מלא הזדמנויות לטעות

מלאי הוא כנראה אחד מהסעיפים הקלים ביותר לתמרון בדוחות הכספיים. אתם קוראים שלחברה מסוימת יש מלאי של 100 מיליון שקל, אבל אם היא הייתה רושמת 98 מיליון או 102 מיליון שקל, מישהו היה חושב שזה לא נכון? המלאי הוא כמעט בשליטתה הבלעדית של הנהלת החברה; היא זו שעושה ספירות מלאי שנתיות, קובעת את המחירים של המוצרים, את המחיקות לבלאי ואת ההתאמות השונות. אז נכון, ישנן מערכות ממוחשבות ולפיהן ניתן לכאורה לדעת בכל רגע נתון מה היקף המלאי מכל מוצר, אבל זה עדיין משאיר בידי מנהלי החברה מרחב לתמרון: מה המחיר של המוצרים? מה ההפרשה בגין מלאי גוסס/מת? ומה זה בכלל המלאי במחסן - אולי בכלל הוא לא של החברה (היא רק מאחסנת ללקוח)?

מלאי הוא סעיף בתנועה, כל הזמן יש בו תזוזות, במיוחד בחברות יצרניות - נכנס חומר גלם, מעמיסים הוצאות עבודה ונלוות על המוצרים, ונרשם מלאי של המוצרים בתהליך (מוצרים לא גמורים) ומלאי של המוצרים הגמורים. בשלב הבא המוצרים נמכרים ויוצאים בעצם מהמלאי. התנועה הזו מצריכה מעקב שוטף, גם לצרכים ניהוליים ותמחירים - לדעת בעצם מה עלות המוצרים; וגם לצרכים חשבונאיים - המלאי שבמחסנים נרשם כל רבעון בדוחות הכספיים ויש לו חשיבות גדולה, שכן מדובר בסעיף גדול במיוחד - החברות מחזיקות לרוב מלאי שיספיק להן למכירות של כמה חודשים טובים, ומדובר בהרבה כסף.

רואי החשבון לא רואים הכל

אם כך, זה גם סעיף גדול וגם סעיף שקל לתמרן בו, והחיבור של שתי התכונות הללו הופך את המלאי לעקב אכילס של דוחות כספיים רבים. לכן, החשבונאות מחייבת שבספירת המלאי השנתית רואה החשבון יהיה נוכח. כך הוא לכאורה יוכל לאתר תקלות, טעויות, הונאות חלילה, ולדאוג שהערך של המלאי בספרים יהיה הערך המייצג. אלא שהנוכחות הזו, ויש עשרות רבות של דוגמאות לכך, לא באמת עוזרת. לרואה החשבון אין באמת יכולת לבדוק את הכמויות והערכים של המוצרים במלאי, גם אם הוא נוכח בספירה.

ומעבר לכך - חשוב לזכור שרואה החשבון עושה בדיקות מדגמיות נאותות כדי להניח את דעתו שהמספרים בדוחות משקפים באופן סביר את מצב החברה. הבדיקה הזו כפופה למדגם שנבחר, ואין כאן הבטחה וביטחון שהמספרים משקפים את מצב העסק. זו לא תעודת ביטוח, ויעידו על כך חברות רבות שרגע אחרי פרסום דוחותיהן, התגלה שמספרים שם לא היו רלוונטיים. הדוגמה אולי הבולטת ביותר (מתחילת שנות ה-2000) היא של הבנק למסחר, שרגע אחרי שפרסם דוחות, התברר כי אתי אלון, סגנית מנהל מחלקת ההשקעות, משכה חלק גדול מהכספים בבנק, ואיכשהו רואה החשבון הצליח "לפספס" את המעילה.

