האוצר: ביטול מוסכי ההסדר יעלה לציבור 1.2 מיליארד בשנה

הוויכוח על מוסכי ההסדר: בנייר עמדה שהגיע לידי "גלובס" טוען האוצר שביטול המנגנון הזה יוביל לעליית מחירי התיקונים ולייקור פוליסת רכב רכוש

מוסך / צילום: תמר מצפי
מוסך / צילום: תמר מצפי

ביטול מוסכי ההסדר של חברות הביטוח יעלה לציבור סכום אדיר של כ-1.2 מיליארד שקל בשנה - כך טען אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר בנייר עמדה שהגיע לידי "גלובס" והתייחס להצעות איגוד המוסכים ואיגוד השמאים בנוגע להוראות חוק רישוי שירותים לרכב של משרד התחבורה, שהובא היום (ג') להצבעה ועבר בקריאה שנייה ושלישית.

בדיונים האחרונים בוועדת הכלכלה התגלעה מחלוקת בין משרדי האוצר והתחבורה בנושא פתיחת רשימות השמאים וביטול מוסד מוסכי ההסדר, ויו"ר הוועדה, איתן כבל, ביקש מנציגי המשרדים להגיע להבנות ולפתרון שמקובל עליהם.

לידי "גלובס" הגיע מכתב המציג את ההבנות הסופיות בשני נושאים אלה, שנשלח לכבל על ידי אסף מיכאלי, סגן בכיר למפקחת על הביטוח באוצר, ואבנר פלור, סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה. על פי אותו מכתב, החוק שאושר היום במליאת הכנסת אכן יאפשר את ביטול רשימות השמאים של חברות הביטוח והן יחויבו להשתמש במאגר השמאים הרחב שבמשרד התחבורה.

באשר למוסכי ההסדר, הוסכם כי יבוטלו רשימות מוסכי ההסדר הקיימות והבידול באמצעות השתתפות עצמית, אך מנגנון מוסכי ההסדר כשלעצמו לא יבוטל והרשימות יתרחבו בהתאם לקריטריונים שיקבעו משרדי התחבורה והאוצר. חברות הביטוח יחויבו להכניס לרשימת מוסכי ההסדר כל מוסך שיעמוד בקריטריונים. נדגיש שהחוק אינו קובע את ההוראות המפורשות לגבי השמאים ומוסכי ההסדר ואלה ייקבעו בתקנות והוראת מקצועיות מצד שני המשרדים, כל אחד ביחס למפוקחיו.

עוד קודם להבנות בין המשרדים הגיע לידי "גלובס" נייר עמדה של הפיקוח על הביטוח שהתייחס למחלוקת בשאלת פתיחת רשימות השמאים וביטול מוסכי ההסדר שבהם נעזרות חברות הביטוח בטיפול בתביעות בעלי רכב במסגרת ביטוח רכב רכוש (המוכרים כביטוח מקיף וצד ג').

לפי נייר העמדה, הפיקוח על הביטוח בראשות דורית סלינגר התנגד לביטול מוסכי ההסדר אך תמך בביטול רשימות השמאים ובפתיחת הטיפול בתביעות הרכב לכלל השמאים. מבחינת הפיקוח על הביטוח, ביטול מוסכי ההסדר לצד ביטול רשימות השמאים יביא לכאוס מיותר ומזיק בשוק ביטוחי הרכב רכוש.

 

מוסכי ההסדר מורידים עלויות

בפיקוח על הביטוח מציינים כי החלוקה בין שימוש במוסכי הסדר לשימוש במוסכים פרטיים היא כ-60% במוסכי הסדר וכ-40% במוסכים פרטיים ולפיכך "אין כאן שליטה אבסולוטית על כל שוק המוסכים", כפי שנכתב בנייר העמדה. כמו כן, באוצר מגלים כי מתוך כ-1,400 מוסכים המתמחים בתיקון נזקי תאונות (פחחות וצבע), כ-900 מוסכים עובדים עם כל חברות הביטוח כמוסכי הסדר.

