המומחים חלוקים: איך תשפיע הברקזיט על שוקי העולם?

1. ירידות השערים החדות שנרשמו ביום שישי בבורסות העולם, והיום גם בבורסת ת"א, בעקבות החלטת אזרחי בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי, אינן צריכות להפתיע איש. אירועים מסוג זה מלווים בדרך כלל בירידות שערים חדות במחירי הנכסים המסוכנים, ובבריחה מהירה לעבר הנכסים הסולידיים, שמזנקים בשיעור חד בתגובה.

אלא שדווקא התגובה ה"מאופקת" יחסית שנרשמה בשוק המטבעות ביום שישי, עשויה להעיד כי החלטת אזרחי בריטניה במסגרת משאל העם שנכפה עליהם, איננה סוף פסוק. הליש"ט הבריטית אמנם נחלשה ביום שישי בכ-8% מול הדולר ובכ-6% מול האירו, אולם מדובר בירידות מתונות בהרבה מאלו שצפה למשל המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס, שמוכר בעולם כמי שהוריד את הבנק המרכזי הבריטי על ברכיו בהימור נגד מטבע הליש"ט.

במאמר שפרסם באתר הגרדיאן הבריטי ימים אחדים לפני משאל העם, העריך סורוס כי פרישה מגוש האירו תביא את הליש"ט לנפילה של לפחות 15% מול הדולר, עם אפשרות סבירה לא פחות ששיעור הנפילה יגיע ל-25%-30%, אל מתחת לרמה של 1.15 דולר לליש"ט. "אם הליש"ט תיפול לרמה הזאת, אז באופן אירוני היא תהיה שווה בערך ל-1 אירו (שער האירו-דולר הוא כיום 1.11 דולר לאירו, ע' כ') - שיטה של 'הצטרפות לאירו' שאף אחד בבריטניה לא היה רוצה", כתב אז סורוס.

אז מדוע בעצם המסחר בשוק המטבעות לא הגשים ביום שישי את הנבואה של סורוס? מבט על גרף המסחר מגלה כי בתחילת היום צנח שער הליש"ט-דולר עד ל-1.323 דולר, אולם לאחר מכן התחזק ונסגר בשער של 1.368 דולר. את הסיבה לכך יש לייחס אולי גם להחלטתו המהירה של ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, להתפטר מתפקידו.

קמרון, שהיה זה שבחר להביא להכרעת העם בריטי את שאלת ההיפרדות מהאיחוד האירופי, גם הבטיח בימים שלפני ההצבעה כי יהיה זה שיישם את ההחלטה, אם כך יכריע העם. אלא שבניגוד להבטחות, הכריז קמרון כבר ביום שישי בבוקר כי יתפטר מתפקידו וכי את ההיפרדות יידרש ליישם מחליפו.

משמעות המהלך של קמרון היא, שמועמדה הבא של המפלגה השמרנית לתפקיד ראש הממשלה, יידרש להבטיח לו קואליציה איתנה ולקבל את תמיכת הפרלמנט לממשלתו, כדי שיוכל להפעיל את סעיף 50 לאמנת ליסבון של האיחוד האירופי - הסעיף המעגן את דרכה של מדינה לפרוש מהאיחוד.

למעשה, ייתכן מצב שבו תומך בברקזיט מטעם השמרנים כלל לא יקבל את תמיכת הפרלמנט לממשלתו, ועקב כך תפנה בריטניה לבחירות כלליות חדשות לפרלמנט. בחירות כאלו עשויות לטרוף את כל הקלפים מחדש ולהעמיד בראשות בריטניה ממשלה חדשה שכלל לא תהיה מחויבת לתוצאות המשאל, שיהפכו עקב כך לסערה בכוס תה.

2. אם בכל זאת יצליחו תומכי הברקזיט להקים ממשלה שתפעיל את סעיף 50, תעלה השאלה האם נחזה ב"הידבקות" של מדינות נוספות באיחוד במהלך היפרדות, ובהתפוררותו כתוצאה מכך. קשה כרגע לראות מדוע יבקשו ממשלות צרפת והולנד למשל, לערוך מיוזמתן משאלי עם בנושא, אם מנהיגיהן הנוכחיים אינם תומכים בהיפרדות מהגוש האירופי.

משכך, ניתן להעריך בזהירות כי הסיכון שהחלטת העם הבריטי 'תדביק' אחריה את עמי האזור האחרים, אינו מיידי, ומהלך כזה יתחיל אולי לצבור תאוצה כאשר מדינה בגוש ובאיחוד המוניטרי תעמיד בראשה מנהיגות לאומנית, דוגמת זו שמייצגת מרין לה-פן בצרפת. עם זאת, את ההיסטריה בשווקים גם הערכה זו לא תרגיע כנראה בימים הקרובים.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, כתב היום כי אין זה ודאי שדווקא הכוחות האנטי אירופיים הם שיתחזקו פוליטית בבחירות שיתקיימו בשנה הקרובה בספרד (היום), בגרמניה, בצרפת ובהולנד. "זה תלוי בהשפעת המשאל בבריטניה קודם כל על כלכלת בריטניה עצמה, כאשר בסבירות גבוהה כלכלתה תספוג פגיעה קשה לפחות בטווח הקצר. הפגיעה עשויה לשמש כתמרור אזהרה שדווקא ימתן התלהבות מהכוחות הבדלניים".

