סלינגר: קיצור המכרז לבחירת קרן ברירת מחדל יפגע בציבור

ימים אחדים לאחר שבג"ץ סימן לאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר כי יאשר לו להנהיג קרן פנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור בישראל, אך תוך קיצור תקופת המכרז מ-3 שנים לשנתיים, משיבה הממונה דורית סלינגר לבג"ץ כי תעמוד בהצעת השינוי שהעלו השופטים, אך יהיו לכך כמה השלכות מזיקות.

בהודעה מטעם המדינה לשופטים, אגב דבריהם שנאמרו לפני ימים אחדים, כתבו אנשי פרקליטות המדינה כי "המדינה תבקש מבית המשפט שיינתן בהקדם האפשרי פסק דין שידחה את העתירה (של חברות הביטוח, ר' ש') - בין אם תוך הותרתו על כנו של פרק הזמן של 3 שנים שנקבע בחוזר, בין אם תוך קביעה שהתקופה שנקבעה בחוזר תקוצר בהסכמת הממונה מ-3 שנים לשנתיים בהתאם להצעת בית המשפט - וזאת בהתאם לשיקול-דעתו".

ואולם, המדינה גם מציגה בהרחבה בעיות שעלולות לצוץ בעקבות קיצור תקופת המכרז כאמור. ראשית, לתפיסת האוצר, "שינוי פרק הזמן שנקבע בחוזר לשנתיים יחייב יציאה להליך תחרותי חדש, בשים לב לכך שמדובר בשינוי יסודי של תנאי מתנאי ההליך... מטבע הדברים יגרור הדבר עיכוב נוסף ביציאתו לדרך של המהלך, החשוב מבחינת שמירה על זכויות החוסכים לפנסיה".

"פגיעה בכמות ההצעות ובטיבן"

כמו כן, לדברי האוצר, "קרן ברירת מחדל נבחרת צפויה להגדיל את מספר המצטרפים אליה במהלך התקופה נושא החוזר. משכך, וכדי להיערך לגידול במספר העמיתים שיצטרפו אליה, עליה לבצע שיפורים במערך התפעול, שכרוכים בהשקעה של תקציב ותשומות. ככל שהתקופה שבמהלכה הקרן מוכרזת כקרן ברירת מחדל נבחרת היא ארוכה יותר - כך ההשקעה הראשונית הופכת כדאית יותר, וכפועל יוצא, דמי הניהול שהקרן תוכל להציע לעמיתים יהיו נמוכים יותר".

על כן, כך מתריעים באוצר, קיצור תקופת המכרז "עלול להוביל לפגיעה בכמות ההצעות שיוצעו ובטיבן, וכפועל יוצא - לפגיעה בציבור החוסכים לפנסיה".

עוד מוסיפים באוצר בהקשר זה כי "תקופה של שנתיים עלולה להיות קצרה מדי לשם בחינת ההשלכות וההשפעה של המהלך על השוק הפנסיוני", מה גם שלדידם, "השפעתו של החוזר ממילא היא הדרגתית ומדודה".

באוצר מתייחסים גם להתנגדות שנשמעה בכנסת למהלך, ואומרים כי "על אף התנגדות חלק מחברי ועדת הכספים לבחירת קרן ברירת מחדל נבחרת באמצעות חוזר, מעיון בפרוטוקול הכנסת עולה כי ההתנגדויות שהובעו בדיונים נחלקו לשניים. חלק כלל לא נגעו למהות החוזר ולמנגנון שהוחלט לגביו... וחלק אחר נגע למעשה להצעה אחרת לחלוטין, והיא הקמה של קרן לאומית, על-ידי המדינה".

לפני ימים אחדים קיימו שופטי בג"ץ, אליקים רובינשטיין, נעם סולברג ואורי שהם, דיון בנושא, במסגרת העתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים שהוגשה על-ידי חברות הביטוח, ובו אמרו כי "לדעת כולנו יש לקצר את התקופה לשנתיים, גם כדי לאפשר חקיקה עם הממשלה או הגורמים הפרלמנטריים האחרים, אם ימצאו לנכון ללכת לחקיקה", תוך שהוסיפו כי "אין אנו מונעים את הפעלתו של הדבר החדש הזה, כי אנו רואים זאת שזה יהיה לטובת העובד".

קרנות הפנסיה ברירת מחדל לכלל העובדים במשק נועדו להביא להפחתה ניכרת בדמי הניהול שמשלמים העובדים הלא מאוגדים. במסגרת הקריטריונים לבחירת הקרנות ברירת מחדל קובע האוצר כי על הצעת דמי הניהול מהצבירה להיות גבוהה מ-0%, בעוד שדמי הניהול מהפרמיה השוטפת יכולים לנוע ברמה של מעל 0% ועד 2% לכל היותר.

דמי הניהול המקסימליים בקרנות הפנסיה החדשות, שלקוחות רבים משלמים אותם, הם 0.5% מהצבירה מדי שנה ו-6% מההפקדות השוטפות.

כמו כן, המדינה נותנת העדפה במכרז לקרנות קטנות יחסית, בעיקר בבעלות בתי ההשקעות, מתוך תקווה להביא לשינוי במבנה שוק הפנסיה, ולעורר תחרות לחמש קבוצות הביטוח הגדולות.