בפיקוח על הביטוח סבורים שמבחינה צרכנית, פנייה של בעל רכב למוסך שבהסדר מאפשרת למבוטח להשיג תועלות שונות: הוא מקבל אחריות על התיקון, רכב חלופי ועלות מופחתת של ההשתתפות העצמית הנדרשת ממנו בעת התביעה. בנוסף, מבוטח הבוחר לתקן את רכבו במוסך כאמור יוכל לשלם את דמי ההשתתפות העצמית בלבד.

שאר החשבון לתשלום מועבר אל חברת הביטוח. מעבר לכך, נכתב, "למשרדנו לא מגיעות תלונות על איכות תיקון רכבים אשר תוקנו במסגרת 'הסדר מוסכים' של חברת ביטוח עם מוסך". לדברי האוצר, בעשר השנים האחרונות הייתה בנושא זה רק תלונה אחת וגם היא הייתה מצד מוסך. זאת, לעומת כ-16 אלף פניות מהציבור המתקבלות מדי שנה בפיקוח על הביטוח בשלל תחומי הביטוח.

באוצר טוענים עוד כי לא רק שאין למוסכי ההסדר שליטה אבסולוטית על השוק או שהשירות שמוסכים אלה מספקים עומד בקריטריונים הנדרשים, המוסכים הללו אף מורידים עלויות. "מוסכים שאינם בהסדר עם חברות הביטוח גובים עלויות תיקון גבוהות יותר (בשל עלות החלפים ועלות שעת עבודה במוסך ולעתים תוך ניצול 'כיס עמוק' של חברות ביטוח)", מסבירים באוצר ובכך למעשה אומרים שמוסכים "רגילים" רואים בחברות הביטוח גופים שישלמו כל מחיר שיידרש. "לפיכך, העלייה הצפויה במספר התיקונים במוסכים פרטיים (במקרה שבו יבוטל הבידול בהשתתפות העצמית) תגרום לעלייה בעלות התביעה ובהתאם לייקור פרמיית הביטוח לכלל המבוטחים, לרבות אלו שבחרו לתקן במוסכי הסדר", נכתב.

בנייר העמדה שופך הפיקוח על הביטוח קצת אור על מה שקורה בענף תיקון כלי הרכב וחושף שורה של נתונים. מהם עולה שתביעה ממוצעת במוסך שאינו בהסדר גבוהה בשיעור משמעותי של כ-50% מתביעה שמטופלת במוסך הסדר. בפיקוח על הביטוח סבורים שאם רצונם של איגוד המוסכים לבטל את מוסכי ההסדר יתקבע בחקיקה, הדבר ישית נטל נכבד נוסף על המבוטחים בביטוחי הרכב רכוש בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל בשנה - תוספת עלות של 450 שקל בשנה לכל פוליסה לביטוח רכב רכוש (בממוצע).

כשל בשוק החלפים

בנייר העמדה מתייחס הפיקוח על הביטוח גם לכשל בשוק החלפים שמוביל למגמת עלייה במחירי התיקונים והחלפים. "סך התביעות ששולמו על ידי חברות הביטוח בענף רכב רכוש לשנת 2015 נאמדות בכ-5.5 מיליארד שקל", נכתב, ו"עלות התיקונים במוסכים מתוך סך עלות התביעות היא כ-3.8 מיליארד שקל (כ-70%)", כך שלשינוי חד במנגנון הקיים יש השלכות כלכליות משמעותיות, מסיקים באוצר. "מניתוח תנאי השוק הקיימים וכל עוד אין ממצאים לפתרון כשל השוק בנושא עלויות התיקון והחלפים, ביטול כאמור יסב עלויות נוספות על הציבור והעלאת יוקר המחיה".

עמדת הפיקוח על הביטוח בעניין זה תומכת בעמדת חברות הביטוח. "הפער בין עלות החלפים למוסך לבין העלות המושתת על הצרכן הסופי הינו פער עצום שעשוי לעלות לכדי מאות ואף אלפי אחוזים לחלק", נכתב בנייר העמדה, "אנו סבורים כי הסדר המוסכים מאזן במעט את הפער האמור ביתרון לגודל שקיים לחברות הביטוח".

