עוד חודש שלילי בוול סטריט - אבל פחות למניות הישראליות

השווקים מסכמים את המחצית הראשונה של 2016, שהייתה סוערת ותנודתית במיוחד. לקראת סוף חודש יוני הושפעו השווקים מהברקזיט - ההצבעה של בריטניה בעד עזיבת האיחוד האירופי - שהובילה לירידות חדות. המניות הישראליות בוול סטריט הצליחו להתאושש בצורה מוצלחת יותר מירידות השערים שהגיעו לאחר משאל העם בבריטניה.

מדד גלובס-פרומתאוס ירד בחודש יוני ב-0.7% ורשם תשואה שלילית מצטברת של 9% מתחילת השנה. לצורך ההשוואה, מדד נאסד"ק ירד מתחילת השנה ב-3.3%, כאשר בחודש יוני לבדו איבד המדד 2.1%. מדד ת"א 100 רשם תשואה שלילית של 3.5% ביוני, וירידה של 7.9% במחצית הראשונה.

ירדו בברקזיט, עלו ביום האחרון

בפרומתאוס מציינים שמרבית הירידות במדדים השונים נרשמו לאחר ההכרזה על הברקזיט, אולם עליות השערים הנאות ביום המסחר האחרון של החודש בארה"ב צמצמו משמעותית את השפעת הברקזיט על הנאסד"ק בכלל ועל החברות הישראליות הנסחרות בו בפרט.

תת-מדד גלובס פרומתאוס מדעי החיים רשם ביוני מגמה שלילית, אך ניצח את מדדי ההשוואה. תת-המדד ירד ב-4%, כשלעומתו מדד הנאסד"ק ביוטכנולוגיה ירד ב-6.7% ומדד ת"א ביומד רשם תשואה שלילית של 5.6%. בפרומתאוס מדגישים את הירידות הדרמטיות בשוק הביוטכנולוגיה מתחילת השנה: תת-מדד גלובס פרומתאוס מדעי החיים מסכם את המחצית עם ירידה של 21% ומדדי נאסד"ק ביוטכנולוגיה ות"א ביומד עם ירידות של 24% ו-16%, בהתאמה.

בין החברות הבולטות בתת-המדד בחודש האחרון אפשר למצוא את אלקוברה, שנפלה בכ-16%. בנוסף, פריגו איבדה 5.4% וטבע ירדה ב-3.2%, בין היתר עקב חשיפתן הגדולה של החברות לשוק הבריטי וליבשת אירופה.

בדומה לשאר מדדי גלובס פרומתאוס, תת-מדד גלובס פרומתאוס טכנולוגיה היכה את מדדי ההשוואה. יתרה מזאת, בניגוד אליהם הוא מסיים את חודש יוני עם תשואה חיובית של 1.1%, לעומתו מדד נאסד"ק 100 טכנולוגיה (NDXT) שרשם ירידה של 0.6% ומדד תל אביב טכנולוגיה שירד ב-3.2%.

ננו דיימנשן: שלד מעולם אחר

חברה שעדיין לא נכנסה למדד גלובס פרומתאוס, אך תצורף אליו החל מהחודש הבא, היא ננו דיימנשן שהחלה להיסחר גם בארה"ב במקביל לת"א, במסגרת ADL (תעודת השתתפות). בתחילת יוני הודיעה ננו דיימנשן, חברת מדפסות התלת-ממד, על הצלחה בהדפסת רקמות שמקורן בתאי גזע בשיתוף עם חברת Accellta. בתגובה להכרזה, עלתה מניית החברה ב-16% ביום שלאחר מכן.

בפרומתאוס סבורים שננו דיימנשן היא אחת החברות המסקרנות ביותר בין החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק. היא עוסקת כאמור בתחום החם של מדפסות תלת-ממד, ונסחרת בשווי 207 מיליון שקל לאחר שמוזגה ב-2014 לשלד בורסאי בשווי של כ-30 מיליון שקל בלבד. נראה שהחברה מצליחה בינתיים לחמוק מהגורל של פעילויות רבות אחרות שנוצקו לתוך שלדים, ושעד היום לא הציגו הצלחה יתרה.

