כלום לא נפל משמיים על דנקנר. הכול החלטות גרועות שלו

הוא היה סמל של דור, מושא קנאה בעלייתו, שמחה לאיד בנפילתו ■ "דיברתי עם נוחי" היה פעם כתר החיים, עד שבאה "החזירות" - והנפילה הגדולה, תהום אחרי תהום

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

1.

הוא סמל של דור. מושא קנאה בעלייתו - שמחה לאיד בנפילתו. "דיברתי עם נוחי" היה פעם כתר החיים, הדרך למעלה, הבטחה להצלחה והון גדול - עד שהפך לטייקון האולטימטיבי, קיסר הפירמידה, סמל הטינה והאיבה ל"חזיריות".

החותמת הפלילית של בית המשפט, שהכריע כי מעשיו שלנוחי דנקנר לא היו מקריים, לא תמימים, אלא לגמרי מתוכננים, מה שמביא לקביעה כי היה בעל תודעה פלילית עם כוונה מודעת למעשים בלתי חוקיים - מאשרת למעשה את כל חשדות הציבור נגדו.

נוחי דנקנר מגיע להכרעת הדין / צילום: מהוידאו
 נוחי דנקנר מגיע להכרעת הדין / צילום: מהוידאו

2.

הוא קלט את כל חוליי "השיטה" המעוותת הנהוגה כאן - ניצל וסחט אותם לטובתו. הקסם האישי, הטיפוח היחצנ"י של תודעה רוחנית, שפתו החלקה ועיניו התמות למראה הסתירו את עוצמת הציניות. הוא החמיא למנהל תאגיד פנסיה - וקיבל ממנו עשרות מיליוני דולרים, כספי זיקנה, בלי ביטחונות. התיידד עם בנקאים, שם את בן דודו בראש בנק גדול - והם הזרימו לו מיליארדים מכספי ציבור. סידר כסף וכבוד לדירקטורים בשכבות הפירמדיה שלו - והטה החלטותיהם לטובתו.

הוא הביא את גוזרי הקופונים, מלחכי הפינכה, האלפיון העליון של עורכי הדין, רואי החשבון, מעריכי שווי, פרופסורים, יחצני"ם - לנוע סביבו בהתבטלות. בשוק ההון הוא עשה כרצונו, לבכירי רשות ניירות ערך שידר: כשתסיימו, תבואו אליי, ויחד נעשה לביתכם.

בשלב מסוים השתכנע שהוא ואלוהים יד ביד. בדצמבר 2009 התגאה כי חזה את המשבר העולמי וגם הכין לקראתו את הקבוצה שלו, אי.די.בי, "כנגד הזרם". זה היה בשנה שבה גרף מיליארדים במהלכים פיננסיים. בדיעבד ברור שזו היתה נקודת השיא ממנה החלה הנפילה. בהתחלה לאט, אחר-כך בתאוצה מתגברת.

בדרך הוא ייצר עוד משהו: הביא את כעס הציבור להתקוממות בלתי צפויה בקיץ 2011. נוחי דנקנר היה העילה, הסיבה, הדגל לעם דורש צדק חברתי.

 

בהכרעה היום יש הפגנת צדק גם משפטי וגם ציבורי. היא באה סמוך למועד שבו המשפחה תוצא, בחודש הבא, אל מחוץ לביתה, שנוחי דנקנר ככל הנראה ייכנס לבית הסוהר, ואבא שלו יצטרך לממן את יתרת חובותיו. אבל האם תביא לסגירת המעגל החולני והמסוכן שהמדינה נכנסה אליו - ניצול לרעה של כוח וקשרים שהביאו לשנאת פיננסיירים ואנשי עסקים? ספק.

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
 נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

3.

