כמו הסוף של נישואים ממושכים ובעייתיים, לפני הגירושים מגיעה הפרידה הקשה. אחרי הצבעת הברקזיט הבריטית, סצנת הסיום של הנישואים שנמשכו 40 שנה תראה כנראה את ראש ממשלת בריטניה בלשכתו, ממתין לתשובות באישון לילה. בבניין מועצת הנציבות האירופית בבריסל, יתר 27 המנהיגים ידונו ויצביעו על עסקת האקזיט הבריטי, שתיגע כנראה בכמעט כל היבט של החיים בבריטניה המודרנית - ממחיר חלב עד לזכות לעבוד ברחבי אירופה. ההחלטה על העזיבה הייתה אמנם בריטית, אך היא לא תוכל להכתיב את תנאי העזיבה.
"אתה נהפך בודד מאוד בשלב הזה, כשאתה מחוץ לתהליך קבלת ההחלטות", אמר מייקל פטיט, לשעבר מנהל השירות המשפטי של הנציבות האירופית. "ההצבעה היא ליבת החברות באיחוד האירופי, ובריטניה לא תהיה במועדון הזה".
לאופן שבו יידונו ויוצאו לפועל הגירושים המורכבים מאוד הללו תהיה השלכה מכריעה על כלכלת בריטניה ועל מקומה בעולם לאורך דורות. תקופת המעבר יכולה להיות מסודרת, או הרבה יותר לא צפויה ומושפעת מלחצים פוליטיים, שוקי הון פרועים והתנגשות של אינטרסים לאומיים. אילו יחסים עתידיים תנסה בריטניה להשיג? איך יגיב האיחוד? ומתי בדיוק יתבררו תנאי היציאה? מנגנוני הגירושים יקבעו אם הפרידה מהאיחוד תתברר כמזיקה, מסוכנת או מתגמלת.
הפרידה
התנתקות מהאיחוד האירופי היא משימה מפרכת ללא תקדים. הברקזיט יפרק יחסים כלכליים עם "מורכבות ועומק ללא תקדים", לפי סטיבן וויתריל, פרופסור למשפטים באוקספורד. הוא טוען שהתהליך הזה יהיה מורכב יותר מבחינה משפטית ממתן עצמאות למושבה או פיצול מדינות ריבוניות שהיו בעבר. הדיונים לא יעסקו רק בגירושים, בפרטים הטכניים וביישוב חשבונות כספיים; הם יצטרכו גם להנדס מחדש את השוק האחיד הגדול ביותר בעולם, לקבוע תנאים חדשים של גישה אליו ולגבש חקיקה ל"הלאמה" של קובצי חוקים שמקורם באיחוד האירופי.
זמן קצר אחרי הצטרפות בריטניה לאיחוד האירופי ב-1973, השופט האנגלי המנוח אלפרד דנינג השווה את ההשלכות המשפטיות ל"גל גאות שזורם לתוך היובלים ומגיע לנהרות". כעבור ארבעה עשורים, מחקר של הפרלמנט הבריטי מעריך שחוקים הקשורים לאיחוד האירופי מהווים לפחות שישית מספר החוקים הבריטי. וזה לא כולל 12,295 רגולציות אירופיות עם אפקט ישיר - מאות אלפי עמודים של מסמכים משפטיים בכל תחום, מחוקי בנקאות וצרכנים עד תקני מזון, שתוקפם יפקע כאשר בריטניה תעזוב.
בריטניה תצטרך גם לדון מחדש או לאשר מחדש רשת סבוכה של עסקאות סחר של האיחוד האירופי עם עשרות מדינות שאיתן היא מנהלת סחר ברחבי העולם, והן אינן עוברות בירושה אם היא תעזוב את האיחוד. לתרגיל האדיר הזה יש כמה יתרונות: ניכוש חוקים גרועים והתאמה טובה יותר של המסחר לאינטרסים הבריטים. אבל כתרגיל מינהלי זה יהיה "לגמרי זולל הכול", אומר אנדרו טרנבול, ראש שירות המדינה הבריטי לשעבר. "זו תהיה משימה אדירה".