בפיקוח על הביטוח סבורים עוד כי "יש צורך בהסדרת שוק חלקי החילוף לרכב ופתרון כשל השוק הקיים בענף כיום... אז האינטרסים הכלכליים הקיימים היום לנפח את עלויות התיקון יפחתו משמעותית, ורק לאחר מכן יהיה ניתן לבחון הסדרים חדשים ומהותיים בתחום המוסכים (בידול בהשתתפות עצמית, חיוב חברת ביטוח לייצר פוליסת הסדר ופוליסת כל מוסך וכד')".

ומהו הפתרון? בטווח הקצר, כותבים בפיקוח על הביטוח, הפתרון הוא להגדיל את שיעור המוסכים שיוכלו לתת שירות באמצעות חברות הביטוח ולהגדיל את פריסת השירות למבוטחים ולאפשר הזדמנות לכלל המוסכים להיכנס לשוק זה, בהתאם לקריטריונים שיפרסמו חברות הביטוח ויאושרו על ידי משרד האוצר ובהתייעצות עם משרד התחבורה.

במקביל למהלך הזה, שלפי האוצר לא אמור להתבטא בעליית מחירי הביטוח, על משרד התחבורה לפעול להורדת מחירי מוצרי התעבורה, בין השאר על ידי יישום סעיפי החוק כגון יבוא מקביל של מוצרי התעבורה, הורדת חסמי הייבוא, פרסום מחירונים של מוצרי תעבורה, חיוב הצגת יותר ממוצר תעבורה אחד ללקוח ועוד.

בטווח הארוך, טוענים בפיקוח על הביטוח, יש לבצע פיילוט של פיקוח על כמה מוצרי תעבורה לפחות בשנתיים הראשונות ככלי נוסף להורדת מחירי מוצרי התעבורה. "אם יהיו ממצאים חיוביים לכך שהושגה המטרה של הורדת מחירי מוצרי התעבורה, תישקל בשנית ההשפעה של ביטול מוסכי ההסדר על מבוטחים ועל השוק כולו ותיבחן האפשרות לתת מענה בנושא זה", נכתב.

לפתוח את רשימות השמאים

בנושא פתיחת רשימות השמאים הפיקוח על הביטוח דווקא אינו רואה עין בעין עם חברות הביטוח. "אנחנו רואים חשיבות ביצירת מנגנון בחירה של שמאי לצורך הערכת הנזק השונה מהמצב היום", נכתב בנייר העמדה, ותכלית השינוי צריכה "לסייע לשמאי במילוי תפקידו כמעריך בלתי תלוי של הנזק המבוטח", ללא השפעה מצד גורמים בעלי אינטרסים שונים (מוסך, חברת ביטוח, סוכן ביטוח או מבוטח). כמו כן, מבחינת אגף שוק ההון ישנו צורך ביצירת מנגנון מהיר היוצר "שומה קובעת", ש"יוצרת חיוב של חברת הביטוח".

כיום, חברות הביטוח מחזיקות ברשימות שמאי חוץ, שהשומה שהם קובעים היא השומה הקובעת. כמו כן, בחירת השמאי נעשית על ידי המוסך המתקן או סוכן הביטוח ולעתים אף בהמלצה של חברת הביטוח.

ערעור על השומה שנקבעה הוא עניין מסובך ונעשה לעתים רחוקות, לטענת הפיקוח על הביטוח: בשנת 2015 היו 150 ערעורים מתוך 389,265 תביעות - שיעור זניח של כ-0.04% בלבד.

חברות הביטוח: הכשל בשוק החלפים מייקר את תיקוני הרכב

בחברות הביטוח תולים את האשם בייקור ביטוחי הרכב רכוש ב"כשל בשוק החלפים" המייקר את תיקוני כלי הרכב מעבר למחיריהם בשוק החופשי". הכשל, כך טוענות החברות, נוצר כתוצאה ממדיניות משרד התחבורה לאורך השנים ולפיה יבואני החלפים קובעים את המחיר הסופי לצרכן או ממליצים עליו למוסך. מדיניות זו פוגעת בתחרות וביעילות המשקית והצרכנים השבויים הם לא רק בעלי הרכבים הפרטיים, אלא גם חברות הביטוח.

