזיקוק וקמעונות הדלקים עשוי ליהנות מהמצב הקיים, אם הברקזיט לא יביא למיתון ולהאטה כלכלית גלובלית, שכן סקטור זה נהנה ממחירי נפט נמוכים ומאפקט "קונטנגו" בחוזים על הנפט - כאשר החוזה לחודש השני נסחר בפרמיה על החוזה לחודש הקרוב.

ביטחון: בטווח הקצר עלולה להיות השפעה מינורית שלילית, אם בכלל, בשל שיתוף הפעולה הקיים בין החברות המקומיות - בפרט אלביט מערכות, עם בריטניה. עם זאת, האי-ודאות המדינית, חזרת הגבולות והגברת המתחים ביבשת, עשויים דווקא להטיב עם חברות הביטחון - שהראו התעוררות בסגמנט האירופי ברבעונים האחרונים.

תקשורת: חברות התקשורת חסינות יחסית לשינויים בכלכלה העולמית, כמו גם למחזור העסקי של המשק המקומי. לפיכך, אנו מצפים כי חברות אלה יושפעו מהברקזיט בשוליים - אם בכלל. כמו כן, מאחר שרמת המחירים שבה נסחרות כיום המניות אינה מנופחת, הן עשויות להוות מעין חוף מבטחים. עם זאת, ההעדפה שלנו היא להיחשף למניית בזק; מחירה סביר, היא גדולה ונזילה, והעסק יציב ועתיר מזומנים.

קמעונאיות מזון: יחסית חסינות, ולרוב פחות פגיעות. המכירות של רשתות המזון בישראל נובעות מהשוק המקומי בלבד, כך שהברקזיט לא ישפיע על העסקים באופן ישיר, ובכל מקרה הציבור לא צפוי לאכול כעת פחות. יתרה מכך, בעתות משבר אנשים אוכלים יותר בבית ורשתות המזון דווקא נהנות מכך.

יצרניות מזון: הסיפור כאן מעט יותר מורכב, היות שלשתי חברות המזון במעו"ף, פרוטרום ושטראוס, יש חשיפה לשווקים בחו"ל. פרוטרום חשופה יותר למתרחש בגוש האירו, כאשר 35% מפעילות נובעים ממערב אירופה.

אופנה: לרשתות האופנה אין חשיפה ישירה לאנגליה או לגוש האירו. באופן עקיף, הן מבצעות את הרכישות שלהן בדולר, כך שאם נראה התחזקות משמעותית של הדולר מול השקל הן ייפגעו. נכון לעכשיו, איננו רואים במניות האופנה סקטור פגיע במיוחד - ויחד עם זאת, גם לא חוף מבטחים.

פארמה: נתפס כסקטור דפנסיבי, כזה שאליו "בורחים" בתקופות שכאלה. עם זאת, דווקא מההיבט הריאלי עלולה להירשם בחברות הללו פגיעה - שכן לא רק שחלקן בסך היצוא המקומי גבוה במיוחד, הרי שגם משקלה של אנגליה בתעשייה התרופות דומיננטי באופן מובהק. מי שצריך, ימשיך לרכוש תרופות, אך אם התקינה בבריטניה תשתנה בהמשך - זה עלול ליצור בעיות.

טכנולוגיה: תמונת ראי של סקטור הפארמה. מההיבט הריאלי הוא צפוי להיפגע הכי פחות, ואם הדולר יתחזק, אפילו ליהנות. מההיבט הפיננסי המיידי הוא יסבול, שכן המשקיעים "יזרקו" תחילה את כל מה שנראה להם מסוכן ותנודתי.

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים המפורסמים לכלל המשקיעים, ועליהם בלבד