הפדיונות בקרנות ובתעודות הסל מסכמות חצי שנה שלילית

המחצית הראשונה של 2016 הייתה שלילית עבור שוק מנהלי קרנות הנאמנות ומנהלי תעודות הסל, עם פדיונות מצרפיים של יותר מ-20 מיליארד שקל, שהובילו יחד עם התשואות שנרשמו בשוקי ההון את השווקים הללו, להציג מתחילת השנה קיטון בהיקף הנכסים המנוהל, בשיעורים של כ-6.3% בקרנות הנאמנות ושל כ-7% בתעודות הסל.

בחודש יוני בלבד רשם שוק קרנות הנאמנות פדיונות מצרפיים של כ-2 מיליארד שקלים, כך שהוא ממשיך מגמה שמתקיימת כבר יותר משנה, של פדיונות נטו לתעשייה בחישוב חודשי, וזאת בצל תנודתיות גבוהה בשוקי ההון בארץ ובעולם.

לדברי גורם בשוק, "ענף קרנות הנאמנות לא הצליח להתחמק מהשפעת משאל העם בבריטניה. עם ירידות השערים בשווקים שהגיעו בעקבות התוצאות הדרמטיות במשאל, הענף רשם חודש עם פדיונות של כ-1.1 שקל בקרנות המסורתיות לצד פדיונות נוספים של כמעט 300 מיליון שקל בקרנות המחקות והיתר פדיונות בקרנות הכספיות". לדבריו, "חלק גדול מהפדיונות הגיע בעקבות הברקזיט, שגרר לחץ פדיונות לקראת סוף יוני".

יחד עם זאת, הוא ציין, "היו אירועים נוספים מעבר לים שהשפיעו על מגמת הפדיונות, בהם המשך תהליך הבחירות בארה"ב והריבית הנמוכה שם - שנראה שתישאר כזו עוד תקופה ארוכה, כמו גם ירידת התשואות הארוכות בגרמניה מתחת לאפס. בחזית הישראלית ראינו ירידה חדה בנתוני הייצוא, עדכון הצמיחה כלפי מעלה, מדד חיובי שני בישראל - עלייה שניה ברציפות, ובנוסף, את התחזית המעודכנת של בנק ישראל, שדיברה על ירידה בתחזית הצמיחה והתרחקות הצפי להעלאת ריבית".

ומה יקרה בהסתכלות קדימה? אותו גורם מנבא כי "התנודות הרבות, וחוסר הוודאות בשווקים, צפויים להמשיך ולאפיין גם את המשך השנה". לכן, הוא מוסיף, "רצוי להחזיק תיק דינאמי המבוסס על בחירה סלקטיבית של אג"ח ובתיבול מנייתי קל, זאת בעיקר נוכח התשואות הנמוכות באופן קיצוני באג"ח הממשלתיות".

כמו כן, עיקר הקיטון בהיקף הנכסים המנוהל נרשם מתחילת השנה בקרנות הכספיות, כמו גם בקרנות אג"ח בארץ - מדינה, בקרנות אג"ח בארץ - כללי, בקרנות אג"ח בארץ - שקליות, ובקרנות מניות בחו"ל. מנגד, בקרנות גמישות ומניות בארץ נרשמה עלייה קלה בשווי הנכסים המנוהלים, כשקרנות אג"ח בארץ - חברות והמרה גדלו בהיקף הכי גדול.

הכי יורדות: קרנות מניות חו"ל

ומה קרה עם התשואות בקרנות? במהלך חודש יוני הציגו כלל קרנות הנאמנות תשואות שנעו סביב הממוצע של 0.55%-, כשהטווח של התשואות נע בין תשואה חיובית של כ-0.9% לקרנות אג"ח בחו"ל, לתשואה שלילית של כ-3.9% לקרנות מניות בחו"ל. מתחילת השנה מדובר על תשואה שלילית ממוצעת של 0.3%- לערך בכלל הקרנות, כשהתשואות נעו בטווח שבין תשואה שלילית של 4.9%- בקרנות מניות בחו"ל, לתשואה חיובית של כ-2.5% בקרנות אג"ח בחו"ל.

