התאמה חוזרת

אז מה קורה בעצם אצלנו? אחרי דרמת ה-BRExit הגדולה, וההתייצבות הבלתי נמנעת שלאחריה, מבט כלכלי-פיננסי על מצבנו שלנו נראה מתבקש ביותר.

מיד נאמר: ממבט הציפור ניתן לקטלג את כלכלת ישראל כאחת ה"משעממות חיובית" ביותר בעולם. איננו אלופי הצמיחה, התעסוקה, או כל פרמטר מקרו משמעותי אחר, אבל אין ספק שהנתונים שלנו יכולים לעורר קינאה במדינות OECD רבות. איך בסביבה גיאו-פוליטית דליקה כל כך אנו ממשיכים להוות דוגמא של יציבות כה מתמשכת? לדעתי, לוז העניין נמצא בנקודות הבאות:

דווקא בגלל הבידוד הסביבתי, והניסיון שלנו להתמודד עם אירועי בטחון קשים, הוסר העוקץ שבהשפעת העימותים בינינו ואויבנו. ראינו זאת במלחמת לבנון השנייה, ובמיוחד בעימותים בעזה ובזמן פיגועי הטרור השונים. מה שהיה מזיז פעם מדדים מהווה היום רק הזדמנות קניה.

העובדות, והתדמית, של יכולותינו בתחום הטכנולוגי אינן מפסיקות להיות מקור של עבודה, ייצוא, והשקעות מכל העולם. הן בתחום האזרחי, והן בתחום הביטחוני, שמנו הולך לפנינו וכנראה שהישגינו בתחום הזה ימשיכו להוות חוד החנית של הכלכלה היצרנית שלנו.

למרות הרמות הגבוהות של החוב הכולל הנמצא תחת קטגוריית הנדל"ן, ענף זה ממשיך לשמור על פעילות גבוהה, וממשיך לקיים שני דברים מדהימים במיוחד: רמת מחירים גבוהה ביחס להכנסה הממוצעת, והיקף פעילות בנייה (כולל תמ"א 38 לסוגיו) מכובדת למדי. משק שענף הבניה בו פעיל כל כך אינו יכול להיות במיתון רציני. מדיניות ריבית סביב ה-0 הגלובלית, אשר בנק ישראל אימץ אותה בחום, והמשך כניסת הכספים לענף לצורכי השקעה (ממקומיים ומזרים), ממשיכים להיות הדלק העיקרי למהות הפריחה הזו.

גיאו-פוליטית, ניתן לציין את מיקומה הנהדר של ישראל כמעצמה אזורית שהאינטרסים שלה ממשיכים להתלכד מעת לעת עם אויבים-ידידים מתחלפים. מוסכמות נשברות ונבנות בין רגע, וכל זה על פי קצב בנייתו מחדש של המזרח התיכון לנגד עינינו. ההסכם עם טורקיה הוא דוגמא מובהקת למה שחודשים מעטים יכולים לעשות לתיאוריות של שנאה-אהבה בזירה המדינית. כל שיתופי הפעולה הנבנים מייצרים תופעות לוואי שחלקם ידועים יותר, וחלקם פחות, כאשר הבולט מן ההסכם האחרון הוא, כמובן, הגז.

לגבי הנקודה האחרונה: זהו המשאב הגדול, החשוב, והאסטרטגי מכולם. אין ספק שחלק מסוים מעתידנו הכלכלי תלוי ביכולת של מנהיגינו לנצל אותו בצורה המקסימאלית. הן להכנסה ישירה, והן לבניה של משק תלוי פחות במקורות אנרגיה חיצונית. אבל, זה איננו המשאב היחיד. משאבי הטבע האחרים כמו אלו של ים המלח, ואלו שכנראה מסתתרים במרחבי הנגב, ממשיכים להיות גב כלכלי לא אכזב.

אם תוסיפו לכך מדיניות של ריסון תקציבי המעדיף החזר חובות על פני מדיניות רווחה (וכאן אין עמדה ערכית אלא רק מבט מציאותי) נוכל לומר שניתן להבין את מהותה הטוב של כלכלת ישראל, וחוזקו המעורר כעס היצואנים של השקל שלנו.

אם כל אלו מהווים רקע כל כך חיובי, מדוע שוק המניות שלנו כה חלש, וזאת יחסית לחו"ל? הבה נסתכל על גרף שבועי של מדד ת"א 25, ונגיע למסקנה מפתיעה:

 משה-שלום-תא-05-07

ניתן לציין את תחתית 2011, סביב ה-1000, כאחת הרציניות והחשובות ביותר (1).

ומאז? ראינו משהו קלאסי למדי: מגמה חיובית, שבעקבותיה תיקון טכני המתקרב ל-50 אחוז (2).

אם מסתכלים על השוק שלנו כך אין זה מקור לדאגה אלא דווקא לתקווה גדולה.

הנה כמה נקודות מעניינות נוספות:

התיקון מטה החל אחרי תבנית של פסגה כפולה, סביב 1730, כאשר המהלך האחרון מעלה היה אופייני לסוג של תשישות שורית המבקשת סיום מהלך חיובי (3).
אחרי חציית הממוצע הנע 200 יום, כאן בירוק, ראינו ירידה מגמתית אבל בעלת תנודתיות גדולה המצביעה על חוסר רצון בולט לעשות מהלך אגרסיבי מדי. כל זה עד תחילת שנה זו כאשר המדד הגיע פעם ראשונה לרמת התמיכה ההיסטורית הקשה סביב 1365 (4).
ואז חזרה מעלה, לסביבות 1500, ושוב פסגה כפולה המביאה את המדד לבחון שוב את התחתית סביב 1365 (5).

אבל כאן הטוויסט הגדול:

שימו לב שכאן המחיר מקיים "מפגש איתנים" עם אוסף קווי מגמה: קו המגמה התוחם של הירידה [1], תמיכה היסטורית [2], וקו המגמה הגדול [3], המגיע מן התחתית הגדולה של 2011 (!).

כל זה כאשר באינדיקציה יש לנו שני אלמנטים חיוביים למדי:

זרימת ההון (6) אומרת לנו שהמון משקיעים עומדים על הגדר,

ובמומנטום (7), סטייה חיובית מתמשכת עם תנועת המחיר היורדת של המדד.

מן ההקדמה המילולית, ומן המבט הטכני החזותי, הייתי מסכם ואומר:

איננו מעצמה, ויש סימני האטה ברורים במשק, אבל היסודות החיוביים עדיין קיימים עד שנראה שינוי מהותי בהם. זהו הרקע לגרף האומר שהיה תיקון, ושהגיע הרגע להחלטה כאשר התיקון גמע כבר 50% מן העלייה הקודמת. כמו כן, קיימים סימנים טכניים המצביעים על יכולת פוטנציאלית חיובית לא קטנה כלל. בקיצור: לאופטימיים הרבה יותר סימנים מעידים מאשר לשליליים.

ומה לגבי מה שיכול לשבש את האופטימיות הזו?

כמו תמיד נזכיר: הנבואה ניתנה לשוטים, והם, כנראה, לא מנצלים את הידע הזה בשוק.

========

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.