תנודתיות
דייויד קמרון הודיע על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה אחרי התבוסה ההרסנית שלו במשאל העם, והיורשים כבר נערכים להחליף אותו בחודש אוקטובר. הליש"ט צנחה לרמתה הנמוכה ביותר מול הדולר, זה יותר מ-30 שנה. דיוני הגירושים עלולים להיות מופרעים על ידי בחירות, או אפילו משאל עם שני על עצמאות סקוטלנד, שהשרה הראשונה שלה, ניקולה סטארג'ון, הצהירה על שאיפתה להישאר באיחוד האירופי. לאורך כל התהליך, האיחוד האירופי יתמודד עם המהומה פוליטית הגדולה ביותר מאז היווסדו.
"אני חושש לא מהקשיים הטכניים, אלא מהכוחות ההרסניים שהתהליך הזה עלול לשחרר - לא רק בבריטניה, אלא גם ברחבי היבשת", אמר ג'ון ברוטון, לשעבר ראש ממשלת אירלנד, לפני כמה חודשים. "זו יכולה להיות מחיקה פוטנציאלית של 70 שנות מדיניות".
כדי למנוע את התפוררות האיחוד האירופי, מדינות באיחוד ירצו אולי להעניש את בריטניה - בשביל להרתיע מדינות אחרות מהליכה בדרכה. "הם ינסו להכאיב ככל האפשר, פיננסית או פוליטית", אמר גורדון בג'יאני, לשעבר ראש ממשלת הונגריה. "בריטניה עלולה לעמוד מול אירופה עוינת".
פוליטיקאים ממחנה הברקזיט משווים נבואות זעם כאלה לאזהרות בעבר מפני דחיית מטבע האירו על ידי בריטניה, שלא התממשו. מיד אחרי משאל העם, הזכויות וההתחייבויות של בריטניה נותרו כפי שהיו, כמו גם ספר החוקים לעסקים. חסידי הברקזיט אומרים שכל הצדדים - לונדון, בריסל וברלין - מעוניינים בתקופת מעבר חלקה. "אנחנו לא מהפכנים שרוצים לקרוע לגזרים את כל הדירקטיבות האירופיות בן-לילה. אנחנו רוצים יותר סחר, לא פחות סחר", אמר ג'ון רדווד, לשעבר חבר פרלמנט שמרן. "אנחנו בריטניה, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם. אני חיובי יותר לגבי השותפים שלנו. רובם המכריע יהיה הגיוני ומפוכח".
ספר החוקים
המשפטנים חלוקים בדעתם על כללי הגירושים. ישנו "סעיף היציאה" באמנות האיחוד, סעיף 50 המפורסם, אך יש בו חורים והוא אינו ברור. בבריסל הבדיחה היא שהוא "מנוסח כך שלעולם לא יהיה בו שימוש". הסעיף הזה קובע סידורים לפרישה ולא יחסי סחר עתידיים, וזו ההבחנה שמשנה הכול.
סעיף 50 קובע למדינה הפורשת פרק זמן של שנתיים להסכמה על תנאי העזיבה עם רוב משוקלל של המדינות הנותרות באיחוד. אבל עסקת סחר מקיפה בין בריטניה לאיחוד תחייב אישור פה-אחד ואישורים ברמה הלאומית - הפרלמנטים יקבלו זכות וטו, כולל האסיפה שמייצגת את 76 אלף דוברי הגרמנית שחיים בבלגיה. וזו לא הדרך היחידה שבה בריטניה עלולה להיתקל בווטו ברמה הלאומית. הארכת הדיונים מעבר לשנתיים מחייבת אישור פה-אחד. משפטנים אומרים שהגורם הזה יכול לעודד את בריטניה לנהל שיחות לא פורמליות - למשל, להסכים על מטרות כלליות עם האיחוד - לפני הפעלה פורמלית של סעיף 50.
"אנשים מדברים על האיחוד כאילו הוא גוף מונוליטי", אמר וויתריל מאוניברסיטת אוקספורד. "למעשה, בריטניה תנהל מו"מ עם הנציבות, עם 27 מדינות חברות, עם הפרלמנט האירופי, הפרלמנטים הלאומיים והבוחרים שלהם. יש כאן הרבה שחקנים שיכולים להטיל וטו. זה יהיה כמו לנסות לכנס חתולים בעדר אחד".