כך או אחרת, הבדיקה בעת ספירת המלאי בדוחות השנתיים נחשבת משמעותית ביחס לבדיקה של סעיפים אחרים וביחס לבדיקה ברבעונים. רואה החשבון מחויב לבדיקה רחבה הרבה יותר בדוחות השנתיים. האחריות שלו, כפי שמתבטאת בחוות דעת רו"ח (דוח ביקורת) גדולה יותר, ולכן גם ההשקעה שלו משמעותית יותר. בדוחות הרבעוניים האחריות של רואה החשבון נמוכה יותר - הוא לא מבקר את הדוחות (כמו בדוחות השנתיים) אלא רק סוקר (חוות הדעת היא סקירה של הדוחות), ובהתאמה הבדיקה שלו אינה בקרה עמוקה של סעיפים, אלא יותר מבט מלמעלה ובדיקת סבירות של סעיפים, כשפה-ושם בסעיפים בודדים נעשית בדיקה יותר עמוקה.

טעות לעולם עוברת מתחת לרדאר

והנה המחשה לכך שהסעיף הזה מאוד קשה לבדיקה: חברת גמאטרוניק, יצרנית מערכות אל-פסק מתקדמות, דיווחה לאחרונה על טעות במלאי בשנתיים האחרונות (2014 ו-2015). טעות, מה לעשות, היא חלק אינטגרלי מהחיים, וגם בדוחות הכספיים. וחשוב להבהיר - "טעות" היא כמובן לא תמרון, זה קורה, וזה בטח לא נעים לקוראי הדוחות שהסתמכו על נתון מסוים, ופתאום באים ואומרים להם 'תשכחו ממה שהיה, הכל משתנה - הנה הנתונים החדשים', אבל כל עוד זה במספרים "נסלחים" ובלי כוונת זדון, צריך לנסות ולהשלים עם כך. טעויות קורות, אבל הרי בשביל זה יש את הביקורת והסקירה של רואי החשבון - הם אמורים לאתר טעויות.

הנה, בגמאטרוניק, רואה החשבון היה בספירת המלאי ב-2014 ולא הבחין בטעות, וכך גם בספירת המלאי בשנת 2015. הוא גם סקר את כל הדוחות הרבעוניים בשנים האלו ולא עלה על הטעות. מדובר בטעות מהותית שאיכשהו חמקה מהרדאר.

וממה נובעת הטעות? החברה מסבירה כי במקביל להכנת הדוח לרבעון הראשון ב-2016, נבדק שוב המלאי ונמצאה טעות בדיווחים לשנים 2015 ו-2014. "מקור הטעות במלאי שנמכר וההכנסה בגינו הוכרה, אשר בטעות לא נגרע מהמלאי עקב בקשת הלקוח להשאירו במחסני החברה, וזאת בסך של 2.3 מיליון שקל", דיווחה גמאטרוניק.

כן דווח על טעות נוספת: "מלאי שיועד למכירה בארה"ב ובסין, וכן חלק מהמלאי בתהליך, הוצג לפי מחיר מכירה ולא לפי עלות. הסיבה לרישום השגוי הינה העברה בין חברתית אשר התבצעה במחיר מכירה, ולא בוטלה כיאות כפי שמתבצע בחברה כדרך שבשגרה בהתייחס להעברות מלאי כאמור".

הטעויות האלו התבטאו בסך כולל של 3.7 מיליון שקל; החברה הציגה את דוח 2015 מחדש, והמלאי בו נרשם בסך של 23.1 מיליון שקל, לעומת 26.8 מיליון שקל - סטייה של כ-14%, שהיא לא עניין של מה בכך. ההשפעה על יתרת העודפים וההון (בנטרול השפעת מס) מסתכמת ב-3.3 מיליון שקל (הון אחרי התיקון - 100.9 מיליון שקל לעומת 104.3 מיליון שקל לפני התיקון).

ההשפעה על דוח הרווח והפסד ב-2015 היא בסך של 1.2 מיליון שקל (גידול בהפסד מ-5.4 מיליון ל-6.6 מיליון שקל) ועל דוח 2014 ההשפעה היא 2.1 מיליון שקל (מרווח של 900 אלף שקל להפסד של 1.2 מיליון שקל).

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

 הטעויות במלאי וההשפעה על הדוחות