בענף הביטוח מסבירים שקביעת המחיר לצרכן הולידה מבנה שוק שבו המוסך אינו רוכש את החלפים מהיבואן במחיר מסוים, אלא מגיע להסכמות עם היבואן או המפיץ על אחוז הנחה כך שהמחיר הסופי שהוא משלם הוא המחיר לצרכן בניכוי ההנחה שקיבל. כך הופכת ההנחה למעין עמלה של המוסך והוא נאבק לא על הפחתת המחיר לצרכן אלא על שיעור ההנחה שלו עצמו. "השיטה יוצרת תמריץ לכל המעורבים בתהליך (יבואן, מפיץ, מוסך) להותיר את המחיר לצרכן כמה שיותר גבוה, משום שאז ה'נתח' של כל אחד מהם גבוה יותר", מסביר גורם בענף הביטוח.

אותו גורם מוסיף כי ההנחות המקובלות בשוק מגיעות לכ-60%, וזאת בלי להתייחס לרווחים של היבואנים עצמם שמחושבים עוד קודם למתן ההנחות, כך שהלקוח משלם הרבה מאוד עבור שרשרת המטפלים בחלפים, ולמעשה משלם פי כמה מכפי שעלה החלף בעת שיצא ממחסני היבואן.

בענף הביטוח טוענים עוד כי המדיניות של חברות הליסינג תורמת אף היא לכשל השוק ומקבעת אותו, משום שמנגנון ההנחה למחירון היבואן נשמר והן מקבלות הנחות גבוהות אף יותר מאלה שמקבלים המוסכים.

עמדת חברות הביטוח היא שהכשל הזה פוגע בציבור בשני היבטים מרכזיים: האחד הוא שהפרמיה בביטוח רכב רכוש גבוהה מכפי שהייתה אמורה להיות, והשני הוא שבתיקונים שאינם מכוסים בביטוח, לרבות קלקולים מכניים, משלם ציבור בעלי הרכב סכומים גבוהים יותר מכפי שצריך.

בחברות הביטוח טוענים עוד כי ההוראה של משרד התחבורה לשמאי הרכב היא לקבוע את מחירי החלפים לפי המחירים לצרכן, כולל העמלה שקבעו היבואנים, אף שבאופן מעשי מחיר השוק של החלף למוסך נמוך הרבה יותר ומי שמשלמים את מחיר הברוטו הגבוה שנקבע על ידי הראשון בשרשרת היבואן הינם הציבור ובעיקר חברות הביטוח, אלא שהאחרונות יכולות לשנות את רוע הגזירה ולהשיג מחירים נמוכים יותר במסגרת רכישות גדולות.

ומה לגבי חלפים מקוריים? מבחינת ענף הביטוח יבואני הרכב נהנים ממעמד מונופוליסטי בשוק זה משום שהם מונעים בהצלחה רבה יבוא חלפים מקוריים ע"י יבואנים חלופיים והם מנצלים את כוחם באמצעות מוסכי השירות שלהם. כמו כן, לא אחת הביקוש לחלפים מקוריים הוא ביקוש קשיח.

לטענת חברות הביטוח קביעת המחיר לצרכן על ידי יבואן החלפים מקבלת משנה תוקף ומקובעת על ידי הוראה של משרד התחבורה לשמאים, החלה על הערכת נזקי רכב, שלפיה על השמאי לקבוע במקרה של תאונה את מחיר החלף שהותקן אגב התיקון לפי המחיר ברוטו. כלומר, המחיר ללא הנחות ועמלות שקבע היבואן לצרכן. על כך מוסיפים בענף הביטוח כי יש לזכור שלמבוטח אין אינטרס להפחית את מחיר החלף בעת התיקון, שהרי לא הוא נושא בו באופן ישיר ומיידי כי אם חברת הביטוח.

פוליסת רכוש נזק עצמי
 פוליסת רכוש נזק עצמי