לא ברבור ולא שחור. מפלתו איננה נובעת מאקראיות כאוטית, לא מכה משמיים, לא מאותה פינה עמומה ובלתי נתפסת שנופלת פתאום על איש, על חברה או על העולם. אמירתו המצוטטת: "התיישבה עלינו להקה של ברבורים שחורים" יש בה משום הסרת האחריות ממנו - רק שאין בה אפילו שמץ אמת. מטאור לא נפל, וברק לא היכה. הכול החלטות. החלטות מודעות, כתובות. החלטות שלו. רק שלו.

נוחי היה הברבור הלבן האולטימטיבי. משפחה, הון, יכולת, קסם אישי, ידע ופיקחות שבתחילה לא נראתה בו ולו טיפת בוטות. הברבורים שפגש לאורך הדרך היו גם לבנים, גם עמדו בשורה, גם הצדיעו, אפילו השתחוו. הם עשו את זה בשביל הכסף - הוא חשב שזה מהערצה. את נפילתו הוא חייב רק לעצמו, ליהירותו, להתרחקותו מהמציאות, לעובדה שהקיף עצמו באומרי-הן והזיז ממנו כל מי שהעז לומר לו: "אבל נוחי".

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
 נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

4.

דור ראשון בונה, דור שני שומר, שלישי הורס. השושלת התחילה במשה שנולד ב-1898, חקלאי מצליח שיחד עם אחיו עובד בן-עמי הקים את תעשיית ליטוש היהלומים. 11 בניו ובנותיו, דור שני - עם שמואל דנקנר בראש, וגם יצחק אביו של נוחי, אברהם אביו של דני ועוד, הפכו את המשפחה לאימפריה של תעשייה, נדל"ן, תקשורת ודלק.

ואז בא הדור הבא. נוחי, הנכד המבריק, זלזל בתבונה העסקית של בני הדודים שלו ופעל לשבור את הקשר. ב-1999 מכר לדודיו ובני דודיו, תמורת 100 מיליון דולר, את החלק של משפחת אביו בחברה-האם של המשפחה.

שנים אחדות אחרי כן, בני המשפחה המורחבת איבדו את השליטה בעסקיהם. דני דנקנר ירד מכס יו"ר הפועלים היישר לבית הכלא, ונוחי - פשט רגל, נמצא אשם בפלילים והחל את הצעדה לכיוון הכלא.

נוחי דנקנר / צילום: איל יצהר
 נוחי דנקנר / צילום: איל יצהר

5.

הכתמים שלנו:

א. שנה אחת בלבד לקח לפרקליטות לקבל החלטה להגשת כתב אישום. שנה אחת בלבד לפקידות ביורוקרטית שסחבת והתמשכות הליכים זה שם המשפחה שלה. האם ההחלטה הייתה כה מהירה אלמלא שכב כבר על הקרשים והפרקליטות השתוקקה להצטרף לחגיגה על הדם?

ב. ינואר השנה, מסעדת "פרונטו". השף מגרש את נוחי דנקנר ומשפחתו, ורץ לפייסבוק להתגאות בפני החבר'ה. "זה כנראה אחד הימים הטובים בחיים שלי... גם שתיתי רומנה קונטי סן ויוו 89 וגם גירשתי מהמסעדה שלי בפעם הראשונה בחיי לקוח שהיה פעם אדם חשוב במשק". מחיאות כפיים סוערות מהעם. רק שנה קודם הם ליקקו את הצלחת שלו ואת הרצפה שדרך עליה.

ג. התקשורת: אנחנו מעלים בהערצה וחוגגים את הנפילה. אחרי הכול עיתון, חדשות, שידור, הוא צורך ועניין יומיומי. מי שלא מבין את זה - איש עסקים שמתחיל להאמין לתקשורת המתבטלת, המחמיאה והמשתמשת - כדאי שיצרף צילום של נוחי לשורת התמונות שעל שולחן המהגוני הגדול שלו. לפני, אחרי ומה קרה תוך כדי.

ראו גם: 

נוחי דנקנר ואיתי שטרום הורשעו בהרצת מניות אי.די.בי 

קו ההגנה של דנקנר חזר אליו כמו בומרנג