במחלקת המחקר של פרומתאוס ייעוץ כלכלי מציינים שהשאלה המרכזית שעלתה מהודעתה היא מדוע מבצעת החברה ניסויים בתחום הדפסת הרקמות, שהוא אמנם מעניין ביותר, אך רחוק שמים וארץ מתחום פעילותה.

"ננו דיימנשן מפתחת, וצפויה לפי הודעותיה להתחיל למכור השנה, מדפסות המדפיסות כרטיסים אלקטרוניים רב שכבתיים בטכנולוגיית תלת-ממד", מציין אייל שבח, שותף מייסד ומנהל מחלקת טכנולוגיה והיי-טק בפרומתאוס ייעוץ כלכלי. "מדובר במדפסות שישמשו את לקוחות ננו דיימנשן בפיתוח אבטיפוסים של כרטיסים (לא מדובר בשלב זה על ייצור המוני של כרטיסים). המדפסות של ננו דיימנשן והשילוב עם הדיו הייחודי שלה, מתוכננים לקצר את זמן ייצור האבטיפוס מימים ואף שבועות - לטווח זמן של שעות בודדות.

קיצור זה עשוי להיות רב משמעות עבור סגמנטים מסוימים בשוק, והחברה אף מדווחת על רשימת המתנה של 2,000 גופים. "עם זאת, מתעניינים אלה טרם ייצרו לחברה הכנסות ואף לא מקדמות, לפחות עד סוף הרבעון הראשון של השנה", מוסיף שבח.

לפי ניתוח שביצעו כלכלני פרומתאוס, התשובה לניסיונה של החברה לפתח תחומים חדשים נעוץ בגודל המוגבל של השוק אליו היא פונה. "מדובר בשוק נישתי שבו כיום פועלים בעיקר קבלני-משנה המייצרים אבטיפוסים של כרטיסים, עבור חברות תעשייתיות המפתחות כרטיסים אלו כחלק ממוצריהן", אומר שבח. "ננו דיימנשן שואפת לשנות את המצב השורר בתעשייה, ולשכנע את החברות לרכוש ממנה מדפסות שידפיסו את האבטיפוסים 'בבית' במקום להוציא את ייצור האבטיפוסים לקבלן צד ג'".

בפרומתאוס מציינים כי ננו דיימנשן אינה הראשונה לנסות גישה זו, ונראה כי החברה הגדולה ביותר הפועלת בתחום, היא חברה גרמנית בשם LPKF, שמוכרת מכונות דומות - אם כי בטכנולוגיית לייזר ולא בטכנולוגיית תלת-ממד - בכ-25 מיליון אירו בשנה. בדוחותיה מציינת החברה הגרמנית כי היא מחזיקה ב-75% מהשוק, ומכאן עולה כי גודל השוק עומד על פחות מ-35 מיליון אירו בשנה בלבד. עוד מוסיפים בפרומתאוס, כי כמובן שאם ננו דיימנשן תייצר מוצר עם יתרונות טכנולוגיים מובהקים, השוק עשוי לגדול משמעותית. עם זאת, גם בהערכת השווי של ננו דיימנשן עצמה שפורסמה במסגרת מסמכי הרישום שלה למסחר בת"א, נחזו הכנסות של 33 מיליון דולר בשנה בלבד עד שנת 2022. כלומר, הערכות החברה את השוק שלה נראות אם כן מעוגנות במציאות.

לסיכום מציין שבח כי השוק הוא כה קטן משתי סיבות. "ראשית, כאמור לא מדובר בשוק של ייצור המוני אלא בשוק של ייצור אבטיפוסים שהוא מטבעו קטן. שנית, מכיוון שבשוק ישנו מגוון עצום של צרכים טכנולוגיים, הרי שאין מדפסת או מכונה אחת שתוכל לבצע את כל התהליכים. אלו מסבירים את הודעת החברה בדבר ביצוע ניסויים בהדפסת רקמות ומספקים משמעות אסטרטגית ברורה יותר".

המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות.

 מדד גלובס-פרומתאוס כללי