גם בשוק תעודות הסל מציינים את הברקזיט כשמספרים על מה שקרה שם בחודש החולף, ומתחילת השנה. "אפקט הברקזיט והטלטלות בבורסות העולם, נתנו אותותיהם גם בשוק תעודות הסל הישראלי", אומר רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, שמוסיף ש"בחודש יוני 2016 נפדו כ-1.5 מיליארד שקל נטו, בניכוי החזקות הדדיות, מענף תעודות הסל, כשעיקר הפדיונות היו בתעודות על מדדי מניות בחו"ל - פדיונות בהיקף מצרפי של כ-1.1 מיליארד שקל".

עוד נציין שמתחילת השנה, נפדו משוק תעודות הסל כ-4.3 מיליארד שקל, מתוכם מעל 3.2 מיליארד שקל פדיונות בתעודות על מדדי מניות בחו"ל. מנגד, מתחילת השנה נרשמו גיוסים של מעל 1.3 מיליארד שקל בתעודות על מדדי מניות בארץ, מהם גיוסים של כ-120 מיליון שקל שנרשמו ביוני בלבד.

בולטים לחיוב: מור, אילים ומיטב דש

מיהם הגופים הבולטים בתחומי הפדיונות או הגיוסים בתעשיית קרנות הנאמנות? כפי שקרה גם בחודשים הקודמים, התמונה השלילית שמייצגת את הענף כולו, אינה אחידה כלפי כל הגופים הפעילים בו. ישנם גופים שמגייסים בנטו ומחייכים ויש שלא מפסיקים לפדות ולקטון.

נתחיל מהצד השלילי של התמונה החודשית. בצמרת הפודים בחודש יוני ניצבים אקסלנס, פסגות, הראל פיא ואלטשולר שחם כשילין לפידות ואי.בי.אי סוגרים את שישיית הפודים הגדולים בשוק, עם פדיונות תלת ספרתיים, של מאות מיליוני שקלים כל אחד, בסך הכל פדיונות וגם בפדיונות בקרנות המסורתיות בלבד.

מנגד, ביוני בלטו לחיוב הגופים המגייסים אילים, מור, אנליסט, סיגמא (שחצה לראשונה את רף מיליארד השקלים בשווי נכסים מנוהלים, בעקבות רצף של חודשים חיוביים), ומיטב דש - שבולט לחיוב על רקע תוצאות חלשות בהרבה ביתר הגופים הגדולים ביותר בשוק (שמנהלים נכסים בשווי דו ספרתי של מיליארדי שקלים).

תמונת השחקנים לא משתנה בהרבה בהסתכלות על נתוני הגיוסים והפדיונות מתחילת השנה. בתחתית הטבלה, הפודים הגדולים, נמצאים הראל פיא, אקסלנס, אלטשולר שחם, ילין לפידות, מגדל שוקי הון, פסגות ואי.בי.אי, עם פדיונות מצטברים של מעל 1.5 מיליארד שקל ועד כמעט 4 מיליארד שקל.

מהצד השני בולטים במגייסים אילים, עם גיוסים של כ-2 מיליארד שקל, ומור, עם גיוסים של מעל ל-1.5 מיליארד שקל, כשאליהם יש להוסיף גם את מיטב דש, שגייס מתחילת השנה בקרנות המסורתיות כ-950 מיליון שקל, ואת סיגמא, רוטשילד ואנליסט שגייסו כל אחד מאות מיליוני שקלים בקרנות המסורתיות.

ומה לגבי ארבעת השחקנים בשוק תעודות הסל? הראל סל רשמה ביוני את היקף הפדיונות הנמוך ביותר בענף, שכמעט ונגד בנקודת האיזון, כשכל אחד משלושת השחקנים האחרים בתחום: תכלית של מיטב דש, קסם של אקסלנס, ופסגות סל - רשם פדיונות חודשיים של מאות מיליוני שקלים. מתחילת השנה מדובר על פדיונות של 893 מיליון שקל עד 1.5 מיליארד שקל שנרשמו בגופים המנהלים בשוק תעודות הסל.

 הגיוסים והפדיונות בשוק