לחם בריא, מפוקח, לא מסובסד

1. "מכיוון שהשינוי בהעדפה בין הלחם הלבן ללחם המלא ייקח זמן, יהיה צורך לסבסד את הלחם המלא באופן זמני", אמרה בנובמבר 2013 שרת הבריאות אז, יעל גרמן. כמעט 3 שנים אחרי כן, אפשר לנחש כי יצרני הלחם היו חותמים היום על כל מילה שלה.

במשרד הבריאות של יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לא מוכנים לשמוע את המילה "סבסוד", בעיקר כי היא לא רלוונטית לטעמם. עלות הייצור של לחם מקמח מלא אינה גבוהה יותר, הם טוענים, ולכן אין סיבה לקבל עוד את ההנחה שהלחם הבריא מסבסד את הלחם שאינו בריא. אדרבא, אם כבר מטילים פיקוח על המחיר, הוא צריך להיות על מזון בריא ומזין, כדי לעודד אוכלוסיות חלשות לצרוך אותו.

זה כמעט בלתי נתפס, אבל יצרני הלחם הופתעו מאוד לשמוע מאיתנו היום (ב') על המהלך של משרד הבריאות. הרי כבר כמה שנים שבמשרד מדברים על שינוי כיוון, על הצורך לשנות לא רק את הרגלי הצריכה של הציבור אלא גם את ההרכב התזונתי בצד של תעשיית המזון.

ליצמן ובר סימן טוב מפזרים יותר מרמזים עבים כבר חודשים ארוכים, גם בהקשר של הלחם המלא, והנה היצרנים בכל זאת מופתעים. אפשר רק להעריך שבתעשיית המזון לא הפנימו עדיין שההנהגה החדשה-ישנה של משרד הבריאות כבר לא מאמינה בתהליכים ארוכים ובוועדות שמתכנסות לעייפה ומפרסמות המלצות רגע לפני שהכנסת מתפזרת לבחירות חדשות.

נכון, גם ליצמן ובר סימן טוב הקימו ועדה (שאמורה להמליץ על רגולציה לקידום מזון בריא), אבל זה לא מפריע להם לקבל החלטות תוך כדי תנועה. לצאת בקמפיינים שמעוררים סערה, לאיים בהטלת "מס סוכר" ולפנות כעת לוועדת המחירים ולדרוש פיקוח על הלחם המלא. כשמקבלים החלטות במהירות עושים גם טעויות, אבל במאזן הדברים ומול המציאות הפוליטית הישראלית, כנראה שזו הדרך.

2. אחרי הקרב על הטלת הפיקוח, יגיע הקרב על המדף. יצרני הלחם ינסו להצניע ככל הניתן את הלחמים שבפיקוח, בדיוק כפי שהם עושים היום, תוך כדי הבלטת המוצרים האחרים והיקרים בהרבה.

במשרד הבריאות מבקשים בצדק שעל הלחם החדש שבפיקוח יתנוסס התו "אפשרי-בריא", שיקנה לו מידה רבה של אטרקטיביות בימינו (מי היה מאמין), אבל גם זה לא יספיק אם הלחם הזה יסתתר איפשהו במדף התחתון של הסופר ומסיבה "עלומה" יימצא במחסור תמידי.

מי שדואג לבריאות, צריך לדאוג גם לזמינות, נראות ונגישות.