מרקל, אלופת העולם במסמוסים, עשויה להושיע את אירופה

החדשות הטובות ביותר בשבוע שחור היו שהקנצלרית אנגלה מרקל לוקחת על עצמה תפקיד דומיננטי בתגובה של האיחוד האירופי לתוצאת הברקזיט במשאל העם הבריטי. מה שאירופה צריכה כעת היא תקופה של שיתוק במרכז, ומרקל היא בדיוק האדם שיכול לספק אותו.

הקנצלרית איננה פוליטיקאית אפקטיבית במיוחד. רק לעתים נדירות היא פועלת במהירות כדי לטפל בנושא שמתגלגל במהירות, כפי שראינו במשבר היווני. אבל כשהמצב מחייב עיכוב קונסטרוקטיבי והתמהמהות מחושבת, מרקל היא השיאנית העולמית. הגרמנים המציאו פועל חדש, "למרקל", שפירושו לעכב החלטות לזמן לא מוגבל. פוליטיקאים קטנים יותר מחפשים אינסטינקטיבית פתרונות מהירים לבעיות, ואילו מרקל מתמחה באיתור מסלול לא מוכר שבו אפשר להמשיך ללכת. 

כישרון המירקול הזה דרוש כעת יותר מתמיד. שיחות יציאה עם בריטניה, רשמיות או לא רשמיות, יהיו הרסניות בשלב זה. הן יכפו החלטות חפוזות ולוח זמנים הדוק, וישליכו את בריטניה אל מחוץ לאיחוד בטרם עת. 

בתהליך בחירת ראש ממשלה חדש, בריטניה זקוקה לזמן כדי לעכל את חשיבות ההחלטה ולפתח סיכוי לחרטה. אם אחרי הזעזועים בשוקי ההון תבוא האטה בכלכלה הריאלית, החרטה במחנה הברקזיט רק צפויה להתגבר, ויחד איתה גם הסיכוי לעסקה שתהיה קרובה למצב הנוכחי. 

חמומי המוח הנוכחיים בבריסל, ז'אן-קלוד יונקר ומרטין שולץ, נשיאי המועצה והפרלמנט האירופיים בהתאמה, היו רוצים כמובן בעיקר לדחוף את בריטניה לפרידה מוקדמת כדי להמשיך בפרויקט הפדרלי שלהם.

אבל מרקל מתמחה בתמרון גברים שחצנים כמו אדמונד שטויבר, קודמה בראשות מפלגת המרכז-ימין הגרמנית, או גרהרד שרדר, הקנצלר שכיהן לפניה, כך שהם מנחיתים לעצמם נוק אאוט לפני שהיא לוקחת את המושכות. אם יונקר ושולץ חושבים שהם יכולים לפלוט את בריטניה במהירות מן האיחוד, או אם ראש ממשלה כמו בוריס ג'ונסון חושב שהוא יוכל לכופף את מנהיגי אירופה לעסקה אידיאלית לבריטניה, מרקל היא בדיוק האדם שיחסום אותם ויערים עליהם. 

אם ראש הממשלה הבריטי הבא יזדקק לזמן כדי להטות את דעת הקהל בבריטניה לטובת יחסים הדוקים עם האיחוד, מרקל יכולה לספק לו את ההגנה שנחוצה לכך. הפתרון הבריטי האמיתי יהיה לעולם לא להפעיל את סעיף 50 לעזיבת האיחוד, ולקוות שאף אחד אחר לא יזכיר להם את זה, אך הבעיה היא שסבלנות האיחוד כלפי התעלולים הבריטיים מצויה כעת בשפל. 

מרקל ניצבת בפני אחד האתגרים הגדולים שלה: להכניס את הראש בין חמומי המוח בבריסל לחסרי המוח בלונדון. הקריאה הזו צריכה להדהד מן החוג הארקטי עד הים התיכון ומאיים האזוריים עד הים הבלטי: קנצלרית, היבשת מצפה ממך לעשות את מה שאת עושה הכי טוב - לא לעשות דבר. בשם כולנו, בשם אהבת אירופה, את חייבת לעכב, למסמס ולפסוח על הסעיפים בכל כוחך. אנחנו מתחננים - תמרקלי אותנו לישועה.