קארל דה גושה, לשעבר נציב הסחר האירופי, חזה השנה שהתהליך הזה יהיה "מסוכן וקשה". הוא אמנם סבור שאפשר יהיה לסכם את הדיונים בשנתיים, אך אחרים הרבה פחות בטוחים. מגבלת הזמן הזו מעוררת גם את הסיכון הנמוך אך ההרסני של פרישה אוטומטית ללא הסכמה, שתפחיד בעיקר את העסקים. "איך נוכל לומר למנהלים שלנו להתעלם מהאפשרות הזו כשהם מתכננים את העתיד?" תהה הממונה על הרגולציה בבנק אירופי גדול.
סחר והגירה
בריטניה צריכה עדיין לקבוע את סדרי העדיפויות שלה בעקבות ההצבעה במשאל העם, כדי להחליט מה בדיוק היא רוצה. זו לא תהיה משימה של מה בכך. יש כמה מודלים ליחסים של מדינות מחוץ לאיחוד האירופי, מגישת "א-לה-קארט" של שווייץ - עד להסכם הסחר החופשי של קנדה. ואולם בכירים בלונדון ובבריסל חושבים שהם לא מתאימים למצב הייחודי של בריטניה (על המודלים השונים - ראו הרחבה בעמודים אלה).
אחת השאלות הראשונות תהיה המכסים. האם בריטניה תמשיך את אזור הסחר החופשי ממכסים עם האיחוד? האם תרצה יותר סמכות לקבוע תנאי סחר עם אירופה והעולם? דייויד אדוארד, לשעבר שופט לשעבר בבית הדין האירופי: "השאלה היא אם נקים מחסומי ביקורת ותחנות מכס בגבול האירי". זו שאלה עם השלכות רציניות-בכוח על השלום השברירי בצפון אירלנד.
השכבה הבאה של השאלות נוגעת לחוקי התיאום של הגישה לעסקים ולעובדים לשוק האירופי האחיד. ככל שהקשרים עמוקים יותר, האיחוד יצפה מבריטניה לציית לארבעה העקרונות הבסיסיים של השוק האחיד: חופש תנועה של אנשים, הון, שירותים ומוצרים.
ולבסוף, ישנה גם הבעיה הרגישה של הריבונות, שמרגיזה את מתנגדי אירופה הבריטים זה עשרות שנים. אילו בתי משפט עליונים, ואילו מוסדות הם המשטרה שמבטיחה את אכיפת החוק הבריטי? פוליטיקאים ממחנה הברקזיט, כמו שר המשפטים מייקל גוב, טוענים שיהיה מוזר לאיחוד האירופי לפגוע בסחר עם בריטניה, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלו. אבל האיחוד דורש גם יותר ציות וקונפורמיות משותפות קטנות יותר שלו, כמו נורבגיה ושווייץ. "העסקה הבסיסית היא כזו: תקבלו גישה לשוק תמורת בליעת כל ספר החוקים המצטבר של האיחוד, ה-acquis, ובליעה שלו גם כשהוא משתנה בעתיד", אמר פטיט. "אם לא, תישארו בחוץ או תסתכנו בסנקציות שיעמידו בספק את הגישה לשוק האחיד".
אפילו אחרי עסקת סחר, תקופת המעבר עלולה להיות ארוכה. בכירים בלונדון ובבריסל מעריכים שהיא תימשך כעשר שנים בסך הכול. מעטים צופים שהדיונים יהיו שקטים או ללא בעיות. "איך חותכים את העוגה של האיחוד? אי אפשר לעשות את זה בן לילה", אמר אלכס שטוב, לשעבר שר האוצר הפיני. "זה ייקח הרבה זמן, עם הרבה אי-יציבות, מהומה בשוק, פלפולים משפטיים ותביעות בבתי משפט".
האפשרויות של בריטניה - 5 תסריטים אפשריים
המודל הנורבגי
כמדינה חברה באזור הכלכלי האירופי (EEA), נורבגיה היא חלק מהשוק האחיד של האיחוד האירופי, היא משלמת לתקציב האיחוד ומקבלת עליה את כללי התנועה החופשית. יש לה עצמאות בנושאי דיג וחקלאות, אך מלבד זה היא קשורה מאוד לרגולציה האירופית. נורבגיה מאמצת את כללי השוק האחיד ללא יכולת להשפיע עליהם. היא יכולה לשאת ולתת על עסקאות סחר משלה, בכפוף להגבלות על מה שאפשר לייבא ולמכור הלאה באיחוד. המדינה מקבלת פסיקות של בית המשפט של EEA, שבמקרים רבים הולך אחרי בית הדין האירופי.
המודל השווייצרי
שווייץ נושאת ונותנת על גישה לשוק האירופי האחיד לכל סקטור בנפרד. במקום מודל EEA של נורבגיה, היא השיגה מאגר של הסכמי סחר דו-צדדיים עם האיחוד ב-30 השנים האחרונות. היא מקבלת תנועה חופשית, ומשלמת קצת לתקציב האיחוד, אך בתי המשפט שלה אינם מחויבים בדרך כלל לחוקי האיחוד. ואולם המודל הזה כבר בבעיות, והאיחוד עלול להימנע מהצעת מודל דומה לבריטניה. האיחוד איים על שווייץ לחסום את הגישה שלה לשוק האחיד אחרי שתכננה להגביל את ההגירה ממדינות האיחוד אליה, והוא לוחץ על השווייצרים לקבל את עקרון העליונות של בתי המשפט האירופים.
המודל הטורקי
טורקיה היא חלק מאיחוד המכסים של אירופה. המכס החיצוני שלה נקבע על ידי האיחוד והיצוא הטורקי לאיחוד פטור ממכס, מה שמעניק לאנקרה גישה לשוק האחיד למוצרים וסחורות. ואולם העסקה אינה כוללת דברים כמו שירותים, חקלאות ורכש ממשלתי-ציבורי. לפי הסכם כזה, גם בריטניה תאבד את הריבונות המסחרית שלה. היא לא תשפיע ולא תיהנה ישירות מעסקות סחר חופשי בין האיחוד למדינות כדרום קוריאה - אבל יהיה עליה להעניק לדרום קוריאה גישה חופשית לשוק הבריטי בכל זאת.
המודל הקנדי
עסקת הסחר החופשי של האיחוד האירופי עם קנדה היא השאפתנית ביותר שלו. הניסיון לצמצם את החסמים הרגולטוריים עשוי לשמש מודל להסכם מקיף עוד יותר עם בריטניה. אבל אימוץ עסקה כזו יהיה גדוש בפוליטיקה. ההסכם מבטל בהדרגה את המכסים על כל מוצרי התעשייה ורוב מוצרי החקלאות. הוא מפשט חסמים רגולטוריים, אבל שירותים פיננסיים לא נכללים בו. עסקת סחר חופשי כזו עם בריטניה תהיה מקיפה יותר, אבל מסיבה זו האיחוד ידרוש כנראה יותר פיקוח (באמצעות בתי משפט או גופי אכיפה) ותיאום (שיכפיף את בריטניה לשינויים בעתיד).
האופציה של ארגון הסחר
אם בריטניה לא תצליח לדון על הסכם סחר חופשי עם האיחוד, היא תוכל לעשות איתו עסקים בהתבסס על חוקי ארגון הסחר העולמי, WTO, כפי שנוהגת מדינה כמו ניו זילנד. עסקה כזו תגן על סחורות מפני מכסים גבוהים, ותכסה את מרב היצוא במונחי כמות. המכסים האירופיים נמוכים ברוב הסקטורים, אבל יש יוצאים מהכלל, כמו חלקים לרכב - אחד מענפי היצוא התעשייתי הגדולים של בריטניה - ומוצרי חקלאות. חסידי הברקזיט טוענים שהעלות הכוללת תהיה נמוכה מדמי החברות הנוכחיים של בריטניה באיחוד. חסמי מסחר נוספים יהיו מזיקים יותר, כולל חסמים רגולטוריים על שירותים פיננסיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