זבז'ינסקי הוסיף כי "הבחירות בספרד היום יתנו אינדיקציה מעניינת באשר לאיזה כיוון ישפיעו האירועים הדרמטיים אחרי הברקזיט על המאבקים הפוליטיים בספרד. יתכן, שדווקא כעת הפוליטיקאים האירופים ירגישו נדחקים לקיר ונאלצים לפעול, על ידי זירוז רפורמות מבניות פוליטיות וכלכליות חשובות, ברמת האיחוד ובמדינות הנפרדות".

בינתיים, דווקא על הממלכה המאוחדת, קרי בריטניה עצמה, מאיימת כעת סכנת הפילוג. בסקוטלנד, שבה נרשם רוב מוצק לטובת השתייכות לאיחוד, צפוי להיפתח מהלך לקיומו של משאל עם חדש על היפרדות מבריטניה, שצפוי לזכות לרוב גדול לאחר החלטת הבריטים להיפרד מאירופה. גם בצפון אירלנד ניצחו תומכי ההישארות, ואלו כבר השמיעו את קולם בנוגע להיפרדות מבריטניה לטובת איחוד מחודש עם אירלנד.

"החלטת בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי יכולה להוות את תחילת פירוקה של הממלכה המאוחדת. אבל אנשים אינם צריכים לצפות למיתון או למשבר פיננסי עקב תוצאות ההצבעה", אמר היום הכלכלן האמריקאי, פרופ' נוריאל רוביני, בכנס כלכלי בסין.

3. אבל ישנם גם כלכלנים בכירים שחושבים אחרת. אלן גרינספן, ששימש כיו"ר הפדרל ריזרב במשך 19 שנים, אמר בראיון לערוץ CNBC כי הברקזיט הוא רק קצה הקרחון, שכן הכלכלה הגלובלית נמצאת בבעיה חמורה באמת. "הדאגה הגדולה היא לא ממיתון כי אם מקיפאון", אמר גרינספן, והדגיש כי "זוהי התקופה הגרועה ביותר שאני זוכר מאז הצטרפותי לשירות הציבורי. לא היה דבר כזה - כולל הנפילה בשיעור של 23% שחווה מדד דאו ג'ונס במהלך יום אחד באוקטובר 1987".

במאמר נוסף שלו, כתב אתמול סורוס לפרוג'קט סינדיקייט כי ההחלטה של בריטניה להיפרד מאירופה הפכה למעשה את התפרקות האיחוד לעניין בלתי הפיך, וכן כי זו תגרום לאזרחי בריטניה ולכלכלתה לסבול מאוד מכך בטווח הקצר והבינוני.

"הליש"ט צנח לשפל של שלושה עשורים מיד לאחר ההצבעה, והמהומה בשווקים הפיננסיים בעולם צפויה להימשך לאורך התקופה בה יתנהל תהליך המשא ומתן הארוך והמורכב של ה'גירושים' הכלכליים והפוליטיים מהאיחוד האירופי", כתב סורוס. "התוצאות עבור הכלכלה הריאלית יהיו ניתנות להשוואה רק למשבר הפיננסי של 2007-2008".

מוחמד אל-עריאן, היועץ הכלכלי הראשי של ענקית הפיננסים אליאנץ, כתב בסוף השבוע במאמר לבלומברג כי חוסר הוודאות הרב ששורר כעת יגרום כנראה בשבועות הקרובים לתוהו ובוהו פוליטי חסר תקדים, לתנודתיות פיננסית ולנזק כלכלי.

4. הדעות השונות מדגישות כמה קשה לפי שעה להעריך את הנזק לכלכלת העולם כתוצאה מהברקזיט. זבז'ינסקי ממיטב דש כתב היום כי "לפי מרבית התחזיות הכלכליות המתפרסמות, הכלכלה האירופית צפויה לספוג ירידה בקצב הצמיחה של כ-0.2%-0.4% לעומת התחזיות ללא הברקזיט. לעומתה, הכלכלה האמריקאית צפויה להיפגע פחות".

אבל מי שתיפגע בעיקר היא כלכלת בריטניה, ובתוכה מגזר השירותים הפיננסיים שלה. כבירה אירופית דוברת אנגלית, זכתה לונדון להוות לאורך שנים המרכז הפיננסי החשוב ביותר, ומשכה אליה עובדים מכל רחבי אירופה. ואולם, ההחלטה הנוכחית עלולה לשנות את המצב מהקצה אל הקצה, ולגרור בנקים גדולים להעביר חלקים מפעילותם למרכזים פיננסיים אחרים ביבשת.

כך למשל, העריך עוד לפני ההחלטה מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, כי החלטה על ברקזיט עלולה להביא עמה פיטורי עד 4,000 מתוך 16 אלף עובדי הבנק בבריטניה. לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן זאקס, הסתפק באמירה ישירה פחות כאשר ציין כי לבנק יש "היסטוריה ארוכה של התאמה לשינויים".

 הלישט מול דולר