גידול בהכנסות מאגרות, לצד גידול חד אף יותר בהוצאות השכר ברשות ניירות ערך - זו התמונה העולה מהדוחות השנתיים של הרשות שהוגשו היום לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים של הכנסת. גם ב-2015 המשיכו כאמור ההכנסות מאגרות לטפס, לסך כולל של כ-156 מיליון שקל - הגבוה ביותר מכל אחת מהשנים שיש לגביהן פירוט באתר הרשות. מדובר בגידול של כ-8% ביחס לאגרות שנגבו ב-2014, ובשנה שלישית ברציפות של גידול באגרות שנגבות. מה שעוד גדל, ואף יותר, הוא היקף השכר והנלוות שהרשות מחלקת לעובדיה, שחצה אשתקד את רף ה-100 מיליון שקל והסתכם בכ-102 מיליון שקל.
כיום עובדים ברשות ני"ע 257 איש, גידול קל לעומת 255 עובדים ב-2014, וגידול של כ-6.2% ביחס ל-242 עובדים שהועסקו ברשות בסוף 2013. השכר החודשי הממוצע לעובד עמד על כ-32.3 אלף שקל - גידול של כ-3.2% ביחס לשכר ב-2014, ודומה מאוד לשכר הממוצע של עובד הרשות ב-2013. המשכורות של עובדי הרשות, ללא שעות נוספות, הפרשות ועוד, עמדו בממוצע על 25.1 אלף שקל לחודש לעובד. אגב, התקציב המאושר של הרשות ל-2016 כולל אפשרות להעלאת הוצאות השכר.
לצד הדוחות הכספיים, הגיש הבוקר יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, לשר האוצר משה כחלון וליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, דוח המסכם את מכלול ההקלות ברגולציה שהשלימה רשות ני"ע. ברשות ני"ע הסבירו היום כי "בין היתר, בשל דרישות הרגולציה המוטלות על חברות הנסחרות בבורסה, בשנים האחרונות שוק ההון והבורסה אינם ממצים את הפוטנציאל הגלום בהם, ופחות ופחות יזמים מעוניינים לגייס הון מהציבור".
"ההכבדה ברגולציה, והמשבר הכלכלי העולמי, התבטאו בירידה בהיקף ההנפקות הראשונות לציבור בבורסה בת"א ובירידה במחזורי המסחר", ציין האוזר והוסיף כי "תופעה זו אינה ייחודית לישראל. יש להתייחס בכובד ראש להשפעות השליליות האפשריות של היעדר יציבות רגולטורית ושל האווירה האנטי עסקית. גורמים אלה תורמים לסנטימנט השלילי בשוק ההון, והאתגר הוא ליצור סנטימנט חיובי, בדגש על יצירת סביבה רגולטורית אטרקטיבית, לחברות בכלל ולחברות טכנולוגיה בפרט, על מנת שיעדיפו לגייס הון בבורסה בת"א במקום לגייסו בחו"ל".
וכיצד ניתן לפתור זאת? לצד הפחתת הרגולציה ושינוי מבנה הבעלות בבורסה, ממליץ האוזר על שינוי רדיקלי נוסף: "יש מקום ליזום, ולו כהוראת שעה למשך זמן מוגבל, שינויים במיסוי, שיעודדו את ההשקעה בשוק ההון. לדוגמה, לשקול לעודד את שוק ההון (לטובת המשקיעים ולמען צינון שוק הנדל"ן) באמצעות ביטול הטיות המס המעודדות את הציבור להעדיף השקעה פיננסית בנדל"ן על פני השקעה בשוק ההון.
"היום יש עיוות שתומך בנדל"ן וברצוננו לבטלו", הוסיף האוזר וגילה כי שוחח על כך עם שר האוצר. בין היתר הוא מציע "הפחתת מס רווחי הון, או מתן פטור למי שמשקיע בבורסה בגובה הפטור שניתן למי שמשקיע בנדל"ן. זה מעשי", אומר האוזר.
כמו כן, בצל מקרים כמו של רוביקון (קרן קלע), אדמה, קבוצת אור ואחרים, ברשות מציינים כי "אחד האתגרים המרכזיים של הרשות ב-2016 הינו טיפול במיזמים האינטרנטיים המציעים לציבור השקעות שלא כדין, על מנת להגן על הציבור מפני הסיכונים הגלומים בהם. בעת האחרונה חל גידול במספר המיזמים המפתים את הציבור בהצעות לביצוע השקעות נושאות תשואה".
גידול שנתי של כ-7.5% בשכר
ובחזרה לדוחות: היקף השכר והנלוות הכולל שמחלקת הרשות הוא פועל יוצא בין היתר של הגידול בתחומי האחריות של הרשות וצמיחת תחומי הפיקוח שלה, מגמה עקבית בכל אחת מהשנים שהרשות נותנת לגביהן גילוי באתר האינטרנט שלה. כך, ההכנסות מאגרות שגובה הרשות צמחו מדי שנה, מאז 2008 ועד 2015, בשיעור שנתי ממוצע של כ-2.9%, ומנגד שהשכר והנלוות שמקבלים עובדי הרשות צמחו באותה תקופה בשיעור שנתי ממוצע של כ-7.5%.
עיקר הכנסות הרשות מגיעות מקרנות הנאמנות, שב-2015 שילמו אגרות שנתיות בהיקף כ-40.9 מיליון שקל, לעומת כ-33.5 מיליון שקל ב-2014, וכן אגרות תשקיף בסך של כ-25.6 מיליון שקל, לעומת כ-35.1 מיליון שקל ב-2014. אגב, השנה לראשונה תרמו זירות הסוחר להכנסות הרשות, כשהעבירו אגרות בהיקף מצטבר של כ-1.1 מיליון שקל. ביחס לזירות הסוחר, אמר האוזר כי "זו אחת הדאגות הגדולות" של הרשות, אשר נעזרת רבות במחלקת החקירות והמודיעין לחיקורי דין של רשויות זרות, הרבה יותר משהיה נהוג בשנים עברו.
המהלך אותו נקטה בעבר הרשות, להקלת נטל האגרות השנתיות המוטל על הגורמים המפוקחים על ידה, התבטא בהפחתה של כ-25.3 מיליון שקל באגרות ב-2015, לאחר שב-2014 הסתכמה ההפחתה בכ-34.7 מיליון שקל, ובסכום דומה ב-2013. בשנת 2012 נרשמה הפחתת האגרות המשמעותית ביותר - 42.6 מיליון שקל.
אך גם בנטרול ההפחתות, שיתבטלו בקרוב, הכנסות הרשות מאגרות ב-2015 היו הגבוהות מכל השנים האחרונות והסתכמו ביותר מ-181 מיליון שקל. אגב, בניטרול ההפחתות המקלות באגרות, ההכנסות מאגרות גדלו בשנים 2008-2015 בשיעור שנתי ממוצע של כ-5.1% - עדיין נמוך משיעור הגידול בשכר ונלוות.
נתונים נוספים שחושפים הדוחות הם בין היתר כי בשנים 2016 עד (וכולל) 2021 תשלם רשות ני"ע סך מצטבר של כ-38.3 מיליון שקל עבור דמי שכירות למשרדיה; עלות אחזקת המערכת הממוחשבת לדיווחים אלקטרוניים (מגנ"א) הסתכמה בשנה החולפת בכ-4.2 מיליון שקל; ב-2015 הרשות קנסה גופים שמפוקחים על ידה בכ-3.2 מיליון שקל, ובנוסף הטילה במסגרת האכיפה המנהלית קנסות בהיקף נוסף של כ-1.2 מיליון שקל. כמו כן, ב-2015 הוציאה רשות ני"ע כ-579 אלף שקל על "כיבודים, אירוח ומתנות" - גידול של כ-22.7% ביחס ל-2014.
הרשות סיפקה נתונים על הסדרי חוב שבוצעו בשנת 2015, ובין היתר שבע חברות ביצעו הסדרי חוב, בהיקף כולל של כ-2.1 מיליארד שקל (ערך נקוב של החוב הנכנס להסדרים), וזאת לעומת 9 חברות עם היקף חוב מצרפי של כ-3.3 מיליארד שקל ב-2014. לדברי האוזר, "ישנה מגמה ברורה ועקבית של ירידה, כאשר ב-2012 בוצעו 31 הסדרי חוב". בבחינת אחוז החוב הנכנס להסדר חוב מסך כל החוב הסחיר בשוק, ב-2015 דובר על שיעור של 0.77%, וזאת לעומת שיעורים של 1.3% ו-2.2% ב-2014 ו-2013, בהתאמה, ומעל 3% ב-2012.
גידול באגרות שרשות ני"ע גובה ובשכר שהיא מחלקת, לצד גירעון נמשך
השכר החודשי של עובדי רשות